בננות - בלוגים / / הפלצנטה של תומר
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

הפלצנטה של תומר

 

 

 

 
 
הפלצנטה של תומר 
שבעצם נועדה לקבורה 
עברה שימור בתבנית גבס 
ואחר כך נוצקה בפורצלן   
ונצרפה ב 1200 מעלות צלזיוס 
וכל זה 
כדי שמישהו יראה
שלתומר הייתה פלצנטה
אחרי שהוא נפרד ממנה
כדרך הטבע 
כן 
הייתה לו פלצנטה 
שלייה בעברית 
שולית 
אבל מה זה חשובה  
לזמנה .

פורצלן , קוטר 35 ס"מ

 

 

16 תגובות

  1. נורא יפה בעיני. חושני, טיפל"ה מבעית, ונורא נורא יפה.

    • מירי פליישר

      תודה יעל.מזל שאת שמה לב אלי כאן בבלוגיידה,בין כל הסופרים והסופרות. אכן לא פשוט הנושא.כ מו כל הנשואים שלי בשנים האחרונות.תחשבי שוב אם זה יתאים לסלון. כל סלון. לדעתי לא. ובאמת שלא איכפת לי. כמו שאמר המורה להתעמלות שלי. באמנות כמו באמנות. ומה שיהיה יהיה. הפלצנטה באמת זכתה לקבורה מכובדת בחצר מתחת לגומא. כך מקובל כיום בלידות הטבעיות. קיבלתי אותה מחברה מילדת טבעית . ההורים והילד כמובן ייודעו לגבי התהליך והתוצאה. ומוזמנים לבקר אותה. הפלצנטה- בעיני-אגב-היא משל לאם שסיימה את תפקידה החומרי לפחות.

      • מאוד. יש בזה משהו עצמתי ביותר.

        • מירי פליישר

          תודה ענת כבר חשבתי שרק יעל תעודד אותי הפעם.כמו שהיא עושה לרבים מאיתנו. הפתעת אותי. הקישור לאתר או בלוג שלך לא עובד. מעניין אותי מי את אם בא לך להוסיף קישור שעובד.ואם לא אז סתם תודה

  2. עדנה גור אריה

    שלייה, כל כך חשובה שאיננו יכולים אפילו לתאר לעצמינו.יפה שאת מטפלת בנושא. השלייה שפרסמת סטרילית משהו, חייה אזלו. הילוד כבר לא נזקק לה.

    • מירי פליישר

      ושוב אני מוצאת עצמי עונה לך תשובה דומה להארתך בסמטת הרכבת-החריטות-סטרילית משומרת כדי לשמר את הזכרון שהיא בכלל היתה שם. הנכחה של מה שעלול להעלם- בכוח העשייה האמנותית,הכוח המבורך שניתן לנו. לך ולי.
      מאידך סטריליות-כן אולי מבחירה כדי לעדן את הבשר האדום לספירה רוחנית יותר.אולי נסיון לראות את הרוחני שבתהליך הלידה. לידה רוחנית?יש אם כך משהו בדברייך ותודה שכיונת אותי לכך.

  3. השילייה שלך נראית כמו עץ החיים
    אני אוהבת אותה כזו עם נימים וורידים מעבירי חיים
    היא לא מתה אולי חלקית סיימה תפקידה
    אבל חלקה לא נגמר

  4. העבודה נהדרת. עצם זר שהונח לפנייך ואת תוהה כיצד הוא אפשרי. ומשום שהמילים חשובות לי – האם את כותבת את השירים תוך כדי עבודה, כהכנה ליצירה או לאחר מכן?

    • מירי פליישר

      תודה אורי
      פעם כתבתי רק שירים
      אחר כך למדתי קרמיקה
      ואחר כך החלטתי שאני אמנית-קרמיקה וחומרים אחרים.
      מידי פעם אני כותבת שיר ומכיון שזו אותה אישה אני מחפשת בעבודותי את אלה שיידברו את השיר. לא פרסמתי יחד כמעט אף פעם. לא מתאים לתערוכה , לאנשים אין סבלנות כשהם עומדים מול העבודה בתערוכה. הבלוג איפשר לי זאת.
      במקרה העבודה הזו קודם נוצרה והשיר התאים עצמו אליה ובעצם תאר את הכנתה וניסה להבין למה נעשתה- כל זאת עבור מגזין A5 הראשון . לסיכום אותה בת אדם אותו נסיון לומר את מה שאין לו בעצם מילים בכלל כמו באהבה,כמו בשירי האהבה שתרגמת.

      • עבודה הזו, שכבר ראיתי אותה אגב בפורום או באיזו במה אחרת וירטואלית של מירי פליישר, הזכירה לי רגע ענק כשליויתי חברה ללידה לפני כמה שנים. אחרי הלידה פרשו המילדת והסיעת את השלייה באויר ופתאם ראיתי את העץ. בעצמי הייתי קרובה ללידה ביום ההוא, והבנתי שיש לי עץ כזה עכשיו בבטן, שמגדל פרי. הרבה רגש התרגש והתרוצץ אז, פליאה ויראה. מה שמשמח אותי בעבודה של מירי שהרגש הזה ברבות השנים קיבל צורה של אהבה.

        • התגובה שלי התפרסמה ללא שם. זו אני. להתראות בפורום

        • מירי פליישר

          תרצה (השנייה?)
          תודה על ההשתתפות וההתייחסות.
          מעניין אותי המשפט האחרון
          "מה שמשמח אותי בעבודה של מירי שהרגש הזה ברבות השנים קיבל צורה של אהבה"
          כן. משהו שמעבר להולדה, כוחות הלידה שעוברים לפאזה רוחנית יותר-למשל אהבה,חוכמת הגידול והבנת התפקיד ההורי ברמה הלא קונקרטית . זו השאיפה שלי כרגע בחיים ובאמנותי גם יחד.

  5. וואו. וואו. וואו. פשוט וואו.

    • אורה ניזר

      מירי, עבודה על הרחם מרגשת אוספת אל תוכה לבן על אדום- את השולי המרכזי, הגשמי הרוחני, הבפנים בחוץ, ויש לה שם והיא של תומר ולא של תומר, שייכת לכל העולם. ניפלא

השאר תגובה ל *** ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר