בננות - בלוגים / מירי פליישר / מלאכת השיר שלי
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

מלאכת השיר שלי

 

 

כשהתחלתי את הכתיבה בבלוג הייתי שמחה מאוד. משום מה בא לי לכתוב את הטכסטים שלי בשורות קצרות כמו שיריות . אני די מרגישה פיוטית ויש לי הארות ,חיבורים, דימויים ומטפורות אבל את מקצוע השירה לא למדתי בצורה מסודרת ולא השקעתי בו את אותה אחריות ומסירות שהשקעתי באמנות הפלאסטית .
אי לכך אני מרגישה צורך להודיע שאני מתחילה להבין מהו שיר .
כתבתי כמה , לא רבים די טובים לדעתי וכל השאר בכל פוסטי הראשונים , העברתי היום לשורות ארוכות יותר שאינן נראות כשירים. מתארת לעצמי שלחלק מהמשוררים שכאן היה כבר ברור שזה מה  שהייתי צריכה לעשות מזמן. 
עדיין אני אוהבת את הטכסטים וחושבת שיש בהם יצירתיות וצרופים פיוטיים אבל הם אינם שירים.
ומאידך כאמור אספתי לי כאן בזכות הכתיבה  הרציפה , התגובות האוהדות והחשיפה למשוררים מקצועיים כמה שירים בפרק זמן של כחצי שנה . וזה ממש לא רע למי שחדלה לכתוב שירים לפני כשלושים וחמש שנים.
האמת שהתחלתי להרגיש בשלב מסויים אי נוחות עם השורות הקצרות ואני מודה לכם על סבלנותכם ועדינותכם. כמובן שהיצירות המלוות יצרו איזו אשלייה של איכות . שהיתה בעיקר ביצירות,אבל הגיע הזמן להודות בטעות וכאמור להתייחס בכבוד הראוי למלאכת השיר.
האבן האחרונה שהיא גם ההורסת וגם הבונה הגיעה היום עם הזמנתה של יעל ל"מגמה".
שלחתי כמה שירים (הנה אני מתחילה את המסע שלכם המשוררים עד שמישהו ייפרסם ועד בכלל).
עברתי על הכל וכאמור הבנתי משהו היום. אז למי שיש כוח הנה רשימת הפוסטים שבהם מופיעים שירים שאני אוהבת ושערכתי מחדש ללא רחמים.(ועוד ידי נטוייה) כל השאר , לפעמים השיר רק בכותרת , לפעמים השיר קצר מאוד ולפעמים פשוט טכסט . טוב לא פשוט .
אינני מזמינה ביקורת ,אותה אשמור למפגש עם משורר/ת על שאסמוך על דעתו/ה
הנה הרשימה:

אמא שלי היתה מלאך
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=110&blogID=36

בעין כרם
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=123&blogID=36

הפלצנטה של תומר
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=301&blogID=36

גברת תעברי מסביב אפשר לקבל מים?
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=595&blogID=36

עכשיו
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=756&blogID=36

לוויתן
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=938&blogID=36

סבא שלי היה מתקין עלי זהב בכנסיות
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=1233&blogID=36

סורגת
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=1662&blogID=36

פליס
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=1787&blogID=36

מה לא תהיה היום תמונה? בטח שכן. אני לא זונחת את הרעיון לשלב רק שואפת לשויון בין המתמודדים
קוראים לזה -" זוזו אני יוצא" והוא מוקדש לנולדים החדשים . ואני ביניהם
(מה קורה איתי כל הזמן נולדת ואני בת שישים …)


פורצלן 15X15 ס"מ 

 

 

34 תגובות

  1. הצצתי ב"אמא שלי הייתה מלאך". יפה. ממש אין במה להתבייש.
    אם מותר, כמה שאלות: היא מפתה לבלוע או שהיא בולעת באמצעות הפיתוי של ים של ויתור?
    ובסוף – "כל כך רציתי נגיעה" מנוגד לקביעה שאומרת הכל "שבחייו לא נגע / ועכשיו הוא נוגע" (אז לא צריך לבקש).
    תקני אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי שהנגיעה שרצית והנגיעה שהוא נוגע הן שונות (הראשונה פיזית והשניה נפשית) אבל זה מבלבל.

  2. מה המגמה?

    מירי, גם אני אהבתי מאוד את "אמא שלי הייתה מלאך".
    את המילים הגבוהות אשאיר למשוררי-העל
    את רק חייבת להבטיח שלא תנטשי את תחומי האמנות האחרים שלך. כי האפרוח הבוקע, הוא כל כך מקסים ומכמיר, ש– תודה שלא השארת אותנו בלי תמונה

  3. מירי היקרה שלי
    הצניעות שלך היא מה שמאחד אותך ומה שעושה אותך את הן באומנות, הן בכתיבה והן בשירה. לדעתי האישית, יש לך עברית רהוטה ויפה מאוד.
    הצורך שלך ללמוד ולהתקדם בשירה היא יפה מאוד – למה לא. ללמוד זה דבר חשוב אך למען עצמך בלבד, תוכלי למצוא בלימוד הנאה עצמית – וזה החשוב ביותר.
    כפי שאת מציגה את האפרוח שבוקעת מהביצה הלבנה והצחה- את האפרוח חדש לתוך תחום שכבר הכרת לפני הרבה שנים.

    אני יכולה רק לאחל הצלחה רבה, ואין לי ספק שתצליחי. חיבוק גדול-גדול ממני.

  4. מירי היקרה שלי
    הצניעות שלך היא מה שעושה אותך כל כך יחודית הן באומנות, הן בכתיבה והן בשירה. יש לך עברית רהוטה ושפה יפה מאוד.
    הצורך להתקדם בחיים וללמוד מחדש שירה זה חשוב מאוד – אך עשי זאת למען עצמך, כך תוכלי למצוא הנאה עצמית גבוהה יותר.
    כמו אפרוח שבוקע מן הביצה שלו, את האפרוח בתחום השירה, לכן אני יכולה רק לאחל לך הצלחה רבה. ואין לי כל ספק שתצליחי בזה.
    חיבוק גדול ממני.

  5. היי מירי
    יחסים עם הבלוג הם מרחיבים את הלב, אין לך מושג כמה אני לומדת מהטיולים פה.
    לגבי השירה שלך, אני חושבת שאת מבינה שירה לפי התגובות שלך, יש תמיד אמירה נוספת שמרתקת לקרא, כך שכניראה יש לך אינטואיציות …
    מה שמענין שאף פעם לא חשבתי עליך "כחובבת" וזה אומר שאת משוררת!!!! ולא משנה שאת לומדת כל הזמן
    .
    העבודה שלך יפה, אני סקרנית שתעשי תערוכה שמשלבת את -השירים והעבודות, בטח חשבת על זה כבר, כשתמצאי את הנושא בטח תכתבי כמה שירים באותו נושא, שזה תמיד מרתק להתקיף פרוקייקט מכמה שיותר זויות.. להתראות טובה.

    • טובההההההההה!
      שלחתי לך אי מייל דרך האתר שלך כי לא מצליחה מפה.
      מתי ההופעה ואיפה??????
      למה את לא מעלה פוסט בקשר לזה
      נו יאלללה
      ותודה יקרה על התמיכה!

      • יקירתי המופלאה, היום אני מעלה פוסט , גם אני מתרגשת, אין לך מושג איזה מהלכים עשיתי בשבועיים האחרונים, זה היה שתי וערב של ריכוז, להכין גרפיקות, לסגור עם אנשים, חזרות, אך אני נהנת, כשכיפת ראשי נוגעת במקומות חדשים.
        להתראות טובה

  6. הצצתי באמא שלי הייתה מלאך ואהבתי. אני בכלל מתביישת לפרסם פה שירה כי אין לי על הכשרון הזה קבלות.
    אז כל הכבוד לך על האומץ , רק ככה מתקדמים.

  7. הפלצנטה של תומר היא יפה ומוקרית בעיני.
    רק השם מתגלגל מיוחד על הלשון והעבודה בסוף בכלל.

  8. קראתי את "אמא שלי היתה מלאך",
    זה שיר נוגע. בעיקר לגבי עניין הנגיעה שלה.

    ולגבי להיוולד: האם זה עניין של גיל ?
    לי נראה שאפילו הפוך. ה"צעירים" שעובדים ורצים מבית לילדים לעבודה מבלי שנייה לנשום, בדר"כ פחות נולדים ויש להם פחות פנאי להרגיש את החיים.
    פנסיה נראית לי זמן לא רע להיוולד בו.

    • תודה רונית
      מה זה כולם התעייפו אחרי השיר הראשון?
      טוב סתתתתתתאאאאאאאאאאאאם
      אם הייתי שמה תמונה…לפתות :)

      • בקושי אפשר להגיע לקרוא פוסט אחד,
        אני באובר לואד טקסטואלי מכל הבלוגים
        והפייסבוקים.

        • ועוד תארי לך שכולנו נהיה משוררי – על. טוב לפחות שיר הוא קצר.
          תעזבי אותך מהמתנות המטופשות של פייסבוק ! רק תכלס- חתונה , עבודה,כסף זהו. רצה לעבוד אחזור ואקרא ממך משהו? ראיתי שחזרת להומור המטורף שלך שמרתי לי ללילה כשאחזור

          • :))))

            מירי – שאת תגידי: "תאכלס, חתונה, עבודה, כסף" ?
            זה טוב…..

            אבל תאכלס, למה אנחנו בבלוגים-שמוגלים האלה כל היום ?
            ברור שרק בגלל התאכלס.

            בכלל, אנחנו אנשי תאכלס, בעיקר אמנים, בעיקר בבלוגייה הזאת :)

          • שבי שחורי

            הי מירי

            איזו טלפטיה.עבודותייך מאוד מדברות אלי.ראיתי אותן הבוקר, וחשבתי עליהן במשך היום.הפרח האדום שוב כמו השיר של יונה וולך על פרחי הדם. במיוחד אהבתי את הצילום של המיטה עם החתול.בקשר לשירים אחשוב איך להגיב.

          • שבי שחורי

            הי מירי.
            איזו טלפטיה. הבוקר ראיתי את עבודותייך.הן מאוד מדברות אלי,וגם מאוד השפיעו עלי .במיוחד הצילום מלא החיים של המיטה והחתול. העבודה של הפרח האדום שוב מזכירה שיר של יונה וולך על פרחי הדם.בקשר לשירים אני צריכה לחשוב.

          • מירי , לאט לאט אני גומעת את מרחקי הזמן ונכנסת אתר אתר לעבודודותיך שיריך, מחשבותי, רגשות, הגעתי עד ללויתן, מזדהה עם האיטיות, הלידה המאוחרת, ועוד הלילית, הלוואי והייתי יכולה להתלילל יותר.

          • אורה יקרה כמה יפה מצידך להקדיש זמן יקר לעיון ביצירותי . זה משמח אותי מאוד.

  9. נכנסתי שוב, מירי.

    את לוויתן אני הכי אוהבת,
    ועם "סורגת" מזדהה עם המילים ומתהההההה על הסריגה הורודה המדהימה הזו, בא לי לאכול את זה.

    חוצמזה, הנולד בפורצלן מקסים, בא לי אותו לחדר שאנטי.

השאר תגובה ל אביטל מהבלוג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר