היא כותבת בגוף ונפש אישה. היא כותבת את עצמה,היא כותבת אותנו.
איזו נחמה הכתיבה הזו,איזו הצלה לבינוניותם המאכזבת של החיים . לא בינוניות ולא אכזבה כשהכול חומרים לספר הבא.
באולם הקטן של בית יד לבנים רמת השרון שהיה גדוש עד אפס מקום , הופעה שלישית , נדמה לי, הביאה חני לבנה פיסת חיים , של אישה שרוצה .
רוצה לחיות חיים מלאים, רוצה לחוש את האהבה המרגשת ההיא שוב ושוב,רוצה להֵראות ורוצה להופיע על הבמה –שזו הגברה של נוכחות בחיים פי כמה וכמה.
חני שכבר התוודתה לא פעם שסבלה מחרדת קהל בעבר, באצילות והומור מאופק מול בת דמותה המתמרדת ומתפרצת השחקנית החיננית יעל לביא והמלווה הנאמן מוטי פרנסס במוזיקה מקורית שלו ובמשחק בעודו מחליף פרצופים בלי ללבוש מסכות , עושה זאת כמו ליידי של במה,כמו מי שמקצועה הוא שריון הברזל שלה.סופרת,מחזאית,שחקנית . היא איננה זקוקה לגיבור שיצילה מן הדרקון , היא איננה זקוקה למחמאות ולבנייה מבחוץ . הולכת ומתמלאת מבפנים אנרגיה ושלמות על הבמה , למרות פיצול הדמויות ואולי אף באמצעותם ,כמו שמחזאים בעצם עושים.
בסופה של ההצגה המלבבת הזו ששיר אחד ממנה הזכיר לי בעוצמתו שיר חנוך לויני קורע והייתי שמחה לשמוע אותו שוב ביוטיוב למשל,מגיעה חני , הסופרת והמחזאית למסקנה שזה בעצם מה שיש ובתוך מה שיש יש הרבה טוב וזוהי אכן תחילתה של השלמה מבורכת. כדרכם של החכמים. אינך יכול לשנות מציאות,שנה את התבוננותך וגם…כתוב את זה.שזהו בונוס ששמור ליוצרים.
בזכות הצניעות ,הכנות,גילוי הלב והכישרון יצאו גם הציניים שבאנשים עם חיוך ומבט מהורהר מן ההצגה וזה לא מעט עם חומרים נשיים.
ואני מחכה שההצגה תגיע לירושלים.
הי ענת בטוחה שידבר אל ליבך
וגם אני רוצה לפגוש את חני פנים אל פנים. עוד לא יצא לנו.
וואו מירי איזו הפתעה, אני מלאת אנדרלין אז נכנסתי לבננות, ומה גילית, עושה לי טוב על הלב, מאוד, תודה על כל מילה ועל נוכחותך המיוחדת והבנתך, אני מרגישה תמיד שאת מבינה גם מה שנסתר, יודעת באמת!!
תודה חני ואת יודעת להודות במילים נוגעות.
יא, מירי, איזה תקציר.
אני מאד שמחה בשביל חני,
הלוואי עלי להתגשם ככה, ככה חשבתי.
אשה שרוצה ועושה וגם יוצאת לה תוצאה מזה.
נותן השראה, וככה גם האופן בו את מתארת דברים והנדיבות, מירי.
אכן רונית חומר להתחזקות..:)
בשורות טובות…:)
מירי, איזה כיף לך שיצאת מלאה מההצגה. רציתי לבוא מאוד אך הלכתי לערב בבית ביאליק, צאת ספרו ה-10 של רוני סומק.
אני מקווה שיהיו עוד הצגות ואבוא בשמחה.
תמי ואני הכנתי לך את הצימר…
איפה, מתי, איזה צימר?…אולי צימס?
כתבתי בהזמנה של חני שיש לי שני צימרים לבאים מרחוק. והם יצטרכו להביא את הצימס, אם את כבר שואלת . היה סלבי אמל רוני?
לפעמים לוקח לי זמן לקלוט…:)
אבל רשמתי…
ציפי היקרה
הכתיבה שלך כל כך יפה…
וחבל מאוד שלא הייתי, זה לא תרוצים. זה החיים.
באהבה רבה לך וחני
טובה יקרה
לכבוד יקרא שמי ציפי פליישר אבל אני לא…:)
תודה!
מסקרן לראות… אחכה לשידור חוזר.
גם אני הייתי אתמול במופע ומאוד נהניתי מהאנושיות, הצניעות, הפשטות במובן הטוב של המילה – חווייה מאוד מיוחדת – כמו שיחה מלב אל לב עם חברה טובה. המשחק של חני היה מאוד כן ואותנטי, ואהבתי גם את השיחה שהתפתחה אחרי ההצגה ואת ההסברים על האופן שבו ההצגה נוצרה. מעורר השראה.
כתבת מאוד יפה, מירי, ולחני תודה על חווייה מהנה ומרשימה.
רשימה יפה וכל הכבוד לפרגון ,מירי, אף אני אחכה לעוד סיבוב. חני מאוד מוכשרת
אני חושב שחני אמיצה יותר ממה שידוע לה. ויפה כתבת על המופע, מירי.
נאה מאד כתבת מירי חותמת על כל מילה
מורידה בפני חני את הכובע 🙂