חג שמח
מכיון שהמצלמה בתיקון כבר זמן מה, "ציירתי" משהו לחג . ניסיתי את המינימום שיאמר ,לי לפחות, את כל מטען הרגשות ,המחשבות ,הזכרונות והתקוות שהחג הזה מעורר בי.
מוזמנים לפרש ,להרהר, להתבונן ולכתוב.
והראשון שעשיתי שנקרא לו מנורה כי התבלבלתי בספירה ואני דוקא אוהבת אותו בדף גם
(כדי לא להעליב את השני , ככה זה גם עם ילדים וחתולים)
מזכיר לי את העבודות האהובות עלי של בארט ניומן, בעיקר אלו של הציווי האלוהי על האור וההפרדה בין אור לחושך.
כשמביטים על נקודות האור הן מתחילות לזהור ולרקוד בחושך.
טוב שהאור לא יכול לשבת בשקט לעומת החושך שרובץ כבד כזה. חג שמח!
הי מיכל בדיוק באתי להוסיף לשם " האור מתוך החושך" . תודה על ההשוואה.
יש לך לינק?
שבעה מנמנמים ורק אחד מופתע, התיאטרון השחור של פראג.
נחמד לבנה מנמנמים בחושך?
אחד התחלי לנצנץ לי. אולי.
צהוב על גבי לבן.
איציק אתה לגמרי מגרש את החושך?איך נראה את האור?
פשוט מבריק. חג שמח. א.
אומי תודה .
מבריק ומדליק! העלית חיוך על שפתיי… מירי!!!
שירתי!
הזכיר לי אחד המבחנים ביום של פילת.
רציני !!
אבל גם: רעיון מעניין לחנוכיה,
רק להוסיף עוד נקודה …
ככה:
.
. . . . . . . .
חג שמייח.
רונית בלגניסטית אחת . עוד נקודה אחת??????? יקרה אסון:)
המבחן של פילת מזכיר לי משהו רק לא יודעת מה …
אם זו חנוכיה, אז 8 נרות, לא ?
ושמש אחד.
רונית את צודקת . אף פעם לא ידעתי לספור טוב ועוד הייתי גאה בזה,תארי לעצמך. הולכת לתקן.
מה שמעניין פה, זה שאף אחד לא ידע לספור… כולל אותי. הרעיון והביצוע היו כל כך יפים שהם גנבו את הפוקוס מהמספרים. אבל התיקון רק הוסיף יופי! ליל מנוחה.
ישר הלכתי לגוגל וראיתי שיש מנורה ויש חנוכיה למה שרימזה הגברת עם האנפילאות,אבל אני רציתי חנוכיה כי היא "מזכירה" לי יותר ברמה האישית.אפילו בגן לימדו אותנו לספור תארי לך שירה,איזה קושי נוראי- לספור עד שמונה פלוס אחד. מוזר.
את המנורה אשאיר לעמישראל שיאירו נרותיו …
מירי היקרה
אילו הם הנשמות של אבותינו: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, דוד ושלמה ומעל כולם בורא העולם שמשגיחים על העולם.
תמונה נוצצת "באנו חושך לגרש".
כל הכבוד מירי.
אהה יעל כל הכבוד לפרוש!
נקודות האור הקטנות בחושך הענקי. הן קטנות והחושך רב מהן- אך כ"מעטים מול רבים" כתמיד בהסטוריה שלנו, הן מנצחות, בולטות בתוך השחור-השחור הזה.
כי חפצי חיים…תודה לך אסתי ג. חיים
וכמה שיותר מינימליסטי, ככה אני יותר אוהבת.
נותן המון מרחב לחלום ולהמציא ולרקום סיפורים על גבי סיפורים.
אם זה באמת "אבותינו", רעיון מעניין.
ככה זה משהו בין מנורה לחנוכיה,
או שבע מאות אלף רעיונות אחרים שיכולים לצוץ בראש על המשחק חושך-אור, מעטים-רבים, כל נר קטן יכול להאיר חשיכה ענקית, וכולי,
כיד הדמיון הטובה על כל אחד.
חנוכיה
תוקן
אבל לא רק
ולא אתחיל לשפוך כי הפעם אני בצום-הצמצום
בין זה לזה מתרחשים חיי כולם…
דורית "של העששיות"
הי דורית .
מירושקה
עכשיו שהוספת עוד נקודת אור, אין ספק שזו חנוכיה.
את כזו מצחיקה ומלאת חן.
יעל מה מצחיקה "מאותגרת מספרים"
יעני "איטית מספרים" יעני "מתקשה בלספור"
במבט לאחור אהבתי את השבע+1 בחלל הדף השחור יותר. אוסיף אותו לפוסט מתוך כבוד לטעויות.
הזכיר לי, לא משנה מה גודל האור הוא תמיד מגרש את החושך.
עדנה תודה אזכור להגיד לנכדים כשיבואו
את יכולה לקרוא לזה "לפני ואחרי" חנוכיה אחרי מרזי מורית…
אבל אז שירה יגבר החול על הקודש ואולי אפילו החושך על האור
היי מירי
נתת לי השראה, כשאמרת לכבוד החג, התחברתי.
זה עשה לי להוציא את הבלוג החדש שלי.
העבודה שלך מזכירה לי גחליליות, שזה כל כך רומנטי
להתראות טובה
הי טובה הולכת לפוסט שלך שהוא יחידה בתוך הבלוג שהיא יתידה בתוך הבלטגיית בננות שהיא יחידה בתוך אתר בננות וכו…
נחמד רעיון הגחליליות הממושמעות
ממש חג רורשך, או חנוכיית רורשך 🙂
הכי אני אוהבת שלא שמים הרבה פרטים ואני יכולה לספר לעצמי איזה סיפור שבא לי בלי שיפריעו לי
לחיי המינימליזם!
תודה רותפ (במינימליזם ראוי)
מירי, איזו יצירתית את!
לא יכולתי לדמיין חנוכייה כל כך חנוכייתית עם כל מה שהיא סוחבת לעצמה על הגב
תודה הדס
אכן כל כך הרבה יש על כתפיה…
אני מפרשת את זה כמסר שמעודד מנהיגות, משהו שמאוד חסר לנו במדינת ישראל…
מעניין ציפיטפוט .או ציפיטפות.
היי מירי. שתי העבודות יפות מאוד. הראשונה אנרגטית יותר בגלל המספר "היתר" של הנקודות ובגלל שהקו עליו הן מצויות אינו ישר. בשניה יש סוג של קיפאון סימטרי – אבל גם היא מעניינת את המבט. התמונות נראות כמו מסדר ירחים בלילה האחרון. בבית המקדש (שם הוצגה המנורה)גם היו ציורי ירחים בתוליים באמצעתם חקרו את העד שראה את מולד הירח.
🙂 תודה !