הי חברים
יודעת שנעדרת לאחרונה.
בכל זאת רוצה לשתף אתכם בשני פרסומים באינטרנט על התערוכה. יום לפני הפתיחה, נראה שתהיה למבקרים חווייה כפולה. עבודות מעניינות וחלל מטורף .אתר בנייה שהבנייה הופסקה בו עם זכרון הסטורי , בסביבה ערנית של דרום תל אביב.
האחד בטקסטורה אותו מנהלת אילנה גרף שלנו
http://www.art-text.com:80/news-1370.htm
והשני בYNET
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3622185,00.html
כבר לא צריך לברך ב BREAK A LEG
מירי
מירי, איזה יופי!
שיהיה בהשראה!
ובהצלחה!
בהצלחה!
בהצלחה!
בהצלחה. גם !
מירי, בהצלחה כל הדרך…
יפה מאוד, מירי. בהצלחה אל דרך המלך (והמלכה).
יופי, יופי, יופי. אשתדל להיום שם ביום שישי.
למירי,
מתרגשת בשבילכם ומקוה מקוה להגיע.
בהצלחה!
ובכל זאת ברייק אה לג לקבוצת ברייק או. איזה יופי התמונה בווי נט.
תודה תודה תודה
בהצלחה!
נשמע מבטיח
אשתדל להגיע מתישהו, למרות טירוף ההתייעלות וחרב הצמצומים שמעל לראש…
העבודה שלך הכי!
ברכות ואיחולים!
היי מירי. נראה מדליק. אני אהיה שם מחר. בהצלחה!!!!
מירי שיהיה בהצלחה
נראה נפלא , נגיע !
בהצלחה, מירי
בהצלחה לך מירי יקרה! לפתיחה לא אבוא{אמי חוגגת יומולדת 89!! בדיוק אז,} אך אבוא לתערוכה במועד אחר
שוב תודה על האיחולים
נתראה כאן או שם…
מירינקה
אני מצטערת, אבל לא יכולתי להגיע היום. איך היה?
תהיי שם בשישי הבא? אני רוצה לבוא כשאת שם…
שירה יקירה
היה מקסים . אם את בפייסבוק העליתי סרטון וידיאו…
כל יום שישי אני תורנית 3 חודשים!
איזה כיף לחשוב על זה שאצא מן הבית לדרום תל אביב 3 חודשים. כמו עובדת זרה 🙂
תודה לאל – אין לי פייסבוק… אבל אני אגיע באחד מהשישיאים לראות אותך ואת התערוכה… 🙂
מירי, יופי של קונספט לתערוכה !
עבודות מעניינות, ואני חושבת שהעבודות שלך במיוחד.
מה שהתכוונתי כשאמרתי לך שהייתה בשבילי הפתעה מימד ה"מומיות" הוא שהדימוי איך שהוא עובר במסך המחשב, מצולם מבלבל.
בגלל הצורה, של גופה עטופה, דמיינתי גודל של מטר וחצי לפחות. כשראיתי את העבודות שהן קטנות עברה בי צמרמורת של התרגשות וכאב. אמרתי לעצמי:"הן קטנות", כמו ילדים קטנים, משהו שלא גדל. אבל כל אחד והאסוציאציות שלו. אותי זה לקח לילדים ומוות.התחשק לקחת ביד ולחבק כמו שמערסלים בובה.
מה גם שהשם שהופיע לידם היה "ללא שם" אז יכולתי להילקח לכל מקום.
הגודל כל כך משמעותי, ואומר דברים שונים בכל מידה ומידה.
בגודל הזה, לאחר ש"התקררתי" והתרחקתי זה מדבר אלי גם בהקשר של צלמיות עתיקות וסימבולים של מוות.
יופי של עבודה, מרשימה ומרגשת.
לוסי יקרה אל תתרגשי. נחמד שיש לך כזו גישה חיובית וחמה לאמנות שגם עם "אכזבה" את יודעת להסתדר.
באמת צילומים על מסך המחשב מטעים מאוד במיוחד עבודות קטנות.
זו הסיבה שלפעמים מתחשק לי שיכירו רק את הצילומים. אבל זה סתם חוסר בטחון שלי. כשעבדתי על המומיות הגודל האפשרי היחידי היה כזה כי הן נבעו מעבודות שהכנתי עם זכרון אבי המת בבית הקברות חנוט בתכריכיו. הכנתי אותן גם עם התחושה שהנה הוא הולך לקום. תקווה ופחד גם יחד . כך שמחד יש עיסוק במת ומאידך הרחקתו בגלל הגודל. אולי בובות וודו קצת .
באמת אל תתרגשי שביטאת את דעתך את לא הראשונה וזה רק מעיד שאת קשובה לליבך ולעינייך
תודה שהיית. אגיע ביום רביעי לסיום התערוכה שלך ולהרמת כוסית מים מינרליים.
הי מירי, תודה על תשובתך.אני לא התאכזבתי, בהחלט לא. הופתעתי שהנה אני נדרשת להבנה אחרת, לפרשנות אחרת. וזה מרגש אותי בצורה אחרת מאשר אם זה היה בגודל אנושי 1:1
ואמרתי לעצמי:"תראי כמה שהגודל משמעותי", "תראי כמה חשוב לראות עבודות במקור", להבנה אמיתי ועמוקה.
הרבה בהצלחה, מירי, מקווה לבקר בתערוכה בשבוע הבא.
בפוסט על התערוכה שפרסם רעי דישון בבלוגו, מככבות עבודותייך (הן נהדרות, והרגליים מדהימות! מקווה שהן מצולמות ברזולוציה גבוהה, אולי גם בפילם)
http://cafe.themarker.com/view.php?t=739542
תודה סמדר