אולי כי מאוחר קצת, אולי כי הסיכויים פחתו, אני מנסה לסגור את הפער בינינו, בשלושים השנים שנותרו.
אני עוד בדרך, מגששת את דרכי בפורצלן , מנסה לדלות אותך מה D.N.A המחוק שלי.
עוד מזמנן של אימי ואם אימי, האור חלוש,המנהרה פתלתלה .
דוקא היום יצאתי לחיפושים ולא אז כשהיה לי הכל .
געגועים עזים תקפו אותי , לא רוצה יותר להיות חווה.
(הו קמטים מבורכים, מגן קשקשים!)
כמו בגן עדן של השוטים והלבושים , אני שואלת
לילית אייך?
פורצלן ,צבע קרמי , גובה כ25 ס"מ , שריפה ל1200 מעלות צלזיוס
הפוסטים הקודמים שלי בנושא היו
כאן
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=878
וכאן
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4779&blogID=36
זה מזכיר אלומיניום, ויחד עם זה מאוד שורשי, קדום, היא חלק מהאדמה והעצים ועם זאת, עדיין מחשמלת וחזקה..(ממש יוצאים לה ברקים מהאצבעות) .את זאת אני אוהבת. הכוח הנשי האינסופי. שום דבר לא יכניע אותה, בטח שלא השנים שעוברות. להיפך, היא הופכת יותר ויותר חזקה.
אילנה יקרה הפתעת אותי.ואני עוד מחפשת אותה שם בנעורים.
איזו נוכחות חזקה וקורנת יש ללילית שלך, ואוו !!!
תודה חנה! חזק חזק ונתחזק!
מאוד אוהבת את השימוש שלך בפורצלן,
דימוי מלא תנועה וחיים. פניה ירחיים, ונדמה כאילו היא קורעת את החלל באצבעותיה. למרות שאין פרטים בפניה, למעט קו הפה, אני חשה הרבה עצב.
יפה ראית סמדר
היא עדיין באמצע דרך הגילוי שלה-היא ואני ,עדיין עצובה
מירי, בכל אחת יש לילית וחוה? ולפני שיהיה מאוחר, לחפור ולמצוא את הלילית הזאת. תופסת הלילית הפורצלנית שלך כמו רשת, הו הפתיינית.
זה מזכיר לי שיר שכתבתי לא מזמן. אולי אשוב אליו. תודה.
מירה אשמח לקרוא את שירך.
תודה על ההתייחסות
משוועת לצאת.
חווה קוראת ללילית להצטרף אליה, עוד רגע תצא הלילית מן החומר אל הרוח.
אהבתי את המחשבות שלך, של האחרות על לילית זו , מה היא הלילית הזו? למה חווה נראית אנמית? למה לילית נראית מפחידה?
בדיוק אורה את בדרך שלי.
פן מעניין שהוספת לי "על האחרות של לילית"
זהו שירה חשפת את הקרקעית. לפני הצבע היא היתה במצוקה . הצבע מתעתע לחשוב שהיא מפחידה .
לילית-אשורית-קדמונית.
חורטת את נוכחותה בחוזקה.
כן איציק חורטת ונחרטת
מירי, כמה כח יש בעבודה הזאת.
לילית כמו צומחת מתוך גזע של עץ (החיים? הדעת?). שרשיו ושרשיה – חד הם. רגע לפני שהיא פורצת מתוכו או רגע אחרי ששבה אליו.
יופי, כח ופגיעות – השילוש השובה.
קראת היטב את לילית שלי שחר מריו יקר
אוהבת מאוד את הכתיבה"הו קמטים מבורכים, מגן קשקשים" וכמובן את הלילית החזקה הפורצת מהעץ- פורצלן והניגוד אצלי במחשבה בין פורצלן{לחיים ממש פורצלן, נוהגת חמתי לומר על גברות עדינות{לא אני כמובן} לבין הכח שיש בה,לצורה בה מעובד הפורצלן, לאור הבוקע מפניה ומידיה, כמו מפניך וידיך היוצרות
לחני
הפורצלן אכן עדיו ואצילי במקורו ואני מביאה אותו למחוזות פראיים . הרי נפש האדם היא פורצלן (בלשון חמתך או חמותך שתחייה) וצריך להיזהר בכבוד הנפש ראי כמה השפעה יש לסביבה על הילד/ה
לילית שלך צומחת מן הקמטים,
העבודה זרועה בהם.
היא נטועה כמו עץ,
והיא לא בדיוק אשה,
היא יותר כוח טבע,
הראש בכלל מן מאור גדול או קטן,
יש בעבודה קצת מסיפור הבריאה.
והידיים, מה הן רוצות ?
מה הן עושות ?
חזק.
תודה רונית על ההתבוננות . מה הן רוצות הידיים .
מה רוצה האישה?(פרויד)
האם היא כבר יודעת? והגבר?
מירי
מסוף העולם ועד סופו יוצאת קריאתה/צעקתה של חוה. והצעקה הזו פועלת על החומר הפורצלני באופן מגי, כאילו עומדת לבקע אותו.
וואו… נגמרו המילים.
מזעיק את סמעאל שיחלץ משם את לילית:)
אכן מה יצא לה לחווה .
תודה מוישלה יקר
יפה מאד מירי. מתפרץ באגרוף של כסף לשבת הלא כסופה שלי
איריס באמת חוסר התחשבות מצידי . לפחות לא אש ולא זהב . רק כסף
מירי, איזה יופי, לילית עומדת מול מנפנפת עם הידיים ושואלת: מה העיניינים?….ואני עדיין לא יודעת מה לענות לה…:)
גם אני תמי
חיכיתי שאת לפחות תדעי
העבודות שלי תמיד עושות לי את זה , כביכול מגלות ואחר כך שוב מכסות ומסתירות .אולי כי אינן עשויות ממילים . בכל אופן חשיפתן בבלוגייה מקילה על אי הידיעה , המבט של אחרים.
אבל את משוחררת כמובן מן החובה. גם השאלה שלך היא תשובה.
מירי יקרה, לילית הצליחה להגיע ל"הסכם" יותר נכון "עסקת מוות" עם המלאכים- שבמקום שיהרגו אותה, מאה מילדיה ימותו במקומה. נדמה לי שהיא הייתה שדה מכונפת שגרה על עץ, אשתו של אשמדאי. בגללה נפלטו הרבה זרעים גבריים ללא הפרייה.
נראה לי שאם ילדת את העוברים אחרי שיצרת אותה אז יש קצה חוט…
בשבילי היא שדה ארוטית ושובבה…
בטח תמי ידעתי שתמצאי קצה
חוט .
היא האמא של העוברים שלי ואני המקוננת שלה
אבל כל ההשמצות עליה ראויות לכל גינוי
אמא שמקריבה ילדיה במקומה? לא ולא להיפך היא מתקיפה ילדי נשים מרוב קינאה לכן לוחשים מיני לחשים נגדה. היא הוענשה על עצמאות יתר. נא לא להתבלבל. ובכלל . די לנו עם הסיפורים האלה,קדימה ללילית החזקה אך השלמה,המינית אך התמה , וכו"
כן "שדה ארוטית ושובבה" אשתמש במנטרה הזו תמי בשביל להדוף פרשנויות מדוכאות-חווה
מירי אני יכולה להתחבר להרגשה שלך, לפני שבוע מלאו לי חמישים ו"הילדים" ככל שהם אהובים יש להם את המסע שלהם וכדאי שיצאו מהקן בראש העץ כדי לעשות לעצמם חיים…
אין על מה לקונן- עם הגיל משתפר התרגיל…:)
באופן מוזר היא נראית לי לא דמונית ולא מינית, אלא דווקא כמין אלה של צמיחה או שמא מישהי מוכת מטמורפוזה צמחית, בעיצומה של הטראומה של השינוי, מין דפנה שכזו.
העבודה כמו תבליט עתיק, שריד לאימה קמאית. כמעט סמל מבשר רעות על הריון וצמיחה.
אמיר
לא מוזר בכלל
היום וכאן איננה דמונית ואף לא מינית.
אימה יש שם. מספק אותי. מה גם שלילית הרי לפחות בתרבות היהודית היא איום על תינוקות בני יומם כך שסמל מאיים של הריון ולידה . או קי. אבל
זהו הרי החיפוש שלי אחר לילית כפי שהצהרתי בפתיח.
לא מצאתי אותה . אמשיך לחפש עוד הרבה זמן. בינתיים כל הדמויות מתבססות על הסילואטה של לילית הבבלית. ואם דמות זו היא יותר מישהי אחרת . אולי טוב שכך . פנים רבות לאשה והאשה הנבחרת-לילית . לא שדה ציפורית . אלא אלה רבת פנים שעוד נכונו לה תהגלמויות פורצלן רבות .
זה עתה קראתי את ספרה של ש. שפרה על התרבות הבבלית העתיקה — הם היו אוהבים את הליליות שלך!
סבינה יקרה
זאת אעשה אחפש את הספר .כמובן שידועים לי תרגומיה ושיריה אבל מעניין לקרוא את הסבריה.זוכרת ששמעתי הרצאה שלה ובה הסבירה שהיתה תקופבה שנשים פשוט חיו בשויון מוחלט.
האם יכול להיות שעבודות כאלה מדברות יותר לנשים או שזה כבר פאסה לחשוב כך.
מאד מרגש!
תודה אומי . תגובתך חשובה לי . מרגש .
כל הפרשנויות וההסברים לא יועילו אם עבודה אינה "עובדת"
העבודה עובדת, וחזק.
לילית שלך משתנה, היום היא נראית לי
כמנסה להפחיד, פורשת אצבעותיה בתנועת אוּוּוּ כזו, או שגב ידיה אלינו. ועדיין היא עדינה מאוד, הפנים הזורחים נוגעים ללב. המון אנרגיה, המון חיים. עבודה נפלאה.
תודה סמדר שאת עוזרת לי להתבונן בה . אני עוד לא ממש הבנתי אותה את זו.
לילית היא אולי חווה המבוגרת והמתוחכמת?
העבודה כרגיל נפלאה.
שורשים הם דבר דומיננטי בעבודה, שורשי הידיים, הרגליים, שורשי האדמה ושורשי האוויר שמחברים את הגוף לאדמה. נדמה שתצטרכי לחפש עמוק לאורך השורשים עד שתמצאי את הלילית שבדמות/ בדוברת.
תודה לבנה אכן חיפוש לעומק ולךרוחב
תודה עדנה נו בוגרת בוגרת אבל לא צעירה
יופי של טקסטורה גידית/שורשית.העמידה כמו בצלמיות עתיקות, מכשפת.
ולגבי חיפושים: דווקא כשיש הכל מחפשים פחות,לא? יוצאים למסע חיפושים מתוך רעב, מתוך צורך וחוסר.
יפה כתבת לוסי אלא שאני לא מרגישה רעב או חוסר , אני מרגישה חזקה מספיק לחפש את השורשים , אפילו שהם חבויים מתחת . ממתנות הגיל והתובנות.
מה שלמדתי עד כה מהתגובות שמצאו הד בלבבי שרוחה של לילית היא ללא גיל.
נמשיך…
היי מירי
משדר חוסן, האם הצגת את הלילית הזאת?
להתראות טובה
הי טובה יקירה
לא לא הצגתי את הליליות
הן בהתפתחות לקראת …
התגובות עוזרות לי לראותן
מקווה שהיה נהדר אתמול
להופעה הבאה אני שוב אבוא
שלך
מירי
לילית שולחת אצבעות ארוכות, שואפת, שולפת ציפורניים, מברישה נגיעה, כמו בשיר של אמיר.
(הנושא תמיד עניין אותי)
תודה על ההתבוננות שלך רונן שמחה שהיא מעניינת אותך גם.