בננות - בלוגים / / אמא שלי היתה מלאך
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

אמא שלי היתה מלאך

 

 

 

 

 

 

ממשיכה בסקירת עבודות שעשיתי עם השנים. במבט של היום . איזה פוסט-מיריזם כזה. עיקר רוחה של הפוסטיות שתפסתי היא איזו השלמה  אהבה והכרת תודה על היכולת ליצור.
אינני רוצה להתעקש יותר למשל על הפרשנות שלי. למרות נטייתי השתלטנית יש לומר ,לנתב את ההתרשמות.
צריך לתת לדברים לדבר . למה? כי לפעמים אנחנו יוצרים ממקום לא לגמרי מודע ומשדרים משהו אחר לגמרי ממה שהתכווננו. זו כנראה דרכה של האמנות. זו כנראה גם הסיבה שאנשים אחרים יכולים,יש לקוות ,להתחבר לעבודה שלנו,לגמרי מהמקום שלהם.
אז אני אמורה להרפות.
אבל יש פה אבל.
שיר שכתבתי אז בהחלט עלול להשפיע  .
אני מאחלת לעצמי ולכם  שלא יותר מידי. 
העבודות הוצגו בגלריה גרוס  1  ו 2  בשנת 2002 ,  והאוצרת שנתנה לי ,ראשונה מכולם במה ,היא נעמי שלו . גלריה גרוס  היא הגלריה הראשונה שהוצגה במקום ציבורי – דיזנגוף סנטר, אפשר לומר ברחוב. גלרית אמנות לא מסחרית בעליל שעד היום שומרת על קו לא שמרני בכל תערוכה ותערוכה שלה.
1. חומרים:ניר קוזו יפני,עץ
   גודל:  רוחב:70 ס"מ גובה  140ס"מ

חומרים: פורצלן,זכוכית
רוחב:80 ס"מ גובה: 120 ס"מ
 

חומרים: נייר קוזו , שיער
אורך כל יחידה כ40 ס"מ

 

והשיר

אמא שלי היתה מלאך
כבדה,רכה,מפתה
לבלוע
מתוך ים של ויתור

קבורה שם בדטמולד גרמניה
בבית הקברות היהודי העתיק
של הגולים מעצמם

ואני כאן  
לא ראיתי
וכל כך רציתי
נגיעה מהמלאך הזה
שבחייו לא נגע

ועכשיו הוא נוגע

 
(גילוי נאות:עכשיו היא קבורה בגבעת נשר ,בראש ההר ,ליד אבי.העלינו אותה לכאן. לא עוד גולה)

 

 

 

 

 

 

45 תגובות

  1. עבודות חזקות ושיר שטומן בחובו סוד

  2. הזדהיתי מאוד עם דברייך בהתחלה על האמנות והפרשנות.
    העבודות וגם השיר חזקים ומהדהדים לי, מעוררים תגובה שאני עוד לא יודעת לנסח לגמרי.

  3. שיר שכולו אהבה וזכרונות יפים.
    מדבר לכל אחד שיש לו אמא גיבורה.

  4. מיכל זילברברג

    עבודה חזקה, מטלטלת ונפלאה.
    תודה על השיתוף.

    • מירי פליישר

      אני כמעט מכירה אותך
      בכל אופן מעט מעבודותייך
      ונראה לי שיש בהן את השילוב המופלא בין אמנות וחפץ. ימים יגידו.
      קצת אומץ נדרש.
      תודה על הליווי של הבלוג ויחסך החם לעבודתי.

  5. לו היו לי המילים….
    לתאר את שבבטן וההבעות לקריאת הפוסט הזה.
    ההקדמה היא הבנתי, התמונות והכתיבה הן מעליה
    באהבה
    =)

    • מירי פליישר

      תודה יקירתי
      פה בבלוג יש הזדמנות לפרסם גם טכסטים.
      אממה מתלבטת קצת כי הכל כל כך כבד אצלי-רוק כבד
      שמחה שבחום אוגוסט עוד יש כוח להתעמק
      בקרוב אצלך

  6. העבודה שלך לקחה אותי למחוזות שקשה לי מאד להיות בהם. אני נדהמת מהיכולת שלך להביעה את עצמך בכתחבה ובפיסול.
    היה לי קשה עם העבודה, חשבתי הרבה על אימי ויחסי איתה. יש לי הרבה עבודה עכשיו. למזלי אימי עוד חיה.

    • מירי פליישר

      תודה
      אכן זכית
      לפעמים יש הזדמנות נוספת לתקן את הקשרים כשכולנו מתבגרים יחד.
      גם אימך זכתה.

  7. עבודות הגוף נהדרות, אמיתיות, חזקות.

  8. מירי, עבודות מדהימות וגם השיר. את אמנית נהדרת
    איריס

  9. איריס אליה

    ושוב, מירי יקרה, אי אפשר להפסיק להתפעל ולהתרגש. וזה מעורר כל הרבה מחשבות.ומחזיר לפוסטים האחרים, גם על הלידה של מאיה רוז. פתאום דברים שקראתי מקבלים משמעויות נוספות. משהו במלאך הכל כך מלאכי הזה מאד לא מלאכי. דווקא מחוספס. ושבור. ולא מעודן.(אגב, מה זאת אומרת שיער?ממש שיער?)
    והשיר כל כך חזק ומלא סתירות פנימיות עזות. הרי דמות המלאך שכתבת, כמו זו שיצרת, בכלל לא מלאכי. ומלאך אף פעם לא נוגע. וכאילו, קשה ככל שזה נשמע, שאף פעם לא הייתה אמא. ממשית. שנוגעת.
    חזק חזק וכואב. ממש נושך.

    • מירי פליישר

      הבנת יקירתי איריס אף פעם לא הרגשתי ממש את אימי , את מגעה בעיקר. בצמתים חשובים היא דוקא הפעילה אנרגיה אבל לא ביומיום המחבק…

השאר תגובה ל מיכל זילברברג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר