על גבי צילום , פוסעת לצידי הרכבת, כמו אז, מסתכנת .
מוקדש לשיר של סבינה
של המשורר הנורבגי יעקובסון
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=8544&blogID=205
שפתאום הזכיר לי אותי
והבנתי אותו מאוד
הרכבת הזו שניגנה לי שירי ערש ברזליים , משקשקים, סדירים כמו קצב הלב, סוחפת , עוטפת
מוציאה משלווה ומשיבה אותך מנוערת ושקטה.
ואשר לחשק האחר-בן זוגו של ראשון החשקים , מה לעשות מדבר אלי יותר. בינתיים.
מירי, מקסים ותמים ונוגע ללב
חוזרת על דברי שלומית. חיבוק.
לא אוהבת רכבות אבל את רכבת החלומות שלך מאד אהבתי, מירי
וגם את הילדה שעומדת קרוב מדי לפסים.
מירי מה שלומך
(לא כתבתי גב" פליישר)
משה
שלומי טוב משה
מירי או גב" פליישר רק לא גברת מירי….:)
מלא קסם! קשה עד מאוד, לפחות עבורי להתחקות אחר קו כל כך ילדי. הרכבת והילדה הקטנה ואותו חפץ ירוק שבמקרה או שלא נראה כפילון קטנטן שנח לו בצד הדרך. נוגע במחוזות שיתכן ושכחתי מהם ואת לא.
מקסים מה שעשית פה מירי, הקווים הילדותיים והתמימים הללו על הצילום. ממש נוגע ללב. זו את הילדה הקטנה הזאת ליד הפסים?
תמיד זה קרוב מדי לפסים… מקסים הרעיון והבצוע!
צהוב תמיד מזכיר לי ילדות.
וכאן הרכבת והילדה צהובות זו לזו, אבל לא במובן, שאליו כיוונה השפה העברית. ציור-קסם.
ולמה התכוונת בכותרת?
הציור הוא childish
או of childhood
?
תודה שחר מריו היקר
ציור ילדותי שלי מהולה ברעש שקשוק הרכבת
וציור ילדותי – כמו ילדה שמציירת . אולי רק ככה אני יודעת לצייר
גם יחד . בכוונה .
הציור מאיים , ועמוד הסירנה ברקע מוסיף לאיום
אוהבת את האופן בו את מתארת את קצב טרטור הרכבת
אנשים יקרים ורגישים
תודה על התגובות המלבבות.
כל כוונתי היתה להתייחס לשיר המתורגם על ידי סבינה של יעקובסון,איתו מצאתי נקודת השקה אחת או יותר.
מקסים, מירי
ממש יצירה! אומר כל כך הרבה, שכבות על שכבות.