כמו שכתבתי בפוסט הקודם יש לי רומן ארוך שנים עם שירה של חביבה פדיה
"עברני זכר הקיום הקדוש",מצאתי בו הד ב2002 כשעבדתי על התערוכה"אמא שלי היתה מלאך"
אחר כך על פני השנים כשעבדתי על עבודות המחזור (האבוד) ומצאתי בשיר למרבה הפלא סימנים לכך למרות שאני יכולה להבטיח לכם…נו קראתם בפוסט הקודם. וכיום קודם כל עשיית צדק בקריאה מחודשת מזוית קרובה יותר למה שהתכוונה המשוררת , אני מקווה! ועכשיו גם נוצרו נסיבות שהעלו את העבודות על הפרק מחדש ואני מנועה מלפרט למה, אבל יצירת הבקבוקים שהופיעו בפוסט הזה קשורה לכך. הם נוצרו לאחרונה ולכן הם בעצם מאוד שונים . יש בהם, יש להודות פרופורצייה מתנשאת ואנכית שאיננה אופיינית לייצוגי הנשיות השפופה המקובלים.אני טענתי בויכוחי עם יעל שאלה הן נשים פאליות הגאות במחזורן. נו נניח.אולי.
אני רוצה אם כך להביא את העבודות.
במאמר המקורי קיבלה כל עבודה את השורה שחשבתי שהיא היא . אבל עתה אעלה אותן ברצף . לבקשת הקהל השואף לשמור לו מעט מרחב פרוש. זה לא סתם קהל אז אני נענית מראש, וגם נוח לי לתת להן , לעבודות , זכות קיום עצמאית .
בהזדמנות זו אני רוצה להצהיר על גט כריתות מהגלזורה האדומה וכל מה שהיא ייצגה עבורי.
די לכיבוש!
הכל פורצלן , גלזורה שקופה ואדומה .
איזה עבודות יפות. גורמות לחשוב.
תודה מיכה היקר מאוד
אישה-דם-וסת-לידה-דימום-בישול-מבשלת וסת בבטן-מבשלת בבטן ילד על עריסה של דם-מתעגלת-נהיית לכוס ישועות-תמיד לא לגמרי מושלמת-כתם-או איזו פליטה של תינוק-ולא כמו באידאל-אישה של חלב ודם-לא מושלמת-ולכן מושלמת כל כך.
תודה מירי. זה מדבר אלי מאוד.
תודה מיכלה(מייכל) נדמה לי שכתבת פה שיר מה קורה לכולם פה בבלוגייה,נהיינו משוררים ב"סלון הספרות של יעל ישראל"
בבקשה.
שיר זה לא ממש, רק קצת.
אבל נכון שנהיינו כזה סלון ספרותי רק בלי כלי חרסינה עדינים לתה ובלי "רקיקים"(בתרגומים של רומאנים על סלונים ספרותיים תמיד אכלו את הדבר הזה שנשמע כאילו יורקים אותו)ובטח שבלי עלמות חן עם בקבוקים בשיער וגברים מטורזנים בחליפות ואיזו נערה ששרה אריה בליווי פסנתר.
לשם עוד לא הגענו.
אבל אולי בקרוב?
אהבתי מאוד את העבודות.
תודה אתון עיוורת
ביקרתי בבלוגך עוסק בנושאים שאהובים עלי. אבקר שוב
בשמחה מירי את תמיד מוזמנת.
מירי היקרה
כאשר ריאתי את התמונות לראשונה מן מחשבה צצה בראשי, שבעצם האומנות שאת מייצרת קשור לחיי העבר והפרטי שלך. הדם מייצגת את החיים, אך האדום הוא גם סימן לאהבה. מחזור חיים של האדם.
העבודות נתונות להרבה חומר למחשבה ובהחלט תורמים לי בכל אופן לעשות חשבון נפש עם עצמי, כמו איפוק עצמי. כי באף אחת מן התמונות, "הדם" אינו גולש לצדדים.
אהבתי מאוד.
תודה יעל היקרה
אני מאוד מתחברת, כידוע לך.
מתפעמת מאוד. עבודה מלאת השראה. והיא שיר.
אמירה יקירה
תודה
שמרתי לי את תגובותייך ממזמן
איזה מזל לי שהגעת לבלוגייה הזו
את עוזרת לי לנסות לעוף עוד יותר גבוה
חגיגת מילים ורגשות גם אם הרגשות קשים,החופש משחרר,ויעל גם…ובעצם כולם.
מקווה שגם לך . לוקח זמן לרכוש אמון. אני כאן מחזיקה בשולי רשת הבטחון בתשומת לב!
אילנה תודה
האדומות אדומות האלה
נקים מפלגה?
בעצם כבר הלכתי משם
זהו רק שיחזור של מסע
עבודה מרתקת.ומנצלת כל-כך טוב את היתרונות שיש לפורצלן. הייתי שמח לראות את זה בתלת מימד – יש מתישהו תערוכה?
רונן
סוף סוף אתה מבקר
אז תודה על הביקור
קפה?תה?
תהיה לי תערוכת יחיד שונה כנראה בלי אדום במאי 2008 . אם ירצו כל המעורבים והשם. פורצלן יהיה שם.
יפה. האדום מול הלבן עושה את זה.
תודה רבה איציק
אדום ולבן.
כתבתי פעם שורה כזו
האדום הוא השחור של הלבן.
קפה?תה?
איציק
אבל אתה הרי אורח ממזמן . עוגה?
שאפו על העבודות.
תודה יעל
אין אף גיבורה שתבקר באתר המילים הקודם לזה?