הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
שוב בסטודיו , ליד הגלגל מגלגלת כלים. מעגלת ,חורצת, מחליקה,שורפת,מניחה להגשה.
הפעם זוג- קומקום, מיכל אנדרוגני ,תכולה נשית,ידית מתיפיפת, מכסה אלגנטי ומשפך מזדקר.הקנקן נשי יותר, לפחות זה שכאן.
לא שוכחת לחרוץ חלק מפני השטח כדי להזכיר שפורצלן היה פעם חלק מהנוף לפני שהפך חומר מבטא תרבות. לפני שתורבת .
כל כך מרענן להכין מיכלים שאינם מכילים אותי. כאלה שמוכנים לשיתוף פעולה עם המשתמש.למסור אותם לבית אחר ולייצר עוד רבים ויפים יותר (או קצת פחות).כמובן שאסור לי להתעלם מהעובדה שחותמי האמנותי ניכר גם בכלים אלה, ואני אף מקפידה על שפה מומצאת אחת . כביכול המתבונן נאלץ להתאים עצמו לניב מסויים ולקבל את האובייקטים דרך הפריזמה המסויימת הזו. שלי.
מוקסמת מהסרט "פרידות" היפני כשהמשפט שלא אשכח ומקווה שלא יקלקל לכם כלום הוא "הוא איש מקצוע" אצל היפנים זה אומר הכול בכל תחום. אצלם קשה להפריד בין עיצוב ואמנות. בין עיצוב והחיים . סרט מופת.
צריכה עוד להתנצל על שלא הגבתי בנפרד לאנשים שטרחו בפוסט הקודם.אני יודעת כמה חשוב לקבל את ההתייחסות אחרי שהשקענו מחשבה בתגובה.אנסה לשפר את דרכי 🙂 בכל אופן תודה על העידוד וההתבוננות.
כלים לא גדולים . פורצלן , השמאלי קוטרו כ15 ס"מ הימני 12 ס"מ בלי הידיות.
היי מירי
הם ניראים זוג אחד ען אף ארוך ואחד גבוה ותמיר
מלאי אישיות
להתראות טובה
תודה טובה.זוגות…אם הם היו יודעים איך הם נראים יחד
מירי, זה נראה זוג לתפארת. יפהפה וקשוב לעצמו ולתה שבעורקיו. חרס ביד היוצר.
התה שבעורקים. תודה
מירי, על היפנים כבר דיברנו לא מעט ולא אחזור לענייני הוואבי סאבי אלא אסתפק בהשמעת קולות. מת על העיצוב הכחול הזה עם הקונטרסט בין החלק ל'מקומט'.
סיימת כבר את הספל שלי ?:)
אמיר יקירי
היום כשיצא לי הספל היפה מהתנור חשבתי עליך,אבל יש מישהו עוד קצת לפניך. אני בדרך . ובחיי מרגישה כמו יפנית . את השימוש והיופי בו זמנית.
סוף סוף נעשיתי קדרית גאה. תודה על העזרה שבתגובותיך.
אם ככה יקירתי, אתאזר בסקרנות…
אני ממש מבין את הרגשתך. מכלים כאלה ועד ציורים פולחניים. שיר תמיד הוא "שימושי" במובן זה שהוא מבטא עבור מישהו משהו מנפשו, אבל לעולם לא יוחזק בבוקר באותו צירוף של קפה והנאה מיופי. בעצם כל האמנות הפלסטית כולה החלה ממקום כזה בדיוק.
אמיר איזה כיף שאתה מבין את המקום הראשוני הזה ויודע לבטא זאת במלים.
מכירה את השיר "גיטרה וכינור" של אריק איינשטיין ושלום חנוך?
אז ככה יפים "קומקום וקנקן".
תודה שחרמריו תגובתיך תמיד מקוריות ומלבבות.גם זו
זה לגמרי ה"קאפ אוף טי" שלי
קנקן סבלני וקומקום חוצפני 🙂
זוג משמיים , ואיזה כיף לעבוד בידיים
ריקי תודה . אני צריכה עכשיו לבטח את הידיים. וגם את הרגליים בשביל להגיע בשלום למכולת 🙂
מפליא כמה יפה השימושי הזה!
סבינה
אותי זה לא מפליא.
קודם למדתי לעשות יפה ומעניין אחר כך הסכמתי לעשות שימושי. סדר קצת הפוך ושנים רבות של עבודה.
בלדה לקומקום וקנקן.
"הוא איש מקצוע" משפט מעולה, במיוחד אם הוא מהייטק 🙂
ואז אני חופשייה לנפשי לעזוב את ההייטק 🙂 צוחקת 🙂
ואני אוהבת את התובנות שאת שופכת חופשי לצד הכלים האלה, מירל'ה.
כלים שלא מכילים אותך, בבתים של האנשים האחרים. הם כן מכילים אותך, רק עברו מקום 🙂
הי רוניתה
ידעתי שמישהו יספר כבר את סיפורם.
מקווה שבכל זאת יהיה מקום גם לאישיות רוכש הכלים….:)
מירי, איזו זרבובית מעוצבת…אפשר להיכנס לרשימת המתנה?
אני מאוד אוהבת את הצבעים שאת משתמשת בשילוב עם הצורה והמגע, כמו כל יהודי טוב, רוצה למשש…:))
(ד"ש לענת ומאירה)
תמי רשמתי. יוםאחד אודיע על סטודיו פתוח ואזמין את כולם !
זרבובית . זו המילה שהיתה חסרה לי בתאור הקומקום. אבל במחשבה שניה לא מתה עליה.
תאווה לעיניים.
כלים יפיפיים.
תודה מיכל עלמה!!!!!!!!!!
תודה יעלית . מוזר אבל גם שימושי…
כמה יפה ומעניין.
מוזר, אני צריך להסביר לעצמי למה אני מתחבר דווקא ליצירות האלה?
אולי מפני שאני מכיר את הקונבנציה ואני יכול להעריך את היציאה ממנה. את המקום שהשימושי הופך לאומנותי (לא שיש ממש סתירה ביניהם).
תודה
גיורא
תודה גיורא
באמת זה מה שנשאר לי מהאמנות
לחרוג מהקונבנציה
אבל לא לגמרי
אוהבת. רק מתקשה לדמיין את הגודל. די פיצים, לא?
אומי
זה לשותה אחד או שניים של תה משובח מאוד בספלים לא גדולים….:)
יפהפיים, מירי
הקומקום בעיני מאוד נשי ואצילי, כמו גברת, ידה האחת על המותן, האחרת בתנוחת בלרינה. עכשיו רואה דברים נוספים, אבל לא אפליג. יפה הדיאלוג בין הכלים, לפני, אחרי מזיגה.
לא רואה טעם ביצירה בה לא עושים את שרוצים. נהדר, מירי.
סמדר
גם הקטעים שלא הפלגת אליהם נרשמו…:)
לעשות את מה שרוצים…
IT TAKES A LIFETIME
הקומקום הזה קצת תוקפני. שיזיז קצת את הזרבובית מהגברת.
ענתקלה
אנחנו באותו קטע…לשמור על טווח אישי. לפעמים נדמה לי שאת אחותי המשכילה 🙂
אלגנטיים מאוד ועם זאת מתקשרים עם העם, טעם גן עדן
תודה חנילה
יופי של כלים מבלי להיות מיופיפים. השמאלי אכן בעל גבריות מזדקרת. יש מתח בין השניים בצורה שהעמדת לצילום.
החזריצים מזכירים לנו את האדמה והם ניגוד יפה לחלקות השטחים האחרים והידיות.
זאת בשיוק היתה הכוונה לוסי 🙂
בדיוק 🙂
הי מירי!
עדיין לא נסתייע להגיע אלייך.
מעניינת הבחירה בחירוץ הזרבובית (סליחה על השימוש במלה הלא-אהובה עלייך:)): זה מדגיש את ההסטוריה שלה כחלק נפרד שנזקק לסיבוב משלו על האובניים לפני ההדבקה. וכמוה גם המכסה. קומקום סינרגטי שמספר על מהות הקומקומיות…:))) איזה כיף לקשקש בקומקום!
יעל העלעלית יופי של הארות
אם תצטרפי לאגודה בהקדם יהיה סיור בין אמני הקרמיקה של רמת השרון בקרוב,וגם,במשך הזמן תצטרפי למאגר הכותבים על קרמיקה . יש לך את זה.
מירי יקרה
אכן "איש מקצוע" את ואיש כזה הוא אמן, בוודאי במובן שמדובר עליו בסרט "פרידות"- אכן יצירת מופת עוצרת נשימה. על רקע הצ'לו הקורע, תנועות הידיים של "התלמיד" כובשות ומהדהדות זמן רב אחרי הסרט.
אשמח לבקרך ולראות במו עיניי
ל התרגשותי ממאמרך ב"מארב"- אכתוב בפוסט הבא)
תודה איריסית אכן סרט נפלא נפלא
לגבי המאמר הייתי גם ביקורתית לגבי חלק מהאצירה , קיויתי שתביני, פשוט הקופסאות מאוד חזקות בעיני, וכשמשהו יקר לך את רוצה שיקבל את המיטב.