בננות - בלוגים / / המדוזה ואני
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

המדוזה ואני

 

מה פתאום סוף????

זה היה סוף הכותרת בפוסט הקודם. בא לי   לבדוק עוד  את גבולות התוכנה וגבולות ההצהרה על מדוזיותי הפוטנציאלית. כמו שמיכל  כתבה כמו ילדה  . ש.   אמר לי אתמול בהפתעה זה טוב . יעני כמה שיותר מוטרף , כמה שיותר חזק , כמה שיותר, הכל יחסי כמובן ,יש יותר.  מה שמזכיר לי שגם באמנות הפורצלן שלי לקחתי כמה צעדים קיצוניים לכל הכיוונים. הן בתחום הקרמיקה , הן בנושא-דם , הן בחומר הפרובלמטי שמקשה על הביטוי כי אחוזים גבוהים ממנו פשוט מתקלקלים בתנור . סובלימציות ? 
האופרה האהובה עלי מאז ומתמיד היא "טורנדוט" של פוצ"יני,זו שנוקמת בגברים על האונס של האמאמא שלה. מתה עליה.

הנה עוד שני נסיונות.
האמת החלפתי אותם בשני נסיונות קודמים שבהם התמונה שלי משמאל הודבקה לדעתי קצת בפלקטיות יתרה. עכשיו היא מסתתרת- מציצה -צוחקת -עטופה מתחת לקורי -נחשי- המדוזה

ערב חשוך אחד יצאתי משעור יוגה בנווה צדק כולי און ועיזוז. על המדרכה   מולי  צעדו שני גברים בחושך,
בבלי דעת מילאתי ראותי וגופי אויר , כנראה ששידרתי משהו כי
הם ירדו מהמדרכה. להפתעתי  ,והותירו לאמזונה להמשיך בדרכה. אם לא היו עושים זאת האם היו פוגשים את מדוזה? קרוב לודאי שלא כנראה צריכה הייתי להידחק בין שניהם בחוסר נוחות.
או שהם פשוט היו בחורים חביבים שפינו את הדרך לזקנה הזו…
 
ואשר לסיבה לעיסוק במדוזה
האם זו הילדה הרעה שבי ?
ואל תכתבו לי את  טובה זה כבר כתבתם בפוסטים הקודמים.
אבל…
אם בא לכם תכתבו משהו או סתם תתבוננו
ו…מיהי מאדאם X?

ורותפ תודה על הרעיון לשדך באופן רשמי את המקור והעיבוד.שיניתי קצת והטמעתי את הקטנה בגדולה -המוחצנת -הנלחמת- הצועקת. עד יבואו ימים אחרים.
עדיין מחכה למדוזה שלך .

 

21 תגובות

  1. לא יודעת לגבי טובה ורעה, אבל את/היא מלאת חיים והבעה.

  2. אני רואה שכולם עושים פה יוגה. זה טוב.
    השחור לבן מעצים את המדוזה. זה בעצם יותר מסכה ממדוזה.
    חזק ביותר.

  3. היי מירי, זה הולך וממציא את עצמו, לי את מזכירה איזה זמרת רוק כושית, עם ביצים, ששרה בלי חשבון,
    מזכיר לך משהו?
    אולי?
    להתראות טובה

  4. עליך אינני יכולה לכתוב מאדאם X כי התמונות משעשעות בדיוק כמו הקודמות והעלו בי חיוך, ונראה שכול פעם שאראה זאת אצחק.
    מירי היקרה את מאוד יצירתית, אין פשוט מילים.

  5. בטוח שאין לך גיל , בלי קשר למדוזה המדליקה.

    • טוב מירי. אותי זה מפחיד. זה מצוין להפחיד קצת. קשה ללמוד את זה, אנחנו לומדות להתנחמד מדי מגיל צעיר.

      ובאשר לשני הבחורים בנווה צדק – נראה לי פשוט שני בחורים טובים וקצת ג"נטלמנים.

      את למודת מהר אני רואה.

  6. רונית בר-לביא

    :))) איזה פחד, באמת.

    אהבתי את השחור לבן, וזה גם מזכיר לי איזה סרט מפעם, לא זוכרת איזה.

    זו יכולה להיות גם מחווה לברק שהיה השבוע, ואשכרה הרג אדם בארץ.

    לא ככה נראים כשפוגע בך ברק ?

    ואין על הומור עצמי, זו בריאות.

  7. אני מתבוננת ומתבוננת והסימפונות שלי מלאות אויר
    את פשוט מקסימה, אין מה לומר

  8. אני מאמצת את התרגיל: למלא ריאות אוויר, ברחוב, בערב החשוך, נגד גברברים חשודים. אודיע אם זה עובד גם לי. 🙂

  9. גם אני נורא אוהבת את הצבע אפור, כי שום דבר בחיים איננו שחור או לבן בעני, אלא ערבוביה. הערבוב שלך חכם ואמיץ. א.

    • מירי פליישר

      תודה לי
      אביטל
      איציק
      רונית
      טובה
      מיכל
      יעל בר שם
      יעל ישראל
      רותפ
      אומי
      היקרות והיקר
      על כל המילים היפות
      הנושא בטיפול.

  10. דוזה המדוזה בקול התלוננה
    שהיא אוהבת פרטיות
    והיא נגד חשיפה
    לכן היא מבקשת
    אם זה לא קשה
    פשוט מאוד לתת לה
    לנוח בשלווה
    לנוח בשלווה

    🙂 מירי, את אלופה.

    • מירי פליישר

      שירה
      למה לנוח בשלווה
      היא רוצה מלחמה

      • המלחמה רוצה אותה, או שהיא רוצה מלחמה….
        רק לנוח בשלווה לרגע. לא לתמיד, חס ושלום. לא לתמיד.
        (חוץ מזה, כתבתי על דוזה המדוזה… היא מדוזה ספציפית. לא כללית…)

  11. עדנה גור אריה

    לי שיני המדוזה מזכירות את הערפדים. אז כאן יש כבר מורכבות בעיני, שערות מדוזה, שאפור מתאים להן ושיני ערפד מממפפפחחידדד

    • מירי פליישר

      תראי עדנה
      כל האמצעים כשרים
      במלחמה כמו במלחמה

      • מירי פליישר

        במקום להעלות פוסט חדש העליתי את שני הדימויים עם שינוי קל שבו קורי-נחשי המדוזה מכסים על הפנים המחייכות שלי
        ורק מי שמתאמץ או יודע מגלה אותן. נדמה לי שזה יותר אינטגרטיבי ופחות פלקטי. וכמובן המשך יבוא.

  12. נגנבתי. זה כאילו הדבר המכוער היותר שאפשר לדמיין וזה יפיפה. כנארה שהאסטתיקה כאן נובעת מהשימוש היוצא מן הכלל בטכניקת המחשב, הציור העילג ביותר הופך כאן ליצירה נהדרת. יכול להיות בגלל הכנות והחיות שהמדוזהמסיכה מקרינה וההומור המטורף הזה. איזה יופי

  13. ובתמונה השניה היא מחייכת.
    כמו קומיקס, או יותר נכון אנימציה בזעיר אנפין.זה ענק.

השאר תגובה ל אביטל מהבלוג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר