תערוכה וחוברת חדשים במרכז ליבר לאמנות באוניברסיטת בר-אילן
|
|
התערוכה "אות היא לעולם – שבת", פותחת את הסדרה "אותות" המוצגת במרכז ליבר לתערוכות באוניברסיטת בר-אילן. התערוכה היא חלק מסדרת תערוכות במרכז ליבר, שמציגות רפרודוקציות של יצירות עכשוויות. היצירות המוצגות מדגימות נושאים מרכזיים שמעסיקים את היוצרים בשדה ההבעה היהודי באמנות העכשווית. החוברות המלוות את התערוכות עוסקות בסקירה רוחבית של היצירות המוצגות ושל אחרות העוסקות בנושאים דומים. לחוברת החדשה נלוות הקדמה רחבה ובקורתית ביחס שבין שדה האמנות המקומי ושיח היהדות.
הסדרה החדשה בשם "אותות", עניינה העיסוק האמנותי העכשווי בתמות הקשורות למעגל השנה, מעגל החיים, המצווה והפולחן היהודי. כפי שהיה מקובל בספרי אמנות יהודית קלאסיים ובתצוגות מוזיאליות של יודאיקה, גם כאן יוצגו התערוכות והחוברות לפי סדר מעגל השנה. התערוכה והדיון בחוברת זו שומרים, על זיקה לשיח הישן באמצעות הבחירה להציג את היצירות סביב מעגל השנה. בה בעת נעשה כאן ניסיון לחתור תחת תפיסות תצוגה מסורתיות ממין זה, ולהציג גם אובייקטים אמנותיים פוסטמודרניים, שהם לרוב לא-שימושיים בעליל. מחקר: דוד שפרבר
אוצרת: ענת חן
|
על הכריכה יצירה שלי. בשבילי זו חגיגה .
עוד עבודות כמו זאת בבלוגפוסט שלי
http://mirifleisher.blogspot.com/
עבודה מצוינת, מירי
מה בוקע מהלבֵנה?
סקרנית אם הבנתי נכון
ובחירת האוצרת ביצירתך
אכן מייצגת את הפתיחות.
תוכלי לספר על העבודה?
מחר אחפש את הפוסטים
הקשורים לעבודות הדם שלך.
סמדר תודה על התייחסותך
לגביע יש חריר קטן . הוא מלא בגלזורה אדומה דמויית דם , רק קפואה כמו זכוכית. בתנור דרך החריר נזל מעט מהגלזורה על הלבנה. ונעצר עם הקפאת השריפה. הזכוכית או הגלזורה היא כידוע מכיתה ג':) נוזל שקפא. סגירת חימום התנור מקפיאה אותה בדיוק למקום שהגיעה.
יפה הבנת את הפתיחות של האוצר דוד שפרבר. יש לו מאמרים במארב ובטקסטורה והם מאוד מיוחדים בקרוב הרחוקים שלו ובמציאת המקורות היהודיים בכל האמנות הישראלית חילונית כדתית.
כשאקבל את החומר הכתוב שיכלול גם את ההסבר לעבודה זו אפרסם .
עבודה מעולה מירי.
יפהפה וראוי ונוגע בנשמה הגביע עם כתם הדם שלך מירי, זכר לפורענויות שרדפו אותנו תמיד- גביע יין ודם
יופי מירי, והבחירה ראויה להפליא
מירי את אומנית ענקית והגביע הזה בלובן ובדם בהתפוררות ובפאר הוא בעצם בעיני גביע החיים, ואת משוררת החומר
מברוק!
סיפור שלם בגביע, מתפעל כל פעם מחדש מירי, מאופן הטיפול שלך בחומר, מספר סיפור שלם, וסחתיין וברכות על בחירת האוצר
מירי, בהחלט סיבה לחגיגה ולהרמת כוסית חרס אדומה, אולי!.יפהפה, גם הבלוג שלך.
לא הבנתי, מתי התערוכה עצמה?
תודה חברים על השתתפותכם בשמחתי. עוד צריכה לברר מה הולך בגלריה האוניברסיטאית של בר אילן עש ליבר. מבינה שיש תערוכה עם רפרודוקציות ויוצאת חוברת לימודית שקשורה לתערוכה. בשתי תערוכות וחוברות כבר השתתפתי אבל לא על הכריכה:)
יצירה יפהפיה. מרוממת את הרוח
תודה רות!
מירי, אין לי מושג למה זו אמנות יהודית, ולא, נגיד 'הגביע הקדוש' עם גוף הדם המבצבץ מבעד לשנות ההתאבנות. אבל כמובן ממה שכבר אמרתי – יפה ומגיע. בהצלחה
תודה אמיר
ולשאלתך
לדעתי ולאחר שעקבתי אחר התיזה הקבועה של דוד שפרבר , בבסיס הדתות המונותיאיסטיות נמצאת היהדות כידוע
וכל קישור שנראה לנו נוצרי , הוא יהודי בשורשו. חקור ובדוק את קיומו של הגביע ביהדות ל פ נ י הנצרות ותמצא.קל לנו לאמנים לאמץ ערכים נוצריים , זה הבונטון של האמנות . ראה מקרה עדי נס , לו הקדיש דוד שפרבר תערוכה מיוחדת . יש לנו לאמנים ואעיד ממקור ראשון , נטייה להסתפח למה שמקובל אמנות המערב ולמחוק את מורשתנו הרעיונית ובעיקר האסתטית בעיקר בגלל התאבנותה . אז לא מוכרחים.
מירי, לא יודע מה אומר דוד שפרבר, אבל היהדות עצמה היא סופרמרקט של השפעות.
ספציפית, הגביע הקדוש מתחיל במסורת של יין הקידוש שבו שתה ישו בסעודה האחרונה, וששימש בטקסי האוכריסט, אבל בדרך הוא די השתנה, ובאופן חתרני ולא כל כך נוצרי. בגביע הקדוש כחפץ מיסטי נאסף לא יין קידוש אלא דמו של ישו לאחר הצליבה, ויש לו יכולות מאגיות הנותנות חיים לבעליו.
כאן נכנסות דווקא מסורות פגאניות: גביע לאיסוף דמים ידוע לנו מדת מיתראס, ואילו יכולותיו המאגיות חוזרות למסורת הקלטית של המאבינוגיון,
לקדרת הפלאים של בראן המבורך שהשיבה לחיים את הלוחמים שמתו.
במסורת היהודית ידעו אפילו לספר איך אריסטו התגייר בסוף ימיו…
לא מוכרחים לגייר הכל, ואם רוצים – בכיף, אבל לא צריך לבלבל בין הסטוריה ליצירתיות.
הרבה הצלחה בתערוכה.
אמיר
כנראה לא תרגמתי את פעילותו של דוד שפרבר בדרך הנכונה . הוא לא עוסק בסיפוח . הוא באמת עוסק באמנות .אבל ,
האם גביע הקידוש היהודי הוא תוצר השפעה נוצרי?
אני בכל אופן השתמשתי בדימוי הכלים שמכילים חומר דמוי דם לצורך ביטוי ההתמרדות שלי כנגד הטומאה שלה נדון המחזור החודשי בבחינת שימוש בכלי האוכל לביטוי נשיות מדוכאת בתרבות המערבית בכלל וביהדות בפרט. ודוד כשמעלה את יצירותיי מעלה גם את הסבריי.בכלל לא נורא אם אמנית יהודייה וישראלית שכמותי תשתמש בגביע מכיל הדם שלו קונוטציות מהצליבה לצורך מחאה כנגד ההדרה היהודית על כל דיני ומנהגי הנידה הרשומים והלא רשומים .הדרה שאופיינית לתרבות המערבית בכלל כאמור.
לעניות דעתי דוד איננו מתנגח אלא מלקט ומאיר אמנות ואמנים מרכזיים ופחות ועל כך יישא ברכה.
W-O-W
Congrats!
תודה אהובתי
מירי, כבוד גדול שעבודתך נבחרה לעיצוב הכריכה…אני ממש חושבת שאת עושה עבודה ניפלאה בתיקשורת שלך עם העולם דרך העבודות שלך, המשיכי כך, ובהצלחה רבה.
ברכות מירי, אני אוהבת את העבודה וגם את הרעיון של החוברת. איפה אפשר לרכוש אותה?
מיכל תודה
אני אברר
תודה תמי
פרסום של האוניברסיטה
http://www1.biu.ac.il/indexE.php?id=33&pt=20&pid=117&level=2&cPath=33&type=1&news=507
ולשואלים
התערוכה בסוף החודש וכך גם תצא החוברת.
אפשר לקחת שם בבר אילן כשהיא תצא.או לבקש ממנו לשלוח. מאמרים רבים של דוד שפרבר התפרסמו במארב ובטקסטורה. מיכל . אני חושבת שתמצאי בהם עניין . חפשי בגוגל…:)
מה שנקודה יכולה לחולל! החוזק של העבודה הוא בכתם האדום, שהוא אסוציאציטיבי ליין, לברית בין הבתרים, קונטרסטי ללובן המואר. הוא פשוט נולד במקום הנכון.
לבנה יקרה תודה רבה.
שבת שלום!