פרישמן פינת שדרות חן, שישי בצהרים. אנשים עם שקיות, עיתונים, סלטים בקופסאות ולחם, אולי אפילו חלה. צעיר בחולצה משובצת מנגן בסקסופון, מנגינות נעימות של שנות ה60 , אנשים מזמזמים אבל לא ניגשים לזרוק כמה שקלים לכובע המונח.
אני מחכה לאוטובוס, קו 24 תמיד יהיה אחרון לבאים , אחרי שכל הקווים יעברו פעמיים. מהססת. רואה בחור צעיר שלקח יוזמה, רוצה לאכול בשבת, מנגן לא רע אבל עומד במקום לא בולט מספיק, נותן את מנגינותיו חופשי לכל דכפין ואיננו נדחף להנכיח את עצמו, להראות, להישמע.
אני רצה לשים מטבעותיי, אף פעם לא זורקת, תמיד מניחה ומודה למנגן. יותר מוקדם שמעתי כנרת בכיכר המדינה,כרמן של ביזה, אישה מבוגרת, אנשים תרמו לה בנדיבות . לא כך עם צעיר עדין ונחבא אל הכלים זה. הוא עומד שם, די קפוא ביום שמש חורפית. אני רצה עם שלושת השקלים שלא נתתי למלצרית חמוצת הפנים בתולעת ספרים,היא קיבלה פחות בגלל החמיצות אף אם במבטא צרפתי, מניחה את המטבעות ואומרת לו " לך לשמש , תעמוד במקום מרכזי יותר,על הבמה " הוא מחייך אלי חיוך מקסים ושואל "איפה? איפה?" אני מחפשת בשבילו ורואה שעוד מעט יברח לי האוטובוס, רוטנת , "הנה בורח לי האוטובוס וזה מגיע למי שנותן עצות " ורצה. מספיקה להיכנס בדלת האחורית בלי שהנהג רואה וכשמשלמת לו ואומרת שנכנסתי בדלת האחורית, הוא נוזף בי שיכול היה להרוג אותי אם הדלת הייתה נסגרת עלי, והוא היה נאלץ לבקר אותי במקום אחר. אני עונה לו שאני מקווה שבאמת היה מבקר, ושנינו מנענעים ראש בספקנות. הוא לא היה מבקר. אף פעם לא מבקרים מספיק. בטח לא זרים.
מוזיקה ברחוב , מנעימה את יום השישי השמשי של החורף לעוברים על יד הנגנים . זה נשמע כמו חוץ לארץ. גם שם הם רעבים?
מוזיקה ברחוב , מנעימה את יום השישי השמשי של החורף לעוברים על יד הנגנים . זה נשמע כמו חוץ לארץ. גם שם הם רעבים?
*מכיון ששני הנגנים באמת לא מנגנים ניפלא ,הוספתי את סימן השאלה בכותרת. אולי הם אורפאוס בעיני עצמם שהרי הנגינה היא מקצועם. מקצוע לא מאוד מבוקש,אם כי לא בר ביטול בעליל . תודה לאמיר אור על ההארה
מירי מירי. כיף לקרוא אותך עם כניסת השבת.
תודה מתוקונת שתהיה לך שבת מקסימה.
אנושי ורך. פעם זה ייאחד את כולנו. יש רק רקמה אחת. אך נראה אחרת.
תגידי, את נותנת ליונים לעבור ראשונים?
גרא תודה גם אני מאמינה , כמו במדע בדיוני. הכל יקרה .
ליונים אני לא נותנת זכות קדימה כי הן יודעות לעוף ואני לא אבל פרורים כן ומשתדלת לא לדרוך.
מקסים מירי, וגם הצילום
תודה איריסית
עכשיו יורד כאן גשם וקריר והסיפור שלך מחמם לב
הי מוישלה היקר לונג טיים
מירי, הצילום בשחור לבן מאוד חגיגי לכבוד השבת, עם האווירה המיוחדת שמזווית הראייה שלך.
תודה תמי
עכשיו אני יודעת שאת מבינה גם בויזואלי,לא רק בשירה וכשפים, שמחה שראית
כך מרגישים כשמקבלים נזיפה תיכף אחרי הומז', ונשאר רק לפרפר בינך ובין עצמך. קרל צ'אפק כבר היה כותב סיפור עומק.
לבנה יקרה ממני לא קיבלתי מעולם נזיפה . להיפך . אצלי בינתיים סיפורים בגובה 30 ס"מ .
מלא טעמים. אהבתי מאד, מירי.
שולמית תודה חשובה לי תגובתך
הרבה חן חסד ורחמים בפינת שדרות ח"ן
תודה אהוד . מצאת לי משמעות גם לרחוב הזה בשישי בצהרים.
אורפיאוס? לא פחות?
יופי של צילום, מירי.
תפסת אותי אמיר. אורפאוס הם לא היו לא היא ולא הוא אבל עם קצת עידוד או כמו שאבישי אומר בשקט כשהוא נותן כסף לנגן כושל או בינוני "קח את הכסף ולך ללמוד לנגן " זה ההוא שמנגן ליד המוזיאון בחצוצרה הכי מזייפת ששמעתי אי פעם. הוא כבר קצת למד. צריכה באמת לחשוב על נגן אחר מהמיתולגיה שרק היה בדרך…מכיר מישהו?
נוגע ללב, מירי. אני מתקשה לשאת מחשבה על מצוקה כספית. איתך ברגישותך לצנוע.
כמוני כמוך סמדר. אבל צריך לפעמים לצאת מהקליפה ולעשות מה שאפשר 3 שקלים נודדים בתאי הארנק…
פיסת חיים כתובה יפה כל כך. ואורפיאוס שלך גם בדרכו לשאול ואף אחד לא יבוא לבקר.
תודה סיגל
היית ברגע עירוני לפני השבת והבאת אותו גם לנו – תודה מירי
ריקי תודה
לחם עבודה.
"בירת החיטה מס' 1 בעולם".
פוסט הומני מאד. לי גם עצוב מאד.
מה שמנחם בכל ים הסבל והעצב שכאן הוא שיש גם ים של לב ואהבה.
לעשות.
תמיד יש נחמה רונית
גם לי יש לב לנגני הרחוב. הם מעדנים את האוירה, וגם אחי היה נגן כזה.
מתאים לך סבינה
קטע יפהפה מירינקה.
תודה יעלית
מה עצוב שהמלצרית, למרות המחזור וטרדות פרנסה, לא מצאה דרך לרצות אותך בחיוך.
מה כבר יכול לבקש לו אדם, במקום כמו
תולעת ספרים בעבור טיפ.
היא לא נהגה בזלזול רק כלפי אלא גם כלפי אחרים. ונתתי לה טיפ רק לא יותר מהמקובל. לא מכירה קדוש שפרצוף חמוץ יעודד אותו להרבות במתנות.
הקטע מראה את הרגישות הרבה, היפה שלך. גם כתוב יפה, בפשטות ויפה וגם הנקודה ששמת לב אליה.הנגן שרצית לקדם.המשקפיים הרגישות שלך. יפה.
תודה לוסי