תחרה ומלחמה (15)

קניתי מפיות תחרה משומשות מאוד ומוכתמות בשוק הפשפשים, כדי ליצור אובייקטים שעשויים מתחרה ממש , לא רק הטבעה. תחרה טבולה בחומר יציקה פורצלני ושרופה ל1200 מעלות צלזיוס.

הקבוצה הראשונה כולה טוהר לבנבן ושמח נוצרה בסביבות החתונה. 2010. 

בקבוצות הבאות כשכבר ידעתי שהיא יצאה לדרך הטובה ואני יכולה שוב לבטא את כל כובד משאיי, התחלתי  לנסות לבטא את המלחמה, ההתרסה, והמאבק , לשויון בין המינים, לטענות הנשים כנגד הממסד, החינוך והתרבות שאנחנו מצויות בהם ומקבלות אותם ואף סוכנות שלהם: " מתי כבר תתחתני?" "לא הגיע הזמן להביא ילד לעולם?" כשבעלך חוטף התקף לב שואלת האמא :" מה עשית לו?" כשאת רוצה לצאת ללעולם ליצור, להתבטא להיות את עצמך, לא לפני שהבית מסודר, כולם שבעים, אפילו החתולים. כן וגם הכביסה.
אני לא רוצה להישמע ממורמרת. תרבות הדיכוי הנשי מופנמת על ידינו קודם כל. הגברים של היום פתוחים יותר ואם נדע לעמוד על שלנו מבלי לאבד את המשפחה, נצליח. כמה באמת מצליחות?
לא אאריך, אינני נושאת דגל בהפגנות. רק את שלי אני עושה.

וזה מתחיל…