בננות - בלוגים / / Ein Karim, Ein Karem רק לשמאלנים ומרעילי בארות
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

Ein Karim, Ein Karem רק לשמאלנים ומרעילי בארות

נ.ב.
עוד משהו מהתת הכרה הלאומית שלי  לתמונה שהעליתי פה
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=2308#post2308
כל פעם שאני מבקרת בעין כרם מבעבע בי זכרון שאני מנסה לשים לב אליו. זכרון תושביה הקודמים שברחו/הוברחו  ממנה. גדלתי על הידיעה שהערבים ניסו לזרוק אותנו לים , בספרים כתבו שישבו שם חברי כנופיות אימתניים  וגם כתוב שכשגורשו או הסתלקו , התנגד קצין מבצעים כלשהו יהודי להריסתה של עין כרם,לכן היא נותרה שכיית החמדה הזו.(גם פריז)

העליתי פוסט זה בנפרד כדי לא להרגיז אנשים שדעותיהם שונות . מקווה שלא ניכנסו ואם כן שלא יגיבו כי אמחוק. זהו הבלוג שלי ואני פשוט מוכרחה להזכיר עוד שכבה תת הכרתית אחת זו של האנשים שהיו  קודם בעין כרם . מי שמסתובב  שם מוקסם   שיזכור.

מוקדש לארגון זוכרות
http://www.nakbainhebrew.org/
וגם לאתר קטן בפייסבוק
http://www.facebook.com/group.php?gid=6992786662

באתרון הזה כתב מקימו:
This Group is for everybody, from Ayn Karim, Knows somebody from Ayn Karim, Know Ayn Karim, Heard about Ayn Karim, Wants to Know Ayn Karim …. etc.

13 תגובות

  1. עדנה גור אריה

    איזה מזל שהקצין לא נתן להרוס את שכיית החמדה הזאת, כך אפשר לזכור את אלה שבנו אותה וחיו בה.
    בם בנו מקום מופלא, שאני מקווה שלא יהפוך לנדל"ן, כמו כל דבר אצלנו, ושאלה שברחו או הוברחו משם יפוצו.

    • תודה עדנה
      את לא מפחדת מהכותרת?

      • מיכל ברגמן

        מירי יקרה,
        בעיני אין כל קשר בין תוכן הבלוג שלך לבין הכותרת וודאי שאין קשר בין ההחלטה הטובה שלא להרוס את הכפר לבין דיעות פוליטיות.
        רק עיוור וחרש יכחיש שישבו פה ערבים – חלקם גורשו וחלקם ברחו, כמו בכל מלחמה.
        השאלה היא איזו זכות, אם בכלל, זה מקנה להם אבל זו סוגיה נפרדת – והיא באמת פוליטית.(כמו-גם השאלה האירונית לגבי זהותם הפוליטית של יושבי עין כרם ועין הוד שקנו בתים בפרוטות מהממונה על נכסי נפקדים. אירוניה עבה של ההיסטוריה).

        ולגבי הקצין – אין לי מושג מה היה בעין כרם, אבל יש לי הרושם שההחלטה להרוס את הכפר נבעה מאיזו יהירות צברית כללית שהיתה פה לפיה מה שישן/זר/לא צברי שווה לזבל. איכשהו עין כרם ניצלה בזכות הקצין – אולי. בעין ההיסטוריונית שלי נראה שהסיבה העיקרית היתה מקומה המקודש של עין כרם לנוצרים והרצון שלא להסתבך איתם. שווה בדיקה.

        • מיכל אכן העלית עוד רובד מעניין של מקומות כגון עין כרם שהיו קסומים , רוחניים,ואף דתיים מאז ומעולם גם מימי הפגאנים. כמו למשל הבניאס . אלה שני המקומות פרט לירןשלים העתיקה שעושים לי להרגיש רוחנית ברמות מוטרפות.
          היתה סיבה לאי ההריסה.אולי אפילו הידיעה שיש עולים ליישב שם. תפקיד ההריסה היה למנוע את השיבה המיידית של התושבים שברחו. הידעת שבחיפה זה היה עניין של פחות משבוע שמי שברח לא יכול היה לשוב יותר?וכפרים נמחקו במודע.ואדמותיהם סופחו לישובים היהודיים.
          לא אני לא מנסה להשיב את הגלגל ולא רוצה להאשים ולא לכעוס על מקימי המדינה
          רק לזכור אני מבקשת.ולא למחוק.לזכור ולחיות עם העובדות.

    • אחר כך הגיעו עולים מתימן ויושבו שם אחר כך …

  2. מירי,
    אני יכולה רק להתפלל על השלום במדינת ישראל, שלא מפה ולא משם יפגעו עוד אנשים תמימים.

  3. תודה מירי ונעים להכיר
    איתן

  4. מירי יקרה, אני מסכימה איתך שחייבים לזכור ואסור לשכוח ומודה לך שהקדשת את הפוסט לעמותת זוכרות שהיא עמותה חשובה ביותר.

  5. מירי אמיצה מאוד
    תודה רבה
    אני רוצה גם לזכור וגם לתקן וגם לכעוס על אלו מאז, שגירשו, שסגרו שערים בפני המנסים לחזור, שתי דקות בלבד אחרי שאחיהם באירופה, טריפולי וצנעא גורשו או נרדפו או ניסו לחזור לבתים שלהם…
    ואני תוהה לאור הדיון, האם יש משהו שהוא לא פוליטי? האם יש שאלה שאינה פוליטית? האם יש סוגייה שכזו? אתמהה…

  6. מי כמוך, אמנית, יודעת שהמציאות איננה רק שחור ולבן.
    מעריכה מאוד את הערכיות שבך, את המצפוניות.

    אגב, לעולם לא נדע איך הייתה עין כרם שכיית חמדתך נראית היום, שישים שנה אחרי, אילו היו תושביה המקוריים כולם נשארים בה. מים בנהר

השאר תגובה ל מירי פליישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר