בננות - בלוגים / / מדוזה ההמשך והסוף
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

מדוזה ההמשך והסוף

 

אז תדעו לכם שהצחקתי אתכם בטעות.
עבדתי על התמונה שלי והפכתי אותה למדוזה שלי.
כשכתבתי "המקור" התכוונתי מאיפה התחלתי, יצא שאני המקור של המדוזה באשר היא.
אתם יודעים מה ? מתאים לי למרות שלא התקבל על ידי חלק מכם, ותודה על המחמאות, פרט למאדאם X ותודה גם לה.
ניסיתי עוד קצת וריאציות בשביל להנות מהרשעות עד הסוף , לא כל יום  יש הזדמנות כזו .אבל באמנות(יש לקוות שהיא כזו) הכל מותר .
תחילה בצבעוני

ועכשיו באפורים כמו התלתלים של אומי ושלי

ועכשיו מה שבאמת קרה לה למדוזה בסיפור, תזכורת.

פורצלן חומר יציקה שכבות על שכבות

צטערת כמה זמן נדמה לכם שאני יכולה להשאר עליזה?

 

31 תגובות

  1. אין מילים
    פשוט מדהים
    ובסוף כולנו מתקמטות
    ככה זה
    יום אחד אולי אפילו חברות הקוסמטיקה יבינו שזה לא "החטא ועונשו"
    אל משעולים אפורים וחריצי זכרונות וסיפורי חיים בפנים של מדוזות
    🙂

    • מירי פליישר

      רותפ
      את משהו
      "אל משעולים אפורים וחריצי זכרונות וסיפורי חיים בפנים של מדוזות"
      הייתי מצטטת אותך בפוסט לולי התכוונתי למשהו אחר פה(העבודה במקור היא בדיוק זה) אבל ההערה שלך האירה את הסיפור בכל כך הרבה עומקים אחרים.
      רותפ היגלי ! ססאמי

      • זהו שאני בכלל לא סודית או מוסתרת
        סתם מתוך קיצור ויעילות כתבתי רותפ במקום שם משפחה מלא וזה נהיה נוח ככה… מצד שני עכשיו שמסתורין אופף אותי (שלא לדבר על "מדוזתיות") אני ממש נהנית מזה. אני בהתלבטות קשה אני חייבת לומר לך. אתמול בת הזוג שלי אמרה לי כשראתה את הפוסט הראשון שלך על מדוזה, שאני חייבת להציב את התמונה המדוזאית שלי גם, אבל אז נתקלנו בבעיה טכנית קלה, כיצד אציב ואיני בעלת בלוג (הציעו וסירבתי מפאת קוצר זמן ואורך/ח חיים)…

        • מירי פליישר

          את תמיד יכולה לתפוס טרמפ אצלי. אני כבר מיומנת בהעלאת תמונות או שאולי השותפות האחרות למסע המדוזה תרצינה.
          מה שבא ראשון.
          בכל זאת חבל שלא תפתחי בלוג .

  2. זה מקסים מירי,
    אוהבת את המראה המקומט, מראה כמה האשה היא חזקה שאפילו קמטים לא שוברים אותה. לסבתות שלנו אופי מיוחד, אופי שנצבר הרבה שנים על הפנים, אופי של זמן, השקעה, ועבודה
    פשוט מדהים

  3. לי עברון-ועקנין

    לא נעים מה שקורה למדוזה האמיתית. אבל את, כשאת "רעה" את כל כך חמודה שזה משהו (מקווה שזה לא מעצבן אותך. גם לי תמיד אומרים דברים כאלה, שאני חמודה כשאני כועסת וכיו"ב).

  4. משהו-משהו.

  5. את משהו-משהו מירי. כל הכבוד, גם זה מאוד נחמד. חיבוק.

    • מירי פליישר

      יעלה חיבוק בחזרה פה חורף והגשם דולף לסטודיו,בטלנית שכמותי כל היום ליד המחשב במקום לטפל בזה.

  6. מירי, איזה כיף לך. אני, גם אם הייתי רוצה, לא הייתי יכולה להציב מדוזות לתפארת (גם המבודחות מביניהן) כמוך. אשר לקמטים, אני לא מבינה את הרתיעה מהם. כלומר, אולי אני יכולה להבין, אבל הם לא מפחידים אותי… נראה לי שאדם מרוויח את קמטיו ביושר!
    ומדוזת ה"קמטים" שלך נראית יותר כמו מדוזת שברים… היא פגיעה נורא. בבחינת – "תראו מה עשיתם לי"…
    ומצטרפת לקריאת ה"את משו משו" של כולם!

  7. מירי
    את פשוט שובבה, יש במדוזות האלה מוזיקה, תחשבי על הקצב שאין יוצרות, אם העצירה על הסוף, כמו אומרת,
    כאן המזרקה שבו, ואחר כך תתחילו מהתחלה.
    הצבעוניות, עושה מהלך אל תוך הלבן, אם היינו רואים את זה על קיר שטוח זאת יצירה שלמה.
    להתראות טובה

    • מירי פליישר

      טובה הבנת נכון זו סדרה אופציונלית. יעני מדוזה בחזקת אינסופ . בטח אמצע הסבר פעם למה.

  8. בציורים-אני חושבת שהשחור לבן הרבה יותר חזק מהצבעוני.
    הפסל פשוט מדהים.

  9. רונית בר-לביא

    :))))))))))))))))
    מירי, יא קרועה.

    מה זה כל כך הרבה מדוזות ??
    הזכיר לי קצת את היצירות האלה המודרניסטיות הצבעוניות של מרילין מונרו.

    לגבי הפסל, יש בו הרבה סדקים אבל
    מלבד זאת הוא יפה, משל באת לפסל אלה יווניה, תוסיפי גוף וציצקעס והציבי בכיכר העירייה והרי לנו פסל של מלכה.
    אפשר סדוקה.
    במילא בארץ זה ייסדק גם ככה תוך יום.

    ונורא אהבתי את ההומור העצמי.
    גם אני כזו בגדול !!!!!!!!!
    ביום שלא אהיה, קחוני למיון.

    • מירי פליישר

      תביני פרסאוס הציב לה מראה והיא ראתה את עצמה והתאבנה. זה מה שקורה לי כל בוקר בשנים האחרונות.
      גם במיון ימותו ממך

      • רונית בר-לביא

        וואו, רק עכשיו אני קולטת שזו ב-א-מ-ת דמות מהמיתולוגיה היוונית –
        מדוזה היא גרוגונה שמבט שלה היה מאבן אנשים !!
        (קראתי עכשיו בויקיפדיה) 🙂

        ואני עוד אמרתי לך שזה מזכיר פסל אלה יוונית.

        תאמיני לי, מירי, גם אני בכל מבט במראה כמעט מתאבנת, לא קל להביט במראה, ולא מחמת יופי או כיעור,
        פשוט לא קל להביט במראה.

        כשהייתי קטנה, ילדה, אני זוכרת שהסתכלתי על עצמי במראה כרגיל, רק הפעם, המשכתי להסתכל, כעבור כמה דקות נהיה לי נורא מוזר להבין שזו אני שם במראה וכעבור עוד שתי דקות הבנתי שזו לא בדיוק אני, זה היה מוזר ודי מפחיד.

        • מירי פליישר

          רונית את לא מעודכנת מה קרה התחלת לעבוד ?
          היה פה גלגולה של מדוזה בין שירה אומי רותפ ואנוכי.
          שמחה שקישרת את הפסל גם למשהו יווני הפתעה בשבילי. הוא לא נוצר למטרה הזו אבל הנה התאים.

      • רונית בר-לביא

        וואו, רק עכשיו אני קולטת שזו ב-א-מ-ת דמות מהמיתולוגיה היוונית –
        מדוזה היא גרוגונה שמבט שלה היה מאבן אנשים !!
        (קראתי עכשיו בויקיפדיה) 🙂

        ואני עוד אמרתי לך שזה מזכיר פסל אלה יוונית.

        תאמיני לי, מירי, גם אני בכל מבט במראה כמעט מתאבנת, לא קל להביט במראה, ולא מחמת יופי או כיעור,
        פשוט לא קל להביט במראה.

        כשהייתי קטנה, ילדה, אני זוכרת שהסתכלתי על עצמי במראה כרגיל, רק הפעם, המשכתי להסתכל, כעבור כמה דקות נהיה לי נורא מוזר להבין שזו אני שם במראה וכעבור עוד שתי דקות הבנתי שזו לא בדיוק אני, זה היה מוזר ודי מפחיד.

  10. נהדר נהדר נהדר.

  11. היי מירי. אני מאד אוהבת את העבודות ואת היצירתיות מאחוריהן. אני מצטערת אם פעם שעבר צחקנו במקום שלא היינו צריכים, זה עלול להיות מעליב. אני מאד אוהבת את הקשר שנקשר כאן לקמטים, כך שקשרנו את המדוזה לשער אפור וקמטים וגם לעוצמה נשית! זה יופי! אומי

    • מירי פליישר

      אומי מה פתאום להעלב גם אני צחקתי כשהבנתי למה צחקו כולם.
      לא ידעתי שיש לי את החוש הומור הזה
      הבלוגייה בפרוש פיתחה את זה אצלי.
      החיים רציניים מספיק קצת צחוק ממש עוזר.
      ויופי שראית את הקשר והכל התחיל את זוכרת מההצעה של רותפ לך. היה כיף.
      ובנוסף יצאתי להרפתקאה חדשה מעניינת באמצעות המחשב וההבנה המדהימה עד כמה המדוזה יכולה לייצג אותנו . מחכה לקרוא את הספר של סיסקו אולי עוד תובנה תביא עוד יצירות.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר