הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

בעין כרם

 

 

 

 

 

 

בעין כרם  מול אשכול ענבים 
שגם הדבורים כבר עייפו ממתיקותו
ותאנה שמן הבוקר אנו עמלים  
לאכול כל מה שיש בה
ועוד לא מילאנו  
את מיכסת כל האוכלים  בסין.
מאחורי עץ שקד  שפירותיו שופעים 
כאסם של גרעינים במצרים.

פירות סברס מול מסעדת  אבו שוקרי ואחים  
כתומים בשלים וגדולים 
מתנוססים כדגל 
דראון   

הרי ירושלים סביב
הליקופטרים בדרך להדסה
בסביבות השעה חמש אחר הצהרים
חדשות
 
מול הררי מתנת האדמה 
שאיש לא קוטף 
אמבולנסים נושאים את  
פרי בטנן של נשים  
והן 
נותנות אותו למוות .

חומרי העבודות: פורצלן,זכוכית,גלזורה אדומה,לאסטר זהב.
מידות: כ25 ס"מ קוטר.

השיר נכתב באוקטובר  2000 כשההליקופטרים הראשונים בישרו את פרוץ האינתיפאדה השנייה.
היינו במנזר נוטרדאם דה ציון בעין כרם לנופש של ריכוז בעצמנו וטעימה מפירות הגן הקסום של המנזר(לא ממש ברשות). היתה שם הנזירה אליזבט העדינה שכשהתחילו להישמע ההליקופטרים ספקה כפיים והיפנתה את תשומת ליבנו למה שקורה מעבר לחומות השקט המדומה. ממעמקי הזעזוע  ניסיתי לכתוב שיר שיעשה משהו. טכסט שינסה לכשף את המציאות. אשלייה.
העבודות באו בזמן אחר מהמקום הנשי, עליו אדבר בפוסט אחר. אבל הרגשתי שהן שייכות לשיר הזה.
מאז.

השיר והעבודות השתתפו בתערוכה:"טרה טכסט" ב"גלריה העירונית "ברעננה .אוצרת: אורנה פיכמן  ב2002 צלם :אברהם  חי  .

 

 

 

 

 

 

29 תגובות

  1. השלישית בעצם, כולל השיר
    היא גם נותנת תחושה של דם שנשפך וגם של פרח, סחלב
    עבודה מרגשת

  2. את מופלאה מירי, אני מאוהבת בעבודות שלך. וגם הטקסטים נהדרים. מקווה שנעלה מהר לעמוד הראשי של בננות, שכולם יחשפו לפוסטים שלך. נשיקות.

  3. עבודות חזקות
    האמת שכל פעם כשאני מתבוננת בהן אני נתקפת גל חרדה. לא יודעת להסביר למה.
    השירה שלך מופלאה(:

  4. מאד התרשמתי לא רק מהשיר אלא גם מהמעבר ביצירות. היצירה הראשונה סמלה בעיני את השקט והשלוה וההתכנסות של אדם בתוך עצמו. לאחר מכן חלה הפורענות. היא ניכרת כמובן הן בשיר והן בפיסול.
    מעניין מאד ובאמת הופך קצת את המעיים.

    • מירי פליישר

      תודה יקירתי!

      • ואני אהבתי את הראשונה…. אני מורידה אותה ואומרת מה זה, צעיף הודי שם באמצע? עד שרקאיתי את כל הקערה, ומיד הרגשתי אי נוחות כמו שרי, כאילו מדברים באופן פנימי על הנשיות או החיים. נניח כאילו הכליות מדברות עם ה….רחם, למשל.

  5. שתי עבודות חזקות ונהדרות.
    אני קלטתי משהו אחר…
    אבל נהדר בעיניי,והשיר מעלה בי
    זכרונות של פעם…ירושלים
    מירי, תודה תודה

    • מירי פליישר

      wijdan יקרה
      אין לך מושג כמה שימחת אותי. וזה שהעבודות אומרות לך משהו אחר זה ממש חשוב. חשוב לי לא להשפיע מידי על הצופה. נפש יקרה שכמוך. תודה

      • אורה ניזר

        מירי, העבודה והשיר כל כך חזקים אין לי מילים, את כל כך מוכשרת , יש בשיר ובעבודות הרס האשליה, האדם הרחם מאָיינים את ההוויה הקיומית,

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר