בננות - בלוגים / / קופצת ראש לבריכה
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

קופצת ראש לבריכה

אבי לימד אותי לקפוץ ראש לבריכה
                                                                         אני עוד מתאמנת
 
ואת סיפורה של טורנדוט
                                                                         למגינת ליבם של הגברים שבחיי

אנגלית בשיטת המקל בלי הגזר
                                                                          אז למדתי לשנוא אותו
  
ולדבר יפה לאנשים
                                                                         הנמכתי את קולי לצליל חמוד ומתחנף

בבית הספר החלפתי את הכתב הפרוע למסודר
                                                                         והתחלתי להקשיב פנימה

עכשיו אני חושבת שהיתה לו דרך משלו לומר לי 
                                                                          חיי !

* אני אוהבת בריכות ואת ריחם המשכר
* טורנדוט של פוצ"יני היתה גילוי מכונן בשבילי . מהגבר של חיי ינקתי את הקשר העקום בין חרות לשנאה
* אני כבר לא שונאת אותו יותר.  

1963
 

38 תגובות

  1. מירי אמרי לנערה בת ה16 שהתמונה נפלאה וניכר בה שנכונו לה עוד קפיצות ראש, וימי אביב יפים. אמנם הראש צריך להיות מורכן יותר אל בין הידיים, שאם לא כן זו תהיה קפיצת פנים:)וזה מה שקורה לעיתים כשאנחנו מרגישים:"על הפנים"
    וקיצור תולדות וקורות הילדה וההחתמה והחותם של אביה בה המתומצות כל כך יפה בשיר, יפה ונוגעת. אוהב גם את העיצוב על הדף.

    • מירי פליישר

      תודה מוישלה . לא זוכרת שהפנים חטפו אז בקפיצה. חשבתי שהייתי אלופה .
      ושחוטפים בפנים היום יש בעצם יותר כוח
      לעמוד בזה.

      • מה זה היית אלופה – את אלופה ולמה לא ידעת אז שאת יפה?

        • מירי פליישר

          מוישלה המראות שהיו בבית היו אטומות בשבילי וראיתי בהן רק מה שחסר. בכלל הורי הקפידו לא לשבח אותי אלא רק לבקר
          תפיסת עולם מוזרה שכזו. אבל גם עמם לא היטיבו המראות הן הראו להם את אשמתם האינסופית .
          בוא נאמר מוישלה שיש פה בבלוגיה מראות מנחמות ומיטיבות בשביל כמה גלגולים. לשים בתרמיל לימים שאתרים נסגרים.

  2. יניב ברנר

    לא יאומן איזו תמונה מירי. ובשילוב עם הטקסט הארומתי – מרגש (1963 הייתה שנה יפה?)

    • מירי פליישר

      תודה יניב
      2008 הרבה יותר יפה מ1963 אבל א נ י הייתי מאוד יפה ולא ידעתי את זה

  3. מירי
    וואו, איזו קפיצה.
    והטקסט העדין והמרומז מעורר מחשבות. כתוב רגיש ומשאיר טעם של עוד. מירי מירי, עוד!
    אגב, בדיוק סיימתי לכתוב פרק על הקפיצות שלי. אוריד אותו לבלוג בשבוע הבא. כי היום כבר מחכה בתור הג"וק הרומני..
    איריס

  4. מירי,
    יפה. (אפילו שאני לא אוהבת בריכות ולעולם אעדיף ים.) אהבתי את העימוד שפותח מספר קריאות אפשריות וכן את השימוש בהערות השוליים (כאילו) שחשובות לא פחות מן השיר ומאירות אותו באור נוסף.
    והתמונה נהדרת.

    • תמיד אהבתי ריבה מרה
      של תפוזים.
      מעקצצת על הלשון
      מבושמת במידה .
      מתבוננת קדימה באהדה,
      (גם בשבילך )
      לפעמים גם למרירות מקום משלה .

      • מירי פליישר

        דוט תודה אני לא אוהבת מר . היה לי הרבה שנים מר . אפילו בשמי יש רמז למר ואני עוד מחפשת מדרש שיסביר לי אותו. שמחה שזה לטעמך

    • מירי פליישר

      הי מירה ותודה

  5. תמונה נהדרת וטקסט יםה. זו את קופצת?

  6. לקפוץ ראש בקול מונמך? מבלבל מאוד, או לפחות מטלטל בין זה לזה.
    אבל הקפיצה – מלאת חן.

    • מירי פליישר

      אמיר יפה חיברת בין הניגודים . עבודה רבה היתה לפסיכולוג שלי :))))))))))))
      ממליצה עליו. בדיעבד אני חושבת כמו שכתבתי שאבי העניק לי אי אילו כמוסות שחלקן התבררו מועילות וחלקן מרעילות . עם זאת יש בהן כוח חיים כלשהו.

    • לי זה דוקא נשמע אפשרי
      איזה יופי, מירי , ודוקא לשלות את התמונה הזו מהאלבום…

      • מירי פליישר

        תודה אילנה.
        אחרי כל הבעירות שהעליתי פה חשבתי שאני חייבת קצת להציע צינון וקרירות ומים והנה שוב גבר עלי ייצרי וחיממתי את הבריכה.
        חיפשתי אותה היום באלבומים, וצילמתי במצלמה, לא סרקתי , העברתי בפוטושופ ובתוכנת פיקניק לחיתוך,חידוד וכו"
        עכשיו היא קצת חומה קצת חדה קצת מטושטשת ,וקצת מפוקסת. אני רק תוהה מי טרח לצלם אותי ואיפה.

  7. רונית בר-לביא

    מאד אהבתי את התמונה
    ואת העיקול החינני של הגוף.

    הכי הזדהיתי עם "הנמכתי את קולי לצליל חמוד ומתחנף".
    אוף.

    "ריחם המשכר" של בריכות ??
    אותי אישית הריח ממש מרתיע.

    התמונה מוסיפה הרבה טעם של פעם.

    • מירי פליישר

      רונית תודה
      ריחו המשכר של מרק עגבניות עם עדשים… בטח יותר עדיף לך . את עוד חייבת לי מתכון אפילו שהורדת 🙂

      • מירי פליישר

        הי רונית היה לי רק נדמה שהורדת כי הגיעה מטרוניתא גרוייסע מציעא.

  8. אוי,מירי,איזו הזדהות עשית לי…
    גם אותי ליווה שנים כעס מסויים על ההורים שדחפו להתאמן בשחייה,בתחרויות..
    כמובן שאחרי זה הודיתי להם,כי שחיתי ועדיין,המון,מכור לשחייה.
    והעימוד כאן,נפלא.
    אני טוען שיש בך מירי כשרונות רבים ורחבי יריעה;ויכולת הסתכלות מפוכחת ומקבלת של העבר,עם תובנות חדשות ובוגרות,גם אצלי מתחילים תהליכים כאלה.
    היכולת לראות את המכלול,את המורכבות של החיים,וקבלת החוויות באהבה.
    את מותק.
    שבת שלום
    יואבה

  9. כיף של תמונה, מירינקה.
    ויפה מה שמלווה אותה. והכל…

  10. קפיצה יפה ! אני לא אוהבת בריכות,קפיצות אבל אוהבת מים.תמיד קנאתי בקופצים ראש.
    כתיבה נהדרת והבחירה של הדברים שאת בוחרת לזכור ממנו מעניינת וטובה. טורנדוט !!! מסכנים הגברים בחייך !אבל איזו שירה…

  11. מרגש, מירי.
    ואיזה צילום. איזו תנועה, איזו קפיצה…

  12. עדנה גור אריה

    הטקסט מרגש. היטבת להביע את עצמך. והתמונה? היית אלופה ונשארת אלופה, הנושא השתנה.
    בשבילי בכל אופן היית ונשארת יפה.
    יפה זה מה שמוקרן מהאדם ולא הקליפות שלו.
    עדנה

    • אסתי ג.חיים

      חץ שלוח, גם המילים וגם התצלום. ויופייך ידוע. גם אם לא היה ידוע לך אז. היום הוא ברור ונחרץ.

      • מירי פליישר

        אסתילה וואללה עכשיו אני כבר בצבע של עגבנייה . מקלחת דחוף אבל תודה

    • מירי פליישר

      תודה עדנה יקרה שנפשנו תייף ואז גם אנחנו. רק עוד שישים שנה נשארו…

  13. אהבתי את האירוניה בטקסט, לבנה.

  14. ב63 קפצתי ראש לתוך הנישואים!

    פתאם אני רואה בתוך המלה הזו את המלה "שנאה" ו"אשמה" ו… אפשר לשחק בלהוציא מלים כמו בילדות!

  15. היי מירי
    לא קראתי את הפוסט, אך זכרתי שחלפתי על פניו. התמונה כל כך יפה. ומה שכתבת מאוד עמוק… כי מיזה חינו עשויים.
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר