בננות - בלוגים / / סיפורי יונים
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

סיפורי יונים

 

"הכל מטאפורה"-לא אני אמרתי (גיתה?)

קצת לפני הבחירות התבוננתי בצילומי היונים שלי ומצאתי לי השתקפות של מחשבות פרה-בחירותיות.

 להלן הפרשנות הסובייקטיבית שלי. מוזמנים לקחת טרמפ לכיוון אחר לגמרי.אם תצליחו:)

ליונים רעבות אין זמן לעשות שלום

לאן?

בדיוק שמאלה שמאלה

אחד משמאל אחת כמעט באמצע ואחד מימין -גדעון לוי אומר שאין הבדל ביניהם
ואני אומרת – כולם יישבו עם ליברמן חוץ מ….

לא לעיט !

 

34 תגובות

  1. הי, אבל לא שמת לב לדרורים שחמקו להם פנימה! נראה לי שהם רצו לתת דרור לשלום…

  2. בינתיים זה דוקא ימינה ימינה

  3. עדנה גור אריה

    חבל שהכל הולך כל כך ימינה. הפעם כנראה אתלבט עד לרגע האחרון. יונים אגב אולי מסמלות את השלום, אך הן אוהבות ריב ומדון.

  4. :)))
    עופו יותר, חרבנו פחות!

  5. תלמה פרויד

    מסקנה:

    רעב=מלחמה

    • מירי פליישר

      דוקא חשבתי אחרת תלמה
      לאנשים אין זמן לכלום. השבעים מניעים את הגלגלים.

  6. וחי תור עם דרור
    ועיט על הרייך …
    צילומים מקסימים

  7. רונית בר-לביא

    התמונות מוכרות לי מהחיים, מירי.

    השאלה לדעתי היא לא כמה אוכל יש ליונה,
    אלא כמה היונה שלמה עם עצמה פנימית
    ומחבבת את עצמה :))

    בימינו, אפילו היונים מתוסבכות.

    • מירי פליישר

      הצופה בצלמו צופה. יונים מתוסבכות? לא פגשתי. תכירי לי אחת

      • רונית בר-לביא

        היי היי, בלי העלבות ….
        יונה כמשל.

        אבל אחר כך חשבתי שמי שלא מכיר רעב,
        לא יכול לדבר עליו (כמוני למשל).

        ושרעב בהחלט יכול להיות זרז למצב של מלחמה, יותר מאשר אי שלמות פנימית.

        • מירי פליישר

          הי רונית סליחה.
          הייצורים בעולם שלא ייצרו להם מקורות מזון בסופר באמת עסוקים רוב הזמן בחיפוש מזון. כמו שכתבת . אין זמן לחיבוטי הנפש. הפסד שלהם. אני דוקא גאה בתסביכי הרבים. מותר האדם?
          זהו עכשיו אחרי הדיונון הזה אני כבר לא מקנאה ביונים ולא בפרות 🙂

  8. יונה בלי עלה של זית.
    🙁
    אבל אחלה צילומים.

  9. איריס קובליו

    מירי, צילומי הצפרים עם הפס הלבן המפריד- נהדרים. בעיקר אהבתי את השני. יש בו "מערכת יחסים" משובבת

    • גם הפעם, מימין ומשמאל וגם בשוליים החברתיים והפוליטיים , כולם מחפשים גרגר של רמז שיתן מענה לשאלה – למי נכון וראוי להצביע בבחירות הקרבות …

  10. מירי, מגניב. התגובות גם…:))
    יונים רעבות הולכות צעד אחד קדימה
    ושניים אחורה אחר כך כולן חושבות שהן שמאלה בכיוון הנכון…

  11. אני דווקא רואה דו קיום. זה מקסים. אצלנו למטה הקוריצה עדיין חיה וקיימת, ואוכלת יחד עם החתולים, היונים והעורבים.

    • מירי פליישר

      יעל
      אצלך זה כבר חזון אחרית הימים "וגר…
      כשעסוקים במילוי הבטן אין זמן לכלום לא למלחמה ולא לשלום . פשוט חיים ביחד את הקיום.

  12. על זה אמר המשורר: "עיט עיט על הרייך, על הרייך עיט עט." השאלה מי הוא – פתוחה. (אלא אם התכוונת לסתם עט…)

  13. היונים באמת נדמות כמקיימות יחסי גומלין ביניהן, מדברות תוך כדי אכילה, תמונות מיוחדות במינן

  14. הי מירי!
    בדיוק אתמול אחי סיפר לי רשמים מהמלחמה בעזה. אחד הדברים שהכי הממו אותו היו התרנגולות שסבבו את הטנק שלו בשיא תופת ההפגזות, מנקרות זרעונים בשלוה.
    גם אצלך היונים מהלכות על איזשהו מגרש משחקים, לא? קו, לא-קו, מה זה משנה להן בכלל?

השאר תגובה ל רונית בר-לביא ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר