בננות - בלוגים / מירי פליישר / קריאה לחתום על עצומה נגד החוק האוסר ציון יום הנכבה
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

קריאה לחתום על עצומה נגד החוק האוסר ציון יום הנכבה

 

ידידים קראו לי להפגין,אני פחדנית ולא אוהבת להיות בתוך קהל, אבל על עצומה אני חותמת , למרות שיש שחתמו והוסיפו אמירות נאצה נגד הקיום הישראלי,אותן אני מגנה. 
בכל זאת מגינה על זכותי האזרחית לחתום על עצומה זו בצער ובזעזוע. הגזמות מדיניות שכאלה משחקות לידי הקיצוניים מכל הצדדים. לא , לא יעבור! ואם עבר אסור שימשיך בדרכו- החוק!

http://www.atzuma.co.il:80/petition/aditayar/1/


הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?

טוב השניים אינם דומים במציאות הפוליטית שלנו,אולי ממבט חוצני.

36 תגובות

  1. תודה מירי, אני מזדהה אתך (גם בעניין ההפגנות) וחתמתי. ועכשיו בא לי קפה בספל יפה וסקסי כזה.

  2. גיורא לשם

    לא הבנתי מעודי מדוע מתירים לאזרחים ישראלים לציין את ה"נכבה".

  3. אכן, עוד מעשה איוולת במצעד האטימות לאסור על אדם להתאבל בחוק זה רפיסות וכהות שמתאים להיכנס ללקסיקון
    "1984"
    מזמין קפה טוב מכלייך היפים להתעורר מהסיוט.

    • גיורא לשם

      התמימים סבורים שמדובר ביום אבל.
      אלה שאינם תמימים יודעים שה"נכבה" נועדה לחסל את הלגיטימיות של היותנו כאן.

    • מירי פליישר

      הי מוישלך
      שמחתי לראות שאתה מופיע במטולה
      אתה תראה עוד יהיה…

  4. איזו שאלה קשה את מעלה פה מירי
    עולה בי סצנה של הולכה בכוח, באיום סמוי
    שאינו נראה מבחוץ, אבל בתמונתך
    רואה צמד יפה וחופשי לנפשו.

    חתמתי. חשוב לשמור על חופש הביטוי,
    הדעה והאמונה.

  5. כמובן שחתמתי מכעיס ומכאיב וגם מאכזב שבכלל קיים מהלך שכזה..

    • מירי פליישר

      מסכימה דוט
      החתימות מתקדמות לאט. האם אנשים מפחדים אפילו לחתום ? או שהאדישות תתן לפראנויה להרים ראש ולנצח.

      • גיורא לשם

        נדמה לי שאנשים מתחילים לפחוד אם לא יחתמו.
        אופנת ההתיפיפות הולמת את הניו-אייג' והפוסט-ציונות (לרבות הפוסט-מודרניזם) וכולם רוצים להיות יפים.
        לעומת זאת, אם מישהו היה רוצה שאחתום, מוטב לו שהיה מוחק בנוסח העצומה מלים אחדות שהדעת אינה סובלת אותן!

        • מירי פליישר

          גיורא אני ממשיכה לא להגיב אליך כי כנראה דעותינו מאוד מאוד שונות ונדמה לי שגם דרכי ההתבטאות.אינני רוצה להיסחף להתלהמויות. אנשים הצליחו לשמור פה על נימה כנה ומכבדת.
          אני מעריכה מאוד את פועלך ויצירתך .

  6. חני ליבנה

    מי יודע לאן זה עוד יוביל, חתמתי, הספלים ההרמוניים נותנים מעט נחמה

  7. אהוד פדרמן

    עוד צעד קטן במצעד האיוולת !
    אין גבול לאבסורד במדינתנו חסרת הגבולות ! ובעקבות החוק תוקם משטרת רגשות שליליים שעצב-עצב תרדוף, תצוד אנשים שיסתובבו ביום העצמאות עם פרצוף נכבה ותעמיד אותם לדין.ומערכת המשפט תקרוס מעומס התביעות ובתי הכלא יתפוצצו מרוב פעילי עצב המחבלים בשמחת קוממיותנו.

    החכמה היהודית העתיקה שבאה לביטוי בספר משלי מצווה על המנצח: בנפול אויביך אל תשמח!
    ההתחכמות היהודית בת זמננו מציעה לקבוע חוק למנוצח : בנצחון אויביך אל תתעצב!

    איזו גדלות נפש!

    • גיורא לשם

      דומה שמשפט ההיסטוריה עלה על שרטון ודעתו השתבשה.
      כעת אף מציעים שאנגליה תבקש סליחה על הפצצת דרזדן, שלא היתה אלא פעולת תגמול על הפצצת בירמינגהם.
      מסתבר, למשל, שהטלת הפצצה האטומית על הירושימה ונגסקי הצילה 750,000 כלואים במחנות כפייה יפניים (אחדים מהם חברי ובני משפחתי) ומי יודע כמה חיילים אמריקניים ניצלו כתוצאה מההפצצה.
      אולי צריך לבקש סליחה על הפצצת שתי הערים היפניות ההן?
      על דעתי תמיד עולה דוגמא נוספת, מקומית.
      האם טרח ערבי כלשהו להסביר לנו מדוע רצחו את י"ח ברנר, לואידור ושץ במאורעות ה-1 במאי 1921?

      • גיורא, אתה אמיץ. אני מסכימה איתך שאין זה יום אבל אלא נסיון להעמיד רצף ארועים שיערער את יסודות קיומנו כאן.

        בפסטיבל מרר היה עיתונאי מצרי שיודע עברית ץ היית צריך לראות איך התחנפו לו והישמיצו את ממשלת ישראל, כל זה לאדם שכותב בשביל עתון שנקרא על שם של מלחמה או אפילו מה שהם מבינים כנצחון עלינו "אוקטובר". משוררים מרכזיים כתבו באוקטובר המצרי כמה ממשלתנו גרועה.

        • אהוד פדרמן

          לגיורא וסבינה, צריך להבין שיש דברים שאי אפשר לכפות בחוק רגשני פופוליסטי במהותו המיועד לאזרחי המדינה הערביים בלבד, בלתי אפשרי לאכפו לכן תוצאתו היחידה תהיה הגבהת החומות הקימות ממילא בין אזרחי המדינה היהודים והערבים.
          זה נסיון הסטה מכוונת של תשומת ליבנו ומחשבתנו מהעניינים החשובים שעומדים על סדר יומנו הלאומי.

          מדינה אינה צריכה להסדיר בחוק את הסוגייה מי מאזרחיה אוהב אותה ומי לא

          • אהוד פדרמן

            ושלא תהיה אי הבנה, את דברי כתבתי בלי קשר לעצומה הבעייתית שאיני מתכונן לחתום עליה, גם בשל ניסוחה וגם כדי שלא תהיה אפילו מראית עין של תמיכה בדברי השיטנה למדינה שמופיעים בהערותיהם של כמה מהחותמים שלו היו אזרחי אחת ממדינות ערב, היו נשלחים למאסר בגין דברים כאלה !

    • מירי פליישר

      אהוד אתה גדול

      • מירי פליישר

        לגיורא לשם.אנא סלח לי שאינני מגיבה לדבריך.

        • גיורא לשם

          סליחתי ניתנת מראש.
          אין זה נושא לוויכוח, למען האמת.
          התחושות וההשקפות בעניין הזה חלוקות וכל אדם ינהג כפי נטייתו.
          דרך אגב, אי-כיבודם של החרדים את יום העצמאות מאוס עלי באותה המידה.

      • מירי פליישר

        אהוד
        לדעתי עשית צעד אחד אחורה. אני לא מאשימה אותך.
        קראתי שוב את נוסח העצומה ופרט למשפט אחד שגלש לראיית עתיד של מדינה פאשיסטית הסכמתי עם רובו. אני חושבת שגם אתה בדבריך הראשונים ובהומור על בתי סוהר למחשבה כיוונת לאמירה דומה אם כי לא מפורשת.
        מה שאני אומרת זה שעצומה זו הבהירה לי שיש קווים אדומים שלא יעברו אצלי , ויש התלהמויות שאינני מקבלת , בו זמנית. בלבול וסתירות הם מנת חלקם של המתלבטים האמיתיים שאינם דוגמתיים ומחפשים את המוסר והצדק לכל הצדדים.
        כמו שכתבתי למרות המגיבים – לא כולם – רק חלקם ולמרות משפט אחד קיצוני מידי אני מסכימה עם העצומה ולא מוותרת על זכותי האזרחית לחתום עליה.

  8. על אף שהרעיון של יום הנכבה בעייתי בעיני, גם בשל התאריך שנבחר עבורו, גם בשל שמו ותרגום שמו, גם בשל הנזק שההתגרות הגלומה בו עלול לגרום – לא היה עולה על דעתי לנסות לאסור על מישהו לציין אותו. העיסוק של פרלמנט רציני בניסיון איסור כזה הוא במקרה הטוב הזוי ומגוחך, ובמקרה הפחות טוב אפילו מסוכן.

    לכן היתה כוונתי המקורית לחתום על העצומה המתנגדת להצעת החוק. אבל כשקראתי חלק מן ההערות שמופיעות לצד מספר לא מבוטל של חתימות, נרתעתי מזה.

    אני מבקשת להדגיש כאן: אני לא "פוחדת" ששמי יופיע בצד הערות כאלה, שחלקן נושאות אופי מאד שנוי במחלוקת: אני מסרבת בגלוי ובמודע לצרף את חתימתי לצד סגנון כזה של כתיבה, על אף התנגדותי המפורשת להצעת החוק.

    אם אצליח להעלות בדעתי נוסח קצר וברור שבו אוכל להסביר זאת, אולי אוסיף את חתימתי שם יחד אתו. עד אז, אם את מכירה את עורכי העצומה, אולי כדאי להפנות את תשומת לבם לעניין, ואם לא, נתנחם בינתיים בידיעה, שהסיכויים להעברת החוק הזה הם בין כך ובין כך אפסיים. יותר משזה נסיון חקיקה רציני, זה תעלול תקשורתי שנעשה בטעם רע מאד.

    • מסכים אתך, עדה.

      • מירי פליישר

        אכן עדה ואמיר ציינתי את התנגדותי להערות שוללות מדינת ישראל שמופיעות שם . למרות זאת החלטתי לחתום ועכשיו אני מצטערת שלא חשבתי מראש לכתוב את דעתי זו בצד חתימתי. תודה עדה.

  9. גיורא לשם

    רבותי,
    את דברי הבאים אבקש לקרוא בזהירות ובהקשבה:
    אם אתם נוטים לחתום על עצומה נגד "חוק הנכבה" מדוע מותר למשטרת ישראל לאסור על הפגנה "שלווה" של ימין קיצוני ברחובות אום אל-פאחם?
    אל לאיש לחשוב, חס וחלילה, שאני תומך בקיומה של הפגנה כזאת. הכל במסגרת הסוגייה של אֵיפָה ואֵיפָה.

    • לגיורא לשם:
      אני באמת שקלתי/שוקלת לחתום, ולא חתמתי מהסיבה שפירטתי למעלה – אבל נראה לי שאכן יש הבדל בין שני הדברים, ואכן חתמתי בזמנו על העצומה נגד קיום ההפגנה (אני רק מקווה ששם לא היו התבטאויות כמו אלה שהפריעו לי בעצומה הנוכחית. אני לא זוכרת שהיו).

      ההבדל מבחינתי הוא, שההפגנה הנ"ל נועדה לא רק להביע דעה שלווה, אלה גם להתגרות ולהציק, ועוד במקום שלא הייתה לכך פרובוקציה מוקדמת, ואני לא חושבת שדמוקרטיה חייבת להרשות את זה (שלא לדבר על פוטנציאל הנזק והאלימות שהפגנה כזו יכולה לעורר בעקבותיה).

      ואילו בעניין הנכבה אני מוצאת התגרות מסויימת (אבל לא הצקה) גם בצד שמציין את היום הזה. אף על פי כן אני מתנגדת לחוק, משום שחברה נורמלית צריכה להבין את ההבדל בין מערכת המשפט ובין נורמות של התנהגות, חינוך, איפוק וטעם טוב. לא מערכת המשפט צריכה לטפל בעניין יום הנכבה, ומבחינתי הדבר שראוי לעשות בהקשר המצומצם הזה הוא להניח למי שרוצה להביע את רגשותיו לעשות כן.

      הייתי שמחה לציין בפני מביעי רגשות האבל האלה, שגם לי יש רגשות, ושהטעם הטוב מחייב להתחשב גם בהם – אבל אני מדגישה: הטעם הטוב הוא שמחייב זאת, וגם החינוך – לא החוקה ולא המשפט. וכדי שהאדונים הנכבדים היושבים בוועדות החקיקה יידעו שזו אכן דעתי, שקלתי לחתום על העצומה.

  10. יוסי וקסמן

    חתמתי בלב כל כך לא שלם. אבל חתמתי. שהרי הצעת החוק הזו הזויה לפחות כמו חוק דומה שהיה בארץ עד לפני כמה שנים, חוק שאסר עלי לאהוב את בן זוגי ואף איים להכניסני לקלאבוש באם אתנה איתו אהבים. אכן, הנאכבה כפי שהיא מתפרשת על ידי רבים משכננו המתאבלים מבטלת את הציונות ואת העם היושב בציון, אבל האם תתבטל השנאה אם נוציא חוק נגדה?

    • מירי פליישר

      יוסלה בעיני ציון הנכבה הוא תזכורת שהקמת מדינת ישראל התרחשה תוך כדי כיבוש הפלסטינים. אינני מצטערת אני רק מנסה לזכור שלא היתה ברירה אבל היתה טרגדיה. ולא נציין מי התחיל כי צריך ללכת הרבה אחורה. זו עובדה. כמו שרבין אמר:לא באנו לארץ ריקה.
      אפשר להבין את החשש כי באמת יש שנאה רבה נגדינו. של ערבים ושל יהודים שונאי עצמם.

      • גיורא לשם

        למירי,
        מדינת ישראל קמה בשטח שהוקצה לה בהצהרת בלפור, בהחלטות חבר הלאומים ב-1922, ב"ספר הלבן" של ועדת פיל ב-1935 ובהחלטת החלוקה של האו"ם ב-1947.
        לולי פתחו מדינות ערב במלחמה נגד ישראל בשטחי החלוקה לא היו נכבשים שטחים במלחמת העצמאות.
        לולי סגרו המצרים את המיצרים ב-1967,
        לא היינו כובשים את הגדה, את סיני ואת רמת הגולן.
        אלמלא ועידת חרטום ב-1968 שאסרה על מו"ם עם ישראל, על חתימת הסכמי שלום ועל הכרה בישראל, לאחר שראש הממשלה לוי אשכול הודיע בפומבי שיחזיר את כל השטחים הכבושים תמורת שלום כולל, לא היינו יושבים בהם עד עצם היום הזה.
        ואדגיש חזור והדגש: אינני בז לחותמים על העצומה אך מתבקשת זהירות יתר בחתימה עליה.

        • מירי פליישר

          לגיורא לשם בזהירות מפני התלהמות הדדית.
          שובו המבורך של העם היהודי לארץ ישראל מסיבותיו הוא התרחש על אדמה שלא היתה ריקה.
          ראייתם של הערבים את היהודים השבים ומנשלים גם תמורת תשלום הוגן את הפלאחים מאדמה שלרוב באמת ניקנתה בדין מידי האפנדים , גרמה להם במשך הזמן לראות בנו אויבים . ומכאן כל ההתנקלויות,פרעות ואחר כך מלחמות.
          כתבתי בתגובתי ליוסלה שאין טעם ללכת אחורה . מול טענות ישראליות יהודיות יש טענות ערביות פלסטיניות.
          עלינו לחיות בשלום כאן על האדמה הזו, לכבד איש את דעת רעהו ולוותר על המלחמה.
          מסכימה איתך כפי שאולי קראת שחלק מהטכסט של העצומה לא מקובל עלי, אבל
          תובעת את זכותי לחתום עליה באין טובה ממנה. בראייה לאחור הייתי מוסיפה את עמדתי כפי שעשו כמה וכמה חותמים שדעתם דומה לדעתי. כן יש לחדד את זכות הקיום ההוגן והלגיטימי ובר הקיימא של היהודים הישראלים. צריך וצריך.
          ויש לחדד את זכותנו למוסריות והוגנות אנושית.

          • גיורא לשם

            כשהגיעו לא"י העליות הראשונות הארץ לא היתה שייכת לפלסטינים.
            גם כשהגיעו לא"י העליות המאוחרות הארץ לא היתה שייכת לפלסטינים.
            היא לפתע נהפכה שייכת להם ב-1948?

          • מירי פליישר

            הארץ לא היתה שייכת. היו בה תושבים והם נושלו באמצעות קניית אדמות מבעליהם האפנדים שלא ישבו עליה. כאן ישבו האריסים . בכפרים רבים ששמם נשמר. ב48 כשפרצה המלחמה נגדינו , ואנחנו נלחמנו על חיינו וחיי מדינתנו והרחבנו את גבולות החלוקה עקב כך וטוב שכך, גורשו תושבים ערביים מכפריהם , או שהם ברחו מרצונם לפי הנחיות מנהיגיהם שהבטיחו להם שיבה מהירה, או שנעזרו בבריטים שהעמיסו אותם על משאיות,או על רפסודות (בחיפה) ולא שבו כי אנחנו תודה לאל ניצחנו . ואף מחקנו את עקבות הכפרים , מפחד שובם של מתנגדים.
            אמרתי שאין טעם ללכת אחורה. יש עובדות לטובת ולרעת כל הצדדים. המצב היום כפי שהוא. ויש להשלים עימו. לא להשכיח זכרונות כואבים ולא לפגוע בלגיטימיות הקיום הישראלי.

          • מירי פליישר

            הצעת חוק הנכבה הוקפאה
            http://news.walla.co.il/?w=//1493923

          • במקרה ובטעות הגעתי לדיון הזה אך כשקראתי קשה לא להגיב
            נכבה היא שואה בעיני הערבים
            חברי הכנסת הערבים מסיתים נגד המדינה ומשתפים פעולה עם הגרועים שבאויבינו
            מערכת החינוך הערבית מלאה בשנאת ישראל
            מדינת ישראל היא שואה בעיני הערבים
            צר לי מאוד על נמיכות הקומה ושפלות הרוח של חברי הכנסת מול אלו שחולמים להשמידנו הצעת החוק היתה עדינה מידי אך אפילו זו נדחתה עקב עיורון מוחלט של מה שמתרחש מולינו ואנחנו ממשיכים לשלם את מחיר האיולת בדם אחינו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר