בננות - בלוגים / / סבא שלי היה מתקין עלי זהב בכנסיות
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

סבא שלי היה מתקין עלי זהב בכנסיות

 

 

 

על התקרה של כנסיית סְטלָה מָאריס
היה סבי מתקין עלי זהב.
וגם היה צבּע בבית חרושת נשר

למרות הכול
לא הצליח להביא
פרנסה הביתה
לאשתו ועשרת ילדיו

אימי הקטנה
הייתה משחקת בעלי זהב
את הבובה הראשונה שלה
קנתה לי

עכשיו אני

צובעת בזהב את הפּצעים

פורצלן,חול,מסמרים,גלזורה אדומה,זהב.
(מחווה לגביע הקדוש)

 
פורצלן ,גלזורה אדומה ,לאסטר זהב
(מתוך המיצב  deady אבא ילדה ) 

מוקדש לאמירה הס
ואליענה אלמוג
כל אחת מסיבה אחרת

 

46 תגובות

  1. פשוט מקסים.

    מזכיר לי קצת את השיר מואזין שכתבתי. התמונות מדהימות גם הן

    גלית

  2. מיכל זילברברג

    עבודות מדהימות והשיר- נגע לליבי מאוד.
    תבורכי, מירי.

  3. לי עברון-ועקנין

    כמה מקסים. כמה חמלה כלפי אמך, ושתי השורות האחרונות – כמו ליטוף ללב.

  4. רונית בר-לביא

    הי מירי.

    איזו עבודה מקסימה,
    בעיקר את הראשונה אהבתי אסתטית.

    זה:
    "את הבובה הראשונה שלה
    קנתה לי"
    נוגע ללב.

    ועם זה:
    "עכשיו אני
    צובעת בזהב את הפּצעים"
    אני מזדהה כל כך….

    זה גם מזכיר לי שיר אחד שכתבתי על
    לכאורה טיפול שיניים בהשקה לטיפול בפצעים מפעם בכלל (וברב-דוריות).
    אולי אפרסמו כאן.

    • מירי פליישר

      תודה רונית בר לביא היקרה על הפרוט
      אשמח לקרוא את שירך .דור לדור ושיר לשיר יביעו אומר וגם הזהב.

  5. הי מירי
    כל כך מדויק. נוגע ישר במקום.

  6. עדנה גור אריה

    מירי, חזק וכואב. רגיש, עמוק וקסום.
    מאד התחברתי.

    • מירי פליישר

      הי עדנה (יש לה בלוג כאן שימו לב)
      את עוד כאן?התספורת מוכנה?התיק?החתולה?הכלבה?
      נסיעה נהדרת לך לסין ולהשתתפותך בתערוכה הבנלאומית.
      זהב ואגוזים ותמרים לך לדרך.
      תשלחי סיפורים וחוויות.

  7. מירי, כמה מרגשת ורגישה את.
    העבודות שלך יפהפיות והמילים שלך נכנסות לי ללב.
    עכשיו סטלה מאריס קשורה בזכרון שלי גם בך.

    ותודה שהקדשת לי..

    • מירי פליישר

      תודה אליענה מתוקה.
      לא קיבלתי הודעה שהיגבת וחיכיתי לתגובתך שריגשה אותי .
      בזכותך שכתבת "האם זה שיר" הבנתי עד כמה כמהה נפשי כל כך הרבה שנים לכתוב שירים. זה התגשם פה בבלוגייה הנפלאה שיעל -לב-רחב מנהלת ואני הולכת ולומדת את תורת השיר לאט לאט. בשיר הזה הרגשתי את השלמות המיוחלת ,עם היצירות שזה מאסט אצלי,מקווה שאשכיל להמשיך ולהפנים כללי כתיבת שירים שאינם חונקים את בת השיר אבל מזככים אותה

  8. וואו, מירי, איזה עבודה יפיפיה ומרגשת… הייתי בכנסיית סטלה מאריס בשבת האחרונה. לו ידעתי, הייתי מחפשת את עלי הזהב… דרך אגב, לאותה כנסייה יש מקום מיוחד אצלי בלב – ההסבר, כאן: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=903&blogID=114

    • מירי פליישר

      תודה שירה
      זה פשוט כל התקרות שם מצופות דפי עלי זהב שזה מוצר דקיק ביותר וצריך להיות אומן – בעל מלאכה מצויין כדי להניח אותם בלי שיתפרקו או יידבקו או יעופו ברוח. כנראה שפעם בכמה זמן מחדשים את זה כי הדפים-עלים מתפוררים.
      נכנסתי לקישור. האם אימך ניגנה שם או שהייתם הולכים לקונצרטים?

      • גם אמא שלי ניגנה שם לעיתים, (כמעט ביקשה גם בשבת, אבל היתה קצת חסרת ביטחון) וגם ערכה שם קונצרט תלמידים פעם. מעניין שכשהייתי שם בשבת האחרונה, היא נראתה לי קטנה יותר מפעם… (הכנסייה, לא אמא שלי.)

  9. מירי היקרה לי
    עבודה נפלאה. עשיר וגם…עשיר. הנאה לעיניים. תודה שחילקת איתנו את האומנות של אביך.

  10. סליחה התכוונתי לסבא שלך.

  11. מירי אני כותבת משם עם הגשם המטפטף על תריסי המתכת. דרישת שלום חמה מפריז, העיר שאת כל כך אוהבת.

    • מירי פליישר

      מה גשם מטפטף על התריסים ואת לא כותבת שיר?
      שמעתי שבצרפתית יש לזרזיפי הגשם השונים שמות שונים ורבים.
      וחוץ מזה צילום מבפנים החוצה היה מאוד משמח אותי. את יודעת אני אוהבת להסתכל.
      אם תרצי אסביר לך איך מעלים תמונה או ששירלי שהיא הסבירה לי.
      תהיי בריאה ותכתבי כבר משהו לבלוגייה.
      טפטופי זרזיפים נעימים של גשם פריסאי לך

      • דווקא פעם כתבתי שיר על הגשם שמוחא כפיים, לצערי הוא איננו כאן. אני לא הכי..הכי בכתיבת שירה. אם הבנתי אותך נכון את רוצה שאצלם את הגשם מהבית החוצה. אם זאת הכוונה אעשה זאת בשמחה מחר. בקשר להעלת תמונה אשאל אותך.
        תודה מירי על הברכות שלך. אני מאחלת לך כך טוב.
        דרך הגב פעם שאלת אותי אם אני דתייה, כתבתי לך תגובה בחזרה בבלוג שמאוד אהבתי "עם הכיסאות הישנות של בית קולוע."

        • מירי פליישר

          קראתי כמובן את תגובתך שם.זה היה בפוסט על הבנאי המסור בגנו.
          אהבתי את התגובה ההיא שלך שפרטה את יחסייך הטובים עם האמונה והבטחון בה וגם ההבנה שמה שקרה קרה לטובה.
          לכן שמחתי כשקראת את השיר של חביבה פדיה עברני זכר הקיום הקדוש ואת ההתמודדות שלי איתו,שהרי בסופו של דבר השיר מדבר על קשרי המשוררת עם האל האישי שלה שבמקרה ההוא מסתיר פניו. מקווה שלא יסתיר פניו ממך ותהני מזיוו

  12. גדול…ונוגע ישירות
    כל כך מזכיר לי את….הרבה דברים
    אבל ממש מדהים…וחזק…והעבודות מאוד מאוד מרשימות ומדברות…..

    תודה מירי

  13. עבודות מרשימות

  14. פשוט מהמם!
    במיוחד הראשון.

  15. עבודות מדהימות!!!!!!!!!!!!
    הן דורשות מקום כבוד או אולי כמו שבועז אומר במוזיאון מרכזי?!
    האם החורף כבר הגיע?

    • מירי פליישר

      אילנצ"יק
      תודה. המסך נותן לעבודות מימד נוסף. ועל החורף שמחכים לו בפוסט הבא. ממרחקי מיאמי ביץ" את חשה את החכיון הזה שלנו פה.את במזרח ועקצוצי העור במערב

      • מירי יקרה
        נזכרתי פתאום בטיולים של שבת בבוקר
        מסמטת הרכבת-לסטלה מאריס
        כמובן-ברגל.
        היינו קוטפים עלים שלמרווה משולשת-
        שגדלה בר בכרמל.
        אמא תמיד סיפרה ,שריח המרווה מזכיר לה ,את סבא,ואת טיולי השבת של ילדותה.
        -זהב או ריח–העיקר שנזכרים!
        נ.ב.אני אוהבת את העבודות.
        נשיקה וחיבוק
        נורית

        • מירי פליישר

          אח נורית טיולי השבת של שתינו על הכרמל . איזה זכרונות קסומים.
          איך היינו מדלגות על הסלעים. איפה איפה הזריזות ההיא?

  16. סיגל בן יאיר

    מירי. השיר שבר את לבי. העצב אין לו סוף כנראה. כתוב מאוד מאוד יפה.

השאר תגובה ל עדנה גור אריה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר