הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

***

 

 

ואין המכסה מעיד על עיסתו
וגם לא על שפיכתו של זרבובו
"הידעתם שמכסה של סיר תמיד דולף?"(סמדר לומניץ)

 

 

36 תגובות

  1. יצאו לרקד כד עם כדית

  2. איזו נוכחות לכלים האלה!

  3. טובה גרטנר

    היי מירי
    זה כל כך יפה הרכות, בקפלים, כמו מסתירים סוד
    להתראות טובה

  4. מירי פליישר

    תודה ענת וסבינה. עכשיו אפשר ללכת לישון כשמישהו ראה את הפירות האחרונים

  5. יעל ישראל

    כמה אני אוהבת את הקומקומים המכווצים האלה.

  6. תמי קאלי

    מירי יקירה, איזו זוגיות מופלאה, כמו סיר ומכסה.

  7. שולמית אפפל

    מירי, קסם הכלים שלך והמשפט של סמדר

  8. כלים יפהפיים
    ראש המכסה דמוי השושנה
    מקסים ומשלים את הגוף
    אני מחייכת לשירך, מירי
    מרתק לאן הטקסט הזה נלקח
    תודה על ציטוטך:)

    • מירי פליישר

      סמדר חשבתי שתראי משהו ארוטי מסויים במכסה הגדול יחסית עם קצה השושנה. אבל זה כנראה בעיניים שלי

  9. איריס קובליו

    לכל סיר יש מכסה. כשהוא דולף מחליפים אותו. או לא. אבל כשבסיר יש חור- אי אפשר להמשיך בכלל

  10. המשך ישיר ל"קומקום וקנקן".
    מלבב, מירי.

    (ואין הנחתום מעיד על גיסתו, וגם לא על שפיכתו של זרבובו).
    :-))

    • מירי פליישר

      תודה שחר מריו יקר.נכון יותר טוב זרבובו מזרבוביתו? זרבובית זה מקטין וצריך דוקא הגדלה…שאתבייש לי 🙂

  11. חכי, מירי, אל תישני, רואים בהם את ברק עינייך.

    • מירי פליישר

      לבנה יקרה בדיוק בגלל זה אני משתמשת בגלזורות כאלה שמזכירות לי דמעות של שמחה או עיניים נוצצות.

  12. אוי כמה בא לי לגעת!

  13. הי מירי!
    אפילו בכלים השימושיים לא ויתרת על הצרימה, אה? 🙂
    הקומקום התחתון ומכסהו מטרידים אותי ומעציבים כאחת: איפה הקומקום הגדול שמגיע למכסה, והיכן המכסה הקטן השייך לקומקום? שניהם ביחד ושניהם חסרים. הקומקום הנשי כל-כך משווע, לכאורה, למכסה הולם, אבל, ביננו, הוא יכול בהחלט לשמש גם בהעדרו.
    לעומתו, המכסה הגברי לתפארה משמש רק מעל לקומקום. הוא החסר יותר מבין השניים, הוא המרויח מהחיבור.
    הקומקום מקבל אותו, אם כן, באהבה ומרימו מעל למפת השולחן, שיועיל למשהו.
    וידו של המוזג מחזיקה אותם יחד.
    ועוד לא דיברנו על הזרבובית…
    יעל

    • מיכל ברגמן

      יש בעיני הרבה הומור בשני החבר'ה האלה – בעגלגלות, באופן שהם פונים אחד לשני,בכרס החביבה ובפייה שנראית כמו פה – וכמובן – הכי אנושי זה הציפוי הדק שהחומר מבצבץ ממנו, וי כמה קפלים וכמה קמטים ושום דבר לא לגמרי חלק – ככה אנחנו החומר ביד היוצר, לא?

    • מירי פליישר

      עלעלית לא הייתי אומרת צרימה,הייתי אומרת תזכורת. להיסטוריה של החומר,להיסטוריה של האנשים,לשימוש,לאסתטיקה,להרחבת האסתטיקה, למהות הציפוי המכסה ולא מכסה,לנועם המגע וגירויו באמצעות טקסטורה לא קונבנציונאלית שעובדת בטכניקות פשוטות אבל דרמטיות-חריטה לא לגמרי סימטרית. פתאום חשבתי היום על המושג "שיבוש תרבות"אז לא עד כדי פגיעה בשימושיות אבל הפיכת השימוש לחווייה רב תחומית ורב חושית.
      תראי מה עשית לי עכשיו אני כותבת על עבודתי על גבול הפלצנות . שאתבייש לי
      לא יכניסו אותי למסדר המצניעים לכת…אבל הנחתומית מתה להעיד על עיסתה…וזה מה שיצא.

      • מירי פליישר

        הנחתומה

        • מירי יקרה,
          במלה "צרימה" התכוונתי רק לטוב. הצרימה מעידה (ומזכירה, כלשונך) על הכלל ומאפשרת לעבודה לייצר רגש ומחשבות ואסוציאציות. אין כל חידוש בקומקום חלק לחלוטין ובעל פרופורציות מושלמות, לא שחייבים תמיד לחדש, ועובדה שבחרת לייצר משהו דיסוננסי דוקא מתוך שליטתך הרבה בטכניקה.
          וכמו שמיכל אמרה- כקבוצה הם בודאי משעשעים מאד ואנושיים מאד, וכשמתקרבים רואים את מה שמרכיב כל אחד מהם.
          יעל

          • מירי פליישר

            אולי אעלה באמת את הקבוצה ונראה
            תודה יע העלעלית

השאר תגובה ל מירי פליישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר