הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
אני רוצה להתנצל בפני יוסף עוזר(בשיר בועז) ואמיר אור( בשיר קידוש ) על זה שביקרתי את הנושא של שיריהם .
לא הייתי רוצה שזה ייעשה גם לעבודה שלי כי-
יצירה איננה נמדדת במה אלא בצורה שהנושא מתגשם בה.
נחפזתי להצהיר על דעותי הפוליטיות (שמאל ופמיניזם) מבלי שנתתי כבוד לעומק השירים ועושרם הרב. זה ההבדל בין מניפס ליצירה ואין לבוא לשניהם באותם כלים ביקורתיים.
מן הסתם אני חשה עשייה מועטת מידי בנושאים פוליטיים אלה שאני מאמינה בהם .וזו כמובן לא הדרך לעשייה, מקסימום לסתימת פיות .
בעבר הצלחתי להבחין בהבדל ולהגן על כל אמנות שהיא במיוחד אם היא ראוייה . בפעמים האלה כשלתי.
אם קרה וחטאתי גם כלפי אמן/ית אחר/ת פה בבלוגייה אנא הודיעוני ואוסיף גם אותו/ה לרשימה.
התנצלות זו נעשית בגלל האוירה המיוחדת השורה פה של חופש ופירגון. אני רוצה לשמור על הטוהר הזה.
בהזדמנות זו אני רוצה לחזק את זכותם של אנשים(מיכה למשל) להביע את דעתם גם על נושאים שיש עמם קונצנזוס.
כמו למשל איזכור עוולות שאנו כעם עושים כלפי עם אחר, ביום השואה , בלי להשוותנו לנאצים. המעשים קשים דיים. היותנו עם נרדף אלפי שנים מחייבנו .
מירי היקרה, כל הכבוד לך. לתקן את עצמנו ככה דורש הרבה יושרה ואומץ. הרי כולם רוצים להיות רק צודקים…
כל כך נדיר. מאוד מעריך את היכולת שלך לשמוע עוד קול נוסף בתוכך.
מירי אין כמוך.
כנות והגינות –
מצרכים כל כך נדירים
והסיבה שאני שמח על תגובתה של מירי היא משום שהעובדה היא שעברזמן רב מהתגובה עליה מירי מתחרטת.
עובדת המרחק בזמן מוכיחה שמירי היתה מוטרדת כל משך הזמן מהעניין צמבחינה ערכית. לכן אני מציין לידה וי גדול.
ועוד אמירה: הרבה עורכים ספרותיים [לא נעים להגיד מי…] אינם מפרסמים יצירה ספרותית אם אינה עולה בקנה אחד עם… דעותיהם. וכמו שמירי אמרה יצירה חייבת להימדד עלפי קנה מידה של אומנות ולא של תכנים. של מורכבות ולא של משהו אחר- חוץ ספרותי.
אהרון אמיר אמר לי פעם: אני לא אפרסם דברים שלך כי הם… נגד הדעות הפוליטיות שלי. אתה משפיע על התרבות וגם אני רוצה להשפיע…
מוזר, נכון?
יש עוד כאלה .
מירי, באמת, מעשה מיוחד . אני מאמינה שאם כפי שכותב יוסף עוזר עבר זמן רב מתגובתך כנראה שזה העיק עלייך. יפה מאוד . שמחה להיות כאן בחברתך.
שושנה ויג
שושנה SAME SAME לגבי החברה הנעימה שפה.
התברר שחטאתי ושכחתי. התכוונתי לשיר המופלא האחרון שלו על אהבת בועז לרות ששם םעמוני הפמיניזפ החרישו את שירו המופלא-באזני.
יוסף פקדת לי עוון אחר מפעם בתגובה פוליטית על שיר נדמה לי משהו עם ירושלים? . אני התכוונתי לשיר האהבת של בועז לרות שפרסמת לאחרונה.
שמחה שההתנצלות (עכשיו כפולה) הגיעה עדיך.
תודה מיכל וטוב שאין 🙂
תודה אמיר אבל לא בדיוק. אני מתה להשתכנע 🙂
הקול שמצאתי בתוכי הוא לא הודייה בצדקתך אלא הודייה בטעותי. וגם …קצת לקחתי לתשומת ליבי את הערתך שלא אתה נפלת בתח המילה ביחד אלא אני . כן כמו סמרטוט אדום לשור ואני בכלל לביאה.
אני צריכה לקבוע לעצמי כללי בל יעבור!
מירי, באמת כל הכבוד לך על הבדיקה העצמית הכנה והאמיצה.
זה מרבה מודעות עצמית, זה מעולה, ובעיקר לתהליך האישי של כל אחד.
גם אני בקו הזה.
מצד שני, אל תאבדי גם את הספונטניות שלך, לדעתי מותר להביע מה שרוצים מול יצירה של אמן, מה שעולה בך, זה בסדר.
לא הייתי רוצה שנצנזר את עצמנו כאן גם בתגובות, ונהייה PC, כי זה משתק.
אני אישית בעד ביקורת, והמילה "ביקורתי" לא רעה בעיני.
מקסימום מה קורה?
מתפתח דיון מעניין ומפרה (עבור מי שיכול להקשיב) וכולם צומחים מזה.
אז למשל בפוסט של יוסי וקסמן, חשבתי שמאד לגיטימי שנאמר מה שאנחנו חושבים.
הבוז בעיני למילים "שיפוטי", "ביקורתי" וכולי.
אדרבה, אמור מה שאתה חושב, במילים סבירות, שפוט, בקר ודבר,
הקשב אם אתה יכול,
ויש לנו כאן מקום מפרה וחי.
דרכינו שונות רונית
אני רוצה להיות זהירה במעשה אמנות כי זה משהו שנוצר רובד על רובד והוא רב מימדי. זו לא רק הבעת דעה.
כן, אני מנסה להבין את הגישה הזו.
אני לא באה מעולם האמנות, ויודעת שיש צורך ברגישות ליצירה שאמן יצר.
שיצירה היא הרבה פעמים מעבר ל – AS IS
התגובות ליוסי אז ממני למשל היו לא על היצירה אלא על ההשתוללות שלו עלינו שהיתה סתימת פיות די מבהילה יש לומר. נגד זה אני תמיד אצא.
צריך לכבד יצירה של אמן בלי קשר לדעות שמובעות בה,
אבל גם האמן צריך לכבד דעות שונות של מגיבים לה.
אם הדיון נעשה בצורת דיון ולא סתימת פיות, אין בעיה.
הבעיה קורית בחושך ובעיוורון של הפחד.
כולנו.
לכן אני בעד ביקורת ואפילו בעד שיפוטיות אם הם נעשים סביר.
מקסימום הביקורתי או השיפוטי ילמד משהו.
מינימום, יהיה דיון מפרה.
מירי, הרי לא הייתה שם "צדקתי", כי לא הייתה שם דיעה שכנגד. כתבתי שיר, ולא על מה שחשבת שאת רואה. לא על "ביחד" עמישראלי של יום העצבנות – אלא על "היחד שאנחנו" –
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4795&blogID=182
יאללה אמיר נכנעתי………
עכשיו אני יודעת למה אני אוהבת אותך !
שאפו
אסתי 🙂
אורנה נחמד . מעניין מי את ?
אצלי כנות ויושר באים מפחדנות . אני מפחדת שמה שיש יעלם אם לא אשמור על ערוצים נקיים של תקשורת והבלוגייה הזו היא אכן מיוחדת בעיני.
סיפור
הייתי גרועה במתמטיקה והעתקתי במבחן מחברתי הטובה. המורה קרא לי ושאל איך הגעת לפתרון? ואני עניתי העתקתי ממנה. הוא נתן לי ציון מגן 5 בגלל היושר. תאמיני לי זה לא היה יושר זו היתה פחדנות והבנה שבמקום להיתפס מוטב להודות בכבוד.
באמת כשאני יודעת שלא צדקתי או חטאתי למישהו זה מטריד את מנוחתי . אני רוצה שקט. ולא רוצה לחכות עד יום כיפור:)
לא יודעת מה היה ביניכם, אבל זה מחמם את הלב לראות משוררים ככה מתנצלים אחד בפני השני ושמים (סוף כל סוף) את האגו בצד.
סחתיין מירי!
שירי מאמי אני אמנית לא משוררת.
מדובר בשירים האחרונים של שני המשורים היקרים .
וההתנצלויות הן על הבעת דעות שטחית שלי.
ר"ל שאם היית משוררת לא היית מתנצלת :))
סתאאאם.
נשמע סתאאם אבל יש דבר כזה קנאה ויריבות בין אמנים מאותו "סוג" זה הטבע האנושי ומעטים יודעים להתעלות על זה…(גם אם הם חושבים כך ומקנאים רק בסתר ליבם)
איך עשיתי כזאת טעות?! את אמנית מדהימה. התפלק לי "משוררת", למרות שאהבתי את ההערה של רונית-אולי אם היית משוררת- לא היית מתנצלת…:)
מירי היא אמנית רב-תחומית,
ברור שהיא גם משוררת.
אבל יש לנו כאן בבלוגייה הומור על משוררים,
על רצינות-היתר כביכול, על הניקוד הכמעט כפייתי של כל מילה ואות,
על האגו שבשמיים.
אני כתבתי שירה כמה שנים,
מעולם לא קראתי לעצמי "משוררת",
אוהבת צניעות.
רונית,
אני פשוט שונאת הגדרות. כל פעם שאני צריכה לכתוב על דף או לדבר על מה אני עושה, קשה לי למצוא מילים.
עד שנפתחה הבלוגייה, לא חשבתי שיש עדיין אנשים שנקראים משוררים. חשבתי שזאת תרבות שנכחדה, אבל כיף לראות שהיא חיה ונושמת, רק בגלל אגו!
שירי, טוב לא "רק" בגלל אגו.
יש היום המון שירה יפהפיה, גם כאן בבלוגייה.
גם אני לא הכרתי את זה שאנשים של *היום* קוראים לעצמם משוררים.
חשבתי רק רחל ואלתרמן וטשרניחובסקי …
היום יותר אומרים "אני כותב" "אני חוטאת בכתיבה" וכל זה… לא ?
ואילנה, צודקת לגמרי.
היריבות והתחרותיות היא בתחומים הדומים, באמנות מאותה סוג.
אני מנסה ללמד את עצמי בנושא של קנאה בכלל: יש מקום לכולם !!!
הייתי מתנצלת אבל הערתה של אילנה על אמנים מאותו תחום מעניינת… אני בכל אופן שפנה כמו שהבנת.
והתגובה על השפנות , לא שפנפנות היתה לשירי
מירי, רגישות יפה. אבל אני רוצה רק להוסיף שלדעתי אם יצירה הצליחה להכעיס או לגרום להתנגדות וכו" אולי יש בזה דוקא הצלחה ליוצר אותה כי הוא/היא הצליח למשוך תשומת לב (בכוונה או שלא בכוונה). כנראה שהיצירה מוצלחת כך שויכוחים או הבעת דעה מנוגדת או אפילו כעס שנגרם עקב קריאתה/צפייה בה יכולים להיות בעצם מחמאה לאיכות היצירה ולכך שהצליחה לגעת….מלבד זה, אמן הוא אדם . הוא יכול להיות פמיניסט, שמאלי, ימני, ערבי, יהודי, נוצרי ומשהו מהרקע שלו ומדעותיו הרבה פעמים נכנסות ליצירה וזה טוב וטבעי וברור שלא כל אחד יסכים איתו תמיד.
על זה בדיוק דיברתי אילנה. יש להפריד.
ואני לא נהנית מתגובות שליליות שי י ת כ ן שאומרות שהיצירה הקדימה את זמנה או מיוחדת . אני רק בת אדם ורגישה ואי לכך מתייחסת כך גם לאמנים אחרים שאולי הם לא . האמת לא פגשתי אמנים לא רגישים ולא מאחלת לך ביקורת יתר כשאת מעלה עבודה . מספיק קשה כשאין מספיק תגובות .
מפני שמירי אמיצה אני תורם לה כאן שיר, וואלה:
רציתי לראות אותך מחייכת / יוסף עוזר
שַׂמְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ עַל כַּף יָדֵךְ
לָמָּה שֶׁלֹּא אֲנַשְּׁקֵךְ?
עֵינַיִךְ,
רִיסַיִךְ,
הַנּוֹף,
בֶּכִי יָם הַמֶּלַח הָאוֹזֵל אִטִּי.
עֶרֶב יוֹרֵד וְאֵינֵךְ עוֹנָה
וְנִפְעַר בּוֹלְעָן
תודה יוסף
כן יירבו שיריך
מירי
נפש עדינה ומקסימה שאת
ההבנה שלך גדולה
הלואי ותחל יותר ויותר
בליבי ומעשיי הסובבים אותנו
עותי תודה יקירה
מירי
אני מקוה שאת קולטת כמה אהבה וההדה את מקבלת, זה פשוט היה נעים לי לקרא את התגובות אליך, את משהו
שלך טובה
תודה טובה יקרה לא תעלי איזה שיר ?
מירי באמת אין כמוך. הראית פה גדלות נפש נדירה.
אליענה יקרה מכל . תודה .
גדול מצידך להבין שקבלה מנומסת של דעות שזה את עושה ממילא וקבלת מעשה שיר משובח לא חשוב של מי . חשובים.
חיכיתי לדעת מה את חושבת.
את אשת שלום שמעשיה שלום ואופייה שלום .
סחתיין עלייך מירי!
הי שירתי!