בננות - בלוגים / / מחשבות ועבודה בפורצלן
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

מחשבות ועבודה בפורצלן

 

 

בוקר יום שלישי שבא אחרי יום שני בו התעוררתי לחדשות קשות. אנחנו שרצינו מדינה מוסרית ואין כזה דבר ואני הקטנה מיטלטלת בין הדעות . מקנאה בבטוחים בעצמם אבל, לא כמו ליברמן זה בטוח. וכמו גדעון לוי? גם כן לא. נראה שאין סיכוי למדינה מוסרית, שאין חיה כזו, ומאידך, אין סיכוי שנוותר על הצלם. מי שעומד מולנו מבין אותנו הרבה יותר ממה שאנחנו מבינים אותו ומשתמש בנו עצמינו לפגוע ביקר לנו, דמותנו המוסרית. מתי נבין אנחנו את נחישותו  ונעריך את יכולתו הפסיכולוגית? יש להודות- החוכמה ניתנה כיום לפלסטינים. אולי צריך לשאול אם זה לא נשקם של אלה שאין להם נשק אחר?
ההתלבטויות הן פה, אני כאמור רואה עצמי קטנה מידי להבנה. תגובות נאצה יימחקו מיד. אל תתאמצו.

אני מעלה עבודה די בהיסוס. יש תחושה של אבל ואצלי בתנור ובמצלמה קורים דברים טובים. האם זו התחושה שמלווה ניצולים מאסון? אשמה?
בבקשה להימנע מביטויי ניחומים למיניהם.
מקווה שתהנו או שאולי לא….גם זו אפשרות. ואפשרויות כאלה קשות במובן האישי עדיפות עלי על ארועים לאומיים קשים. סתם דחייה ליצירה יכולה רק לדרבן ליצור עוד,אם שורדים את הביקורת.
ותודה לענבל כהנסקי על הכנות. החשיפה האישית איננה קלה אבל כאמור עדיפה על ארועים קשים לאומיים. קושי בריא.

יש פה לא מעט זרם מחשבות לא מבוקר , שאיננו אופייני לי, פשוט מזמן לא כתבתי ואני כותבת גם עכשיו ברגשות מעורבים. מצטערת מאוד שכמה מידידותיי פה בבלוגייה סוגרות את התגובות. כנראה שאין להן ברירה, אז מכאן יעל ואיריס חיבוק.

פורצלן. קוטר 28 ס"מ

 

16 תגובות

  1. כנראה שהתגובה היחידה שנותרת כדי לשמור על הנשמה היא העיסוק ….
    שם, הפעולה מייצרת אולי את הכוח לעבוד לשעה הבאה..
    זהו בוקר , סוגרת הת הדלת ורצה… ללמד. שיעור אחרון של סמסטר.

  2. יפה תחרת הפורצלן הזאת מירי
    עושה אור

  3. בוקר טוב מירי,
    התחרה הזו קולעת לטעמי הרבה יותר מאחיותיה שהראית קודם. ברור יותר שזו תחרה והעיבוד שעושה לה הפורצלן הופך את הקוים לדמויי רישום, לפרשנות של מכחול.
    גם הצללים שלה על דופן הכלי מכילים יותר משמעות.
    ברגע שראיתי את העבודה עלתה לי בראש התמונה של ממגורות דגון, עוד תחרת אבן עם סיומת משולשים למעלה.
    יום טוב, למרות הבלגן המדכדך,
    יעל

  4. מירי, היום נראה לי שלכלי שלך יש שימוש נוסף: כיס לאיסוף הדמעות…
    אבל ביני לבינך, הכל יעבור וירגע….
    עד הברוך הבא..

  5. רנואר כתב מה צריך בשביל לצייר:
    אדישות לכל הדברים בחוץ מלבד הציור שלך. היכולת לעבוד כמו קטר. רצון ברזל .
    אדישות ורגישות איך הם מסתדרים יחד ?
    באמת מסתבר שיכולים לדור בכפיפה אחת . אדישות רוכשים רגישות קשה יותר. רגישות לא חסר לך,
    הקטר צריך דלק
    ומעניין האם הרצון הוא הדלק לעיתים 🙂 ?

    • רות בלומרט

      כמה כשרון והשראה נחוצים לעיצוב העדין שלך. הייתי שמה לקרוא[ לשמוע] איך את חושבת את היצירות טרם עיצובן. פעם לקחתי קורס בקרמיקה והתוצאות היו מגושמות בתכלית. מיד חדלתי.

    • בס"ד
      להיות רגיש,ולא להתרגש

  6. אהוד פדרמן

    תחילה אתיחס לעבודה בפורצלן

    אני רואה בה התפרצות לבה געשית שנקרשה בבואה במגע עם אווירו הקר של העולם.

    אשר למילים המקדימות :

    אשמה היא תחושה ידועה של ניצולים ויצירות טובות הן בדרך כלל פרי מצוקות.

    והחכמה ? היא מזמן הסתלקה מישראל.
    ויפה הגדיר דויד גרוסמן את ישראל כבובה על חוט שהוכנסה למלכודת פתאים –
    וכבובות על חוט נראו חיילינו המסכנים ששילשלו אותם מהמסוקים מתוך הנחה מטומטמת שדודות מהוועד נגד החייל הישראלי יקבלו את פניהם במטחי אורז, עוגות קרם ומכות יבשות.

    ועכשיו, מה שחסר זה ששמשון דער נעבעכער יבקש מהעולם רחמים על חייליו שחטפו מכות רצח!

    • אהוד פדרמן

      ….כדי להוכיח שהוא צודק.

      הדרך החכמה היא להודות בטעות ולהתנצל בפני הטורקים. אך כאמור החכמה אינה הצד החזק של ממשלת ישראל

  7. איריס אליה

    לא יודעת, מירינקה אהובה, דברים שרואים משם, לא רואים מכאן, ולא בגלל שבוסטון התעוררה אל תוך עננת עשן לא מטאפורית בעליל שהגיעה אלינו מקנדה, (כל כך ההיפך מהעבודה הצלולה היפהפיה שלך) אבל הצליחה לדייק את ההרגשה שלי. אין עשן בלי אש, ומשהו כל כך מסריח בהתנהלות של שני הצדדים. ולא בטוחה בכלל שהחוכמה ניתנה לפלסטינים, יש לי תחושה קשה של שיח טיפשים. טיפשים מאד.
    חיבוק ואהבה ממני בחזרה.

  8. מירי, המחשבות שלך ריגשו אותי ואני מאד אוהב את היצירה שלך.

  9. המקום שבו אנו צודקים / יהודה עמיחי

    מן המקום שבו אנו צודקים

    לא יצמחו לעולם פרחים.

    המקום שבו אנו צודקים

    הוא קשה ורמוס כמו חצר.

    אבל …

    ספקות

    ותהיות

    עושים את העולם לתחוח

    כמו חפרפרת

    כמו חריש.

    ולחישה תשמע

    במקום שבו היה בית

    אשר נחרב.

    יהודה עמיחי

  10. חני ליבנה

    מירי, מזדהה עם כל מילה, והעבודה הזו מיוחדת במינה, מכילה הרבה, נוצרת אור

  11. עבודה יפה מירי
    בא לי להחזיק אותה בכף היד

  12. מודה לכולם על התגובות ושמחה שפרט לעבודה ….חלקכם הזדהה עם המחשבות.
    עמוס עוז כתב היום בהארץ עמוד ראשון דברים ברורים ופשוטים. למי שיהיה את הלינק,אשמח שיעלה אותו.

  13. היי מירי
    עבודה פיוטית, הלבן מזכיר עננים, שמים.
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר