הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

סורגת

 

 

 

 

סורגת לך כיסוי 
שיכסה על העוולות שעוויתי כלפייך
סורגת לך מעיל צמר סמיך 
להגן עלייך מפניי
סורגת לי כיסוי שלא אראה
את המסך שהסתיר לי אותך ממני
 
סורגת לך צעיף 
שתוכלי להסירו 
שתוכלי לקפלו שתוכלי להתעטף בו
באהבתי  
 
 
סורגת לי


ולמי שעקב אחרי השינויים וגם למי שלא
נראה לי שהשיר הגיע לגיבוש.בינתיים

 

 

 

 

63 תגובות

  1. אסתי ג. חיים

    כל-כך הזדהיתי, דוקא ממקומה של הבת, על אף שאימי שלי מעולם לא סרגה דבר.

  2. תמי כץ לוריא

    כל כך נכון

  3. היתרון בסריגה שאפשר לפרום, ושוב לסרוג מלים חדשות- טובות יותר, כיסויים בוארציות, צעיפים לתכלית משתנה,הכל גמיש ופתוח; ראי "סבתא סורגת", מאת אורי אורלב, לבנה

    • מירי פליישר

      תודה לבנה
      לא מכירה אבל היה לי בראש הביטוי
      וחשבתי על "אמא סורגת"
      יכולה לסםר לי מעט על היצירה של אוי אורלב?

      • מירי פליישר

        לבנה
        משפט אחרון בלי שגיאים:
        לספר לי מעט על היצירה של אורי אורלב?

      • הסיפור של אורלב: סבתא זקנה זקנה הגיעה לעיר קטנה,בלי כלום רק עם מסרגות ומקל הליכה. כשלא מצאה דירה, ישבה בשדה וסרגה נעלי בית לרגליה העייפות, הוסיפה שטיח ורצפה, ראתה כי טוב, סרגה מיטה, מזרן, קיר, חלון ותקרה, סרגה קומקום וספלים, ומה חסר?נכד ונכדה, עם חוט של עצב וצחוק, גינה ופרחים. את הילדים לא רצו לקבל לבית הספר הסמוך, כי המורים צעקו: איך מלמדים ילדים שעשויים מקצת חוט וקצת חור, סבתא התחננה, הם מתוקים, אבל לא עזר. סרגה מכונית ונסעה לעיריה להגיש תלונה, המכובדים דחו אותה והלכו לאכול מרק. סבתא סרגה מסוק וטסה לשר הפנים בעיר הבירה. וגם שם עיקמו את האף, המורים צודקים, אין מקום ללמד ילדים סרוגים. אבל הסיפור התפרסם, ומכל העולם עלו לרגל לראות את הפלא. הממשלה הפכה אותו לאתר תיירות סרוג ומוגן!!! סבתא זעמה,ככה?! בלילה פרמה את הבית על רהיטיו, לא השאירה חוט על חוט,ואבוי! פרמה גם את נכדיה. לקחה את מקל הנדודים, ובארץ אחרת היא תסרוג בשרשרת את הכל מחדש, גם נכדים צוחקים. שם אולי יהיו אנשים נחמדים שיקבלו את השונה קצת יותר יפה… לא מהמם?!

        • מירי פליישר

          כן תודה לבנה
          אגדה למבוגרים. לא כל האגדות ככה?

          • זה, אגב, ספר ילדים, וכשאני מספרת אותו – הם מזועזעים מהפרימה, כי בינתיים הספיקו להתאהב בנכדים.

          • מירי פליישר

            לבנה
            כן כל הסיפורים האלה לילדים. תגידי
            לא נראה לך נורא שהיא פרמה גם את הנכדים? זוועה, כוח חינוכי בשיטת האיום להרוג . מילא התנקמה באנשי העיר שלא תהיה להם חברת משפחתה היקרה אבל להתנקם בנכדיה? היא הרי גם פגעה בעצמה. מה שמחזיר אותי לאגואיזם-סימביוזה הבילד אין של ההורות…
            בכל אופן תודה. עכשיו ראיתי בקורות החיים שלך שהשתמשת במילה סריגה לתאר את הכתיבה שכיף לך איתה…אין חדש תחת השמש , או , אוצר מילים נשי,מעניין.

          • אני לא בעד לעטוף את הילדים רק במתיקות.סיפור כזה מקומם אותם, מזמין דיון, וכך מתוודעים לחמלה ולתקווה, לבנה

          • מירי פליישר

            יש פה בסיפור גם נקמה,רצח

  4. אף פעם לא חשבתי לצלם סריגה בקלוז אפ. יפה.

    • מירי פליישר

      יעלה
      בשבילי הכל אמנות. בעיקר לחיות.

      • מירי פליישר

        יעל מה שכתבתי נראה כמו קלישאה ושחצנות ואני התכוונתי שלחיות זה מאמץ לא קטן ובתוך החיים הסריגה והגעגועים ומכאן לנחמה שבאמנות…
        נגמרו לי המילים בסריגה ובשיר…

  5. מעביר בכזו פשטות
    כל כך
    ה ר ב ה!

  6. מירי, את משו משו!

  7. מירי, כ"כ מחמם את הלב… הצמר… הסריגה…
    אהבתי את נקודת המבט האישית וכלפי הבת.

    אמי סרגה לי הרבה בחייה וגם אני סרגתי בזמנו… היו ימים שגם בנותיי סרגו…

    אבל מעבר לזה שילוב המילים, "סורגת לך מילים" מרגש אותי כל פעם שאני פוגשת אותו מחדש.

    • תודה דינה
      מדברייך הבנתי שכבר פגשת את הביטוי
      אשמח לדעת איפה .

      • מירי
        בתוך כל מילה (וכל עין של הסריגה) הרגשתי את הפיוס פיצוי חום ורוך (אנחה) כל כך יפה. והצילומים המצורפים. מרגש ומקסים. תודה

        • מירי פליישר

          תודה נולי כאשת מילים ודימויים ויזואליים גם יחד קישרת את הקישור שחשבתי עליו איך כל עין בסריגה היא גם מילה,מחשבה. מדהים כמה הראש חושב כשסורגים עין לעין. ריכוז הכרחי בפעולה מחד, אוטומטיות -משחררת מחשבות מאידך , והרהורים סותרים רבים ומשונים. מה הן חושבות,חשבו הסורגות,האורגות,הסבתות,האמהות שלנו.

  8. רונית בר-לביא

    כמה מודעות, כמה יופי, כמה ורוד,
    כמה סוודר, כמה צמר,
    כמה מירי ….

    יופי של שילוב בעיניי.
    ומדמיע ..

    • מירי פליישר

      טוב רונית הירושלמית היקרה מפז
      נכון שאצלכם עוד יש שימוש לסוודרים חמים סרוגים ביד או יד שנייה?
      תודה נשמה

      • רונית בר-לביא

        האמת??
        אני מתה לסוודר בדיוק כזה !!

        זה הצבע הכי אהוב עליי, ורוד ועוד כזה,
        מן ורוד עתיק.

        אחחחחחחחחח, ממש מגרה.

        אני הולכת לחפש כזה ולסרוג צעיף,
        שזה המקסימום שאני זוכרת לסרוג
        (במסרגה אחת).

  9. מירי,
    מאוד אהבתי!

    מעניין מתי אבא שלי ילמד לסרוג…

    • מירי פליישר

      הי גלית
      שאלה מעניינת
      כי בסריגה יש נתינה או עשייה ללא מילים של האמהות והסבתות(לפעמים לקיחה..) אבות הרי מומחים לאין מילים ולפעולות שמחליפות אותן לא?
      כיף שיש לך אותו!

  10. לי עברון-ועקנין

    וואו, נורא התרגשתי – מהמקום של הבת. אלה בדיוק המילים הנכונות…

  11. עדנה גור אריה

    איזו אהבה, איזה רוך. אני מזדהה משני הכיוונים גם של האם וגם של הבת.
    עדנה

  12. מקסים, פשוט ועצוב.
    נוגע ללב ומחמם- ולא רק במובן הצמר.

  13. מיכה שמחון

    הי מירי
    איזה שיר חזק. איזו רפלקסיביות.
    התגעגעתי לביקורים אצלך. עוד שבועיים והכל יחזור לנורמל…

    • מירי פליישר

      למה אתה מתכוון מיכה ברפלקסיביות?
      תודה ובהצלחה
      אם אתה אוהב מה שעשית כל השאר פחות חשוב

  14. איציק אביב

    כשהייתי ילד הלכתי עם סוודרים שאמא שלי סרגה לי, עם אניה ועוד כמה.
    עכשיו לא קר לי ואני לא הולך עם סוודרים.
    מחמם – השיר והסריגה.

  15. אני מאוד אוהבת את הגישה שלך לבלוג: האמירה האמנותית, עם הכתיבה שלך, זה פשוט פיוטי.
    להתראות טובה

    • מירי פליישר

      תודה טובה
      פשוט אני רואה בבלוג מקום להציג טכסט וויג"ואלס,תערוכה בזעיר אנפין.
      לפעמים מצליח יותר לפעמים פחות.אבל משתדלת.
      זו הזדמנות ל"גיד לך טובה שבחתימה שלך יש כביכול קישור לאתר ואני לא מוצאת אותו. אם יש לך אתר, או שתכניסי אותו בקופי-פאסט לשורה של – האתר שלי או שתכניסי אותו בתוך התגובות למטה. שוב תודה

      • מיכל ברגמן

        מה שיפה כאן זה הפינג-פונג בין הבלוגריות על יחסי אם-בת שכנראה אצל כולנו זה לא סיפור פשוט.לפחות מול אמי, כי לי יש בנים וזה סיפור אחר.
        איזה יופי מירי.
        אהבי שאימא שלי סרגה.
        הסבתא-רבא הביאה לנו סוודר לתינוק שמכינה בחרה בבית האבות וזה נמכר כלהיט. אנחנו מתרפקים על הסריגה של הלב.

        • מירי פליישר

          מיכל
          שמת לב
          אלא שזה לא ממש פינג פונג
          אני בעד הבנות
          השאלה אם הן מוכנות לקבל את זה
          ראי תגובתה של חגית למטה-אולי כשהן משוררות ויש להן כלי ביטוי עם כוח.
          יחסי אמהות בנות , נושא שמציץ מדי הרבה בלוגים של נשים -לא משהו, הסבתות האבות באות ובאים לחיזוק.
          לא פשוט

          • מיכל ברגמן

            פינג-פונג במובן השראה ופיתוח נושא מבלוג לבלוג.
            זה קורה פה הרבה ויפה כ"כ עד שנראה לי שכדאי לאגד את זה לספר משותף. עד כדי כך.
            זה באמת נושא קשה ולומדים לקבל אותו איכשהו עם השנים. לא לגמרי אבל איכשהו.

          • מירי פליישר

            באמת נושא לתיזה מיכל
            "פינג פונג רעיונות בבלוגוספירה של בננות"
            נושא הבנות אמהות – אחד
            זוכרת שכתבתי את שירי הקצר והתעלומתי משהו על ממלכתי החסרה- על ההשלמה של האי שלמות וראיתי כמה וכמה הדים או תשובות או קירבה אצל כמה כותבים וכותבות.
            יש השפעה טבעית בין אמנים גם ויזואליים כידוע לך,
            נושא הבנות אמהות הוא המעניין בעיני
            והייתי מוסיפה לו סבתות ונכדים ואבות ובנות כי משם נפתחת איזו אופציה, כמו שכתבתי לך, לתיקון כנראה טבעי בתוך המשפחה. בטח אקח איזה קורס כזה באוניברסיטה כשהשביתה תסתיים.

  16. רוני גלבפיש

    ואני דווקא הפרימה בתמונה השני פרמה לי את הלב.
    אמא שלי סרגה גם היא. אבל לא סתם סרגה, זה היה טעון משמעות משלה, עוד לפני החימום וההגנה עלינו.
    אולי אכתוב בקרוב ואשלח לך. מקווה שבתך תסכים להתעטף בעינייך ובמילותייך.

  17. את מעצבנת.

  18. אני מן הצד של האם. דווקא גרמה לי לכאוב. א.

    • מירי פליישר

      אומי
      את אמא צעירה עושה לי רושם.
      אני כותבת לך פתק שאני מציעה לך לשמור לעתיד:
      ככל שתקדימי להבין את הבנות(או הבנים) בגדילתם , כן ייטב לשני הצדדים. חכמה שלאחר מעשה…

  19. יפה ונוגע.
    מזכיר לי קצת שיר של ג"אק פרוור. בסגנון לא בתוכן.

  20. מירי היקרה אני לא מבינה את כוונתך לגבי ידידת השירה שלך וההוא שנטש. אנא הרחיבי.

  21. חסרים לי כל הסוודרים שאמי סרגה לי, ומתבוננת באלה שסרגה לילדיי.
    אמא אף פעם לא מפסיקה לאהוב ולסרוג את האהבה שבתוכה למשהו מטיריאלי.
    כך גם את אמא מירי….אהבתי והתחברתי

    • מירי פליישר

      תודה
      אבל לא הכל ורוד בממלכת הסריגה
      וגם לא אצל מירי שהיא לא רק אמא אלא כיום בעיקר אמנית.ואמנות כמו בחיים מתוק חמוץ מר פושר קר חם . מציאות מקבילה לא חופפת.

  22. אני המגיבה מספר 60. זה מספר טוב.
    השיר נהדר, כמו אימא שמחבקת ומגינה את הילדים שלה מתחת לכנפה, שהוא הסוודר שהיא סרגה בעצמה. כשאימא סורגת לילדים שלה, אין בסוודר ולו טעות אחת. זה מה שיפה מאוד בחוש הטבעי האמהי.
    את הסוודר הראשון שלי סרגתי בגיל 19 והוא היה גם אחרון, שיגעון בנות הכיתה. עד היום שוכב בארון שלי בישראל.
    תודה מירי זהו רעיון נהדר.

    • מירי פליישר

      הי יעל טוב לשמוע ממך
      כמו שאולי שמת לב אצל האמא אמנית הזו יש הרבה טעויות התייחסותיות ואפילו רמזתי על כך בתמונה השנייה , זה קשר שלא הוסתר,ומעיד על מעידות אולי…אבל
      לאם האבסולוטית שתלווה אותנו בחיינו זו שאיננה תלוייה באם הארצית- אמא סוודר – תודות

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר