חומרים:
פורצלן,גלזורה אדומה,חול , מסמרים, לאסטר זהב. קוטר: כ25 ס"מ. צלם:ליאוניד בלקלייב
שייך לאספנית קרמיקה אמנותית
נוצר בהשראה של סיפור הגביע הקדוש שיש אומרים שהיה מיועד לאיסוף טיפות הדם של ישו בצליבה. "The Holy Grale" .אותו גביע קדוש היה אחד מנושאי החיפוש של מסעות הצלב ואפילו ביקר אולי אצל המלך ארתור. הוריאציה הזו של הגביע היא כוס וצלחת מוזהבים.
כלי פולחן
החומרים:פורצלן גלזורה אדומה,לאסטר זהב.
מידות הכלים בין 10 ל-35 ס"מ גובה
הצלם:אילן עמיחי
חומרים:פורצלן גלזורה אדומה,לאסטר זהב
גובה כ12 ס"מ כל אחד
צלם:אילן עמיחי
אז למה לא תמצאו אותם בחנות המוזאון? נושא שעלה בתגובות לפוסט של יעל ישראל כאן
קודם כל באמת לא יודעת למה לא חנות , גלריה ,לא חשוב.
אבל אם להיות כנים
הכלים עם פינות משוננות ורגישות לשבירה,נושאים מטענים רעיוניים כבדים ומדממים,לא זולים.
בינינו אני באמת מעדיפה שהם יוצגו במוזאון או גלריה ולא….בחנות המוזאון, מקסימה ככל שתהיה..
אגב כשיצרתי את כולם ממש חשבתי לעצמי עד כמה אני רוצה שהם לא יהיו שימושיים.שיקרינו טכסיות,קדושה אם אפשר ,רק להתבונן בהם. משהו עם גוון פמיניסטי יש לומר של להפוך את החפץ שמשתמשים בו – כמו אשה ,אם,בחורה- לכלי קודש, כזה שמתבוננים בו ואיננו מובן מאליו .
ה"גדולה"קיימת בפרטים השוליים,אלו שהעין נוטה להתעלם מהם.
*ואבי-סאבי,לאונרד קורן.
אהבתי מאוד!
תודה מירית. שימחת אותי מאוד בתגובתך
ובכל זאת אני טוענת שעבודותייך, בצד היותן אמנות חזקה, הן גם אסתטיות. וזו מחמאה, בעיני, להגיד דבר כזה לאמן. אני הייתי קונה את כל הקולקציה שלך ושמה בבית. אני חושבת שהן גם נורא יפות, מעודנות, מרגשות. לא מבינה את המנהלת שאמרה לך שהיא שונאת את עבודתייך.
אגב, באמת בתחום הקרמיקה לא מצאתי שם שום דבר שאהבתי. אולי אני צריכה לנהל את החנות, אה?
תודה יעלה
אם היית מנהלת את החנות …
באמת לא בא לי להרגיז את המנהלת הנוכחית. החנות זה הבייבי שלה.גם פרס אנדי שמטפח אמנות דקורטיבית ישראלית .אבוי לי אם לאמנות דקורטיבית אחשב לא?
פשוט…יש הבדל בין אמנות קרמיקה שנעים נעים לשים בבית לנוח להתרכז ביופייה ויש אמנות קרמיקה שפשוט משתמשת במדיום אבל לא מתחשבת ברגשותיו של הצופה,רק ברגשותיו של היוצר.
תודה שאת חושבת שעבודותי יפות. אני מאוד משתדלת שתהיינה יפות כדי שאפשר יהיה לבלוע את התוכן הקשה . השילוב מאוד חשוב לי. פשוט יש אנשים שלא יכולים לעמוד בנושאים קשים. אולי מספיק קשה להם בחיים. מי יודע?
יש בזה הרבה, אנשים מגיבים במודע או שלא במודע למראות – לרוב כמה שעבודה אסטתית ויפה היא עדיין משדרת את הכאב שיש בה על כל גווניו ועוצמתה שלה, לכן מרבית ה"קונים" לצורך העניין מעדיפים להקיף את עצמם בדברים נעימים לעיין שלא יגרמו להם להזכר במה שמנסים להדחיק…
מסכימה איתך.אבל זה לא יישבור אותנו. תמיד יכולה להגיע קונה עשירה ומבינה כמו יעל…צריך למצוא כנראה דרך אחרת.
לא יריד ולא חנות . אולי באמצעות אתר באינטרנט.
כמה יופי וכמה כאב..אהבתי את השוליים הקרועים, הפצועים של הכלים.
בחנות המוזיאון מוצגות יצירות דקורטיביות נטו, ללא אמירה או מסר כלשהם.
שמחה שהעבודות שלך לא שם.
מה לגבי גלריות בחו"ל?
אני כל כך עסוקה בתערוכה הבאה בארץ שעוד לא התפניתי אבל זה בטח טולי יגיע ותודה מיכל על ההתייחסות.
מסכימה עם כל מילה שכתבת. אכן מקומם במוזיאון, אבל הייתי שמחה אם אספני אומנות היו רוכשים אותם.
תודה עדנה. מי יודע? במילא קשה לי להפרד מהם ועד שיוצא אחד שאני אוהבת לוקח הרבה זמן אז אולי לכל דבר יש סיבה.
אני מבין לגמרי את מנהלת החנות. העבודות שלך פשוט מוציאות שם טוב מידי לקרמיקה. הן מכניסות אותה לתוך גדר האמנות. עד שראיתי מה את ומירי כהני(אני חושב שזה שמה) עושות בקרמיקה, חשבתי שקרמיקה זה ספלים וקעריות. לא ראיתי אף פעם עבודת קרמיקה שמביעה משהו, שיש בה ערך אמנותי מעבר לאסתטי ולשימושי. את בעצם מפסלת בקרמיקה. כנראה שזה מעבר להבנתה של מנהלת החנות וחבל. והאמת, להבדיל מעבודות קרמיקה אחרות מסוג הספלים והקעריות, את העבודה שלך אפשר לשנוא או לאהוב. היא מגיעה למעמקי הרגשות האלה. בגלל זה היא באמת אמנות ולא מלאכת אומנות. אני הייתי קונה הכל. עוד לא ראיתי משהו משלך שלא נגע בי לעומק.
תודה מיכה
שוב לא הייתי מבקרת את מנהלת החנות.היא את מלאכתה עושה על הצד הטוב ביותר.
אני מקבלת את הגדרתך. אכן מנסה לעשות אמנות זאת שאינה מתחשבת בצופה ובסלון שלו.
לשמחתי יש אנשים כמוך שנותנים כוח,בתוך שדה די פרובלמטי. לא שאני לא נהנית מהאתגר. התגובות הרבה יותר משמחות ממה שציפיתי. וכמו שנאמר. מזל שלא קיבלו אותי לחנות המוזאון. אבל כן למוזאון עצמו.
תודה