בננות - בלוגים / / אורחת בבלוג:דנה להב
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

אורחת בבלוג:דנה להב

 

שוב הולכת להיות לא נחמדה.

כל יום מישהו אחר מודיע שבא לו לעזוב שהוא בודד ושלא מגיבים לא מספיק או נכון . אתם יודעים מה .

די!

מעלה פה יצירה של דנה להב תלמידתי מזה כמה שנים . אשה שעברה כמה דברים בחיים ומצחיקה את כולנו. יש לה יומולדת אבל העיניים שלה אומרות אני בת שתים עשרה מקסימום.

אז דנה אומרת לכם : תנגנו תנגנו הכי חזק שאתם יכולים.וזה הכל . וזהו .

 

 

 

39 תגובות

  1. מיכל ברגמן

    מירי את נהדרת וגם התלמידה שלך.

  2. חני ליבנה

    יצירה נפלאה, אני בכל אופן אמשיך לנגן גם באולמות ריקים… או מלאים

  3. יפה, בסגנון של פעם שתמיד אשמח לשים
    על המזנון, שידה.

    • מירי פליישר

      איציק עבודת יד לא יציקה . לכן עבודה של היום . ממש מהיום.

    • אורה ניזר

      אפע"פי כן נגון תנגן, כי את המנגינה הזו אי אפשר להפסיד. נאה המחווה שלך, ומזל טוב – יום הולדת שמח, העבודה הזו מעוררת מחשבות, די להביט בקשת…

  4. היי מירי
    דנה נהדרת
    שלך טובה

  5. עדנה גור אריה

    מירי,
    אני מקווה שדנה יודעת שהיא מופיעה בבלוג. זו יופי של מתנה ליום ההולדת.
    הצילום יצא מצוין.שלא לדבר על העבודה הנהדרת.
    עדנה

    • מירי פליישר

      עדנה שלחתי לה הודעה מיד אחרי שהעליתי . היא עדיין לא הגיבה ייתכן שלא ראתה . מחכה לתגובתה.
      כמו שאמרתי לכם בשעור- המצלמה בסדר הפסל מקסים הצלמת-אני לא מספיק יציבה. בפעם הבאה צריכה יותר לייצב את היד.
      דנה השמיעי קול!!!!!!!!!

  6. מקסים. בתי מתחילה ללמוד צ"לו בשנה הבאה. אראה לך! תודה.

  7. איזה יופי. כל מה שקשור למוזיקה מרגש אותי. תודה על האירוח.

  8. איזה יופי.
    יופי צרוף,היצירה הזו.
    אח.אח. מה?מה עושה אותה לכזו?
    זה הכל ביחד.
    החומר.
    הנוכחות.
    החדווה.
    ניגוד הכהות של הצ"לו לעומת בהירות הדמות.
    והמוזיקה.
    כמעט אפשר לשמוע את הצלילים כאן…
    אצלנו,במשפחה,כולם כמעט,עוסקים
    במוזיקה,אם חובבנית/עממית/כיפית/מקצועית.
    בשבילי היא המזור הגדול לנפש.
    וגם… סתם כיף.
    תודה לך דנה,
    ואת מירי שפורשת כנפייך וחסותך.

  9. מירי, מנגנים ועוד איך מנגנים. מרתק, אין לה עיניים, אף ופה, ובכל זאת ניכרת הבעה עמוקה.

    נ.ב.
    הייתי רוצה שנוכל מירינקה לאפשר גם לאלה שמרגישים לרגע מעט ערעור לתת לתחושות שלהם ביטוי:)

    • מירי פליישר

      כנראה שאתה צודק מוישלה מנקודת מבטם. מנקודת מבטי , עייפתי מהודעות הפרידה האלה , מרגישה נסחטת , כנראה שגם אני כמו הנפרדים-לפעמים צריכה להינתק בלי אשמה ולא להגיב איפה שלא בא לי . חופש הפרידה . מחשבה חדשה

      • מירי, הרגשתך מובנת לי לגמרי: ועל זה יש בדיחה יהודית על הרב שאמר לשני ניצים שגם זה וגם זה צודק. בא שלישי ושאל את הרב, הכיצד גם זה וגם זה צודקים, השיב לו, גם אתה צודק.

        ומה באשר להבעה העמוקה בפנים של המנגנת?

        • מירי פליישר

          מוישלה אל תשכח שאתה בצד של אני הולך-חוזר לא בצד של הרב :))))))))

          מעניינת אבחנתך לגבי ההבעה בפנים שכביכול אינם . אני רואה הבעה בעיקר בתנועת הגוף המתמסרת לנגינה . כזו טוטאליות מקסימה . כמעט אפשר לשמוע צלילים.

          • מקבל את הנזיפה בהכנעה
            ולא שוכח מירי, ואולי דווקא משום כך

          • מירי פליישר

            מוישלה אתה לגמרי צודק מהצד "שלכם"
            בלוגי הוא מבצרי . הבנתי . פשוט בעתיד ארגיש חופשית לא להגיב לאיומי העזיבה שאינם איומים כנראה ,אלא הרהורים ואצלי הם מהדהדים חזק מידי.
            שמחה שאתה משוחח איתי על הנושא.
            יומטוב
            ויומולדת שמח לדנה
            מירי

          • מירי, פעם מזמן, בעלייה השלישית, היה בקבוצה פעמון שבין היתר שימש לקריאת חברים לוידויו או הרהוריו של אחד/ת מהקבוצה.על פי עדויות ויומנים זה היה חושפני, קשה, נוקב, מעיק, אך היה בזה גם משהו נוגע ללב, יפה. היו כאלה שזה היה בשבילם עוגן הצלת נפשות.

            אני לא חושב שיש צד "שלנו" וצד "שלכם". כל אחד והסיפור שלו. שבהזדמנות אם תרצי, אשתף אותך יותר בעניין פסק הזמן שהייתי זקוק לו, ולא רציתי להיעלם לאנשים יקרים לי בלי להגיד דבר. הבלוג כמו שאת אומרת הוא ביתו של הבלוגר. רשאי אדם להרהר הרהוריו בחדרי לבו המוצנעים, ורשאי הוא במרפסת או בסלון האורחים. המארח צריך לקחת בחשבון שהוא יכול לקבל תגובות מרגשות ואמפתיות כמו שאני קיבלתי ממך וגם כתף קרה או התעלמות וזה בסדר. שמחת היצירה, מועקת האלם וההעלם יוצר משהו שמקרב. ואני מבין לגמרי גם את התחושות שלך. ולמרות שלא נפגשנו מרגיש קרבה עמוקה אלייך.
            ויום הולדת שמח לדנה.
            ואני כבר מאחר לפגישה, אז להשתמע בסבב הבא.

          • מירי פליישר

            מוישלה
            מכיון שכל החברים "בקיבוץ" שלנו שהביעו רצון לעזוב – או-לא יקרים לי חשתי טלטלה עם כל אחד ואחת מהן/ם.משום מה איתך זה התפרץ כאש בוערת . ואולי לא סתם. בכל אופן עלי לאפשר לכל אחד ואחת להתבטא. אני רק מנצלת את ההזדמנות לכתוב כאן ולהתנצל , לא אגיב יותר להודעות עזיבה. התגובה סוחטת ממני יותר מידי.
            מירי

  10. תענוג!

  11. מעניין העניין של הפנים. אני לא רואה תווי פנים (אולי זה רק בגלל שבצילום לא רואים), אבל בכל זאת הפנים אינם ריקים.
    וגם אהבתי את השוליים הכחולים האלה של הבגד.
    יפה. כיף להתבונן בזה שוב ושוב.

  12. מזכיר לי את הנגינה המצמררת של ג"קלין דה פרה ז"ל.

    מירי
    איזו נדיבה את!

    • מירי פליישר

      כן איריס ז"קלין דה פרה המיתולוגית המוזה של כל נגניות הצ"לו.
      ואשר לנדיבות , אני לא מרגישה כך . 35 שנה אני מלמדת בסטודיו ועדיין הולכת לשעורים בנפש עליזה. כמובן שאני מקפידה לא ללמד הרבה מידי ימים ולא הרבה מידי תלמידים , כדי להשאיר לעצמי זמן התאוששות והתמלאות ולפעמים גם יצירה. פסגת שאיפותיי להוציא אמנים וקרמיקאים עצמאיים ו/או מציגים.

  13. יעל ישראל

    אוי, אוהבת את זה! תוכלי להעלות עוד?

  14. סליחה על התגובה המאוחרת.
    מאוד שמחתי על התגובות הנחמדות
    לא הייתי מצליחה לעשות זאת בלי המורה הנהדרת שלי מירי פליישר

השאר תגובה ל יעל ישראל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר