הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

ענבים

זה לא מהגוגל
זו הגינה של אבישי , חלק ממנה ובה כשמונה אשכולות של סולטנינה מבשילים אט אט. הציפורים כבר מחכות בכליון עיניים. את האשכול המתוק ביותר הן תבחרנה ותסעדנה ממנו אט אט. אבישי מותיר כל שנה את האשכול הזה להן. אני עיני צרה בהן ומחפשת אשכול שקשה להן להגיע אליו והוא הופך לשלי. ואל תבטחו באושרם של אחרים ,הוא לא קיים יותר משבריר שנייה. 

28 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    זה לא מהגוגל, זה מהג'ונגל 🙂

    נראה טעים ואפילו.. קריר.

    יופי של פינת חמד.

    ואת כל כך צודקת לגבי לא לבטוח באושר,
    בואי נבטח בדרך האמצע, ונשמח מאד לכשיפתיע אושר 🙂

  2. איש תחת גפנו

    נראה שהשנה יש עדנה דווקא לגפן. גם אצלנו מתפתחים אשכולות יפים במיוחד. ברכות ושתיהנו.

  3. תמי כץ לוריא

    גן עדן

  4. מירי, הייתי מוכנה לשבת תחת הגפן ולשתות אפילו רק מים עם קוביות קרח…רק קצת שלווה, רק סתם יום חם..
    הצילום נתן לי אפשרות לחלום מעט, אז תודה..:)
    (כל היום הייתי בבלינסון עם אימי.)

  5. מזור לנפש הכורעת בחום 🙂

    זה גפן או גראפן ? 🙂

    תמי יקרה רפואה שלמה לאימך

    • ריקי תודה, הווינטלטור בראש עובד שעות נוספות ולא רק מעודף החום..

  6. איריס קובליו

    שמתי לב במיוחד למשפט האחרון שלך, מירי. ובכל זאת ענבים קונים אותי:)

  7. טובה גרטנר

    איזה יופי…
    מירי, הרעיון לצלם ממש גורף,
    להתראות טובה

  8. מי הוא אותו אבישי החי בגן העדן הזה?
    והאם הוא מכיר את גנו?
    איזה מקום פנטסטי.
    מקום להיות בו מאושר.
    אני מקוה שהוא כזה.

  9. שולמית אפפל

    מותק, אם זו לא שירה – אין שירה

    • מירי פליישר

      תודה לכם אורחים חביבים שהתארחתם בגננו,טעמתם מענבינו ושתיתם כוס מים עם קרח. אולי אפילו קראתם עמוד או שניים בספר…
      אבישי הוא בן זוגי,אבי ילדי, גנן גינתו, מטפל באמנות ופסל.
      כשהוא עובד בגן הוא מאושר,נדמה לי, רוחץ את מחשבות היום והאתמול במי ההשקייה, שקט.

    • איזה בוסתן ,יפה, מירי תשמרי לך את האשכול הכי טעים ,ואיך אפשר לבטוח באושרם של האחרים אם אפילו באושר שלנו איננו בטוחים… מכל מקום האושר הוא משהו חמקמק כתמי אור בזכוכית שבורה ,שנצליח להחזיק בו מדי פעם אמן .והתמונה הזאת בכלל לא על ענבים , כבר אמרתי לך מירי ?

  10. יעל ישראל

    יפה לכם, מירינקה. איזה שפע נהדר.

  11. מקסים ומרערנן רק להסתכל עליהם!

  12. כאן נשב כשאבוא, ירוק וצפוף וקריר.

  13. סולטנינה בגן הסולטן.
    🙂

    יפה הצילום ומעורר.
    ויפים אפילו יותר הדברים שכתבת!

    שבת שלום, מירי ואבישי.

  14. מירי ענווים לענבים יביעו אומר ולהפך.
    חסרה רק תאנה לאחרית הימים:)
    שפע נפלא

  15. איזה דבר מקסים! בתיאבון לך!
    הייתי אומרת "אל תבטחו באושרם של אחרים" כי מי יודע…

  16. הי מירי,
    האם לעוד אנשים הענבים נראים מתולתלים והירקה חלקת-שיער? תמיד כשאני הולכת במשתלות הצמחים נראים לי כמו השיער של העציצים….
    בקשר לציפורים ששודדות את הגפן- בתור בעלת גפן לשעבר אני מכירה את צרות העין הכרוכה באובדן הפרי. מאידך, ניתן להתייחס לאשכול הזה כאל מתקן האכלה על-הדרך ופשוט לצפות בהן, אם אין לך משהו מעניין יותר לעשותו, או אם את יושבת שם עם ילד או ילדה.
    באשר לאושרם של האחרים- משכו הוא כמידת יכולתם לוותר על הסבל.

  17. נ.ב.
    משום מה תמיד טוב לי בבלוג שלך- גם כשהתוגה מולכת. אז גם אם האושר הזה (שלי) בן שניה או שברירה- אני לא רואה שום סיבה למה לא לבטוח בו.

    • מירי פליישר

      עלעלית
      כמובן באושרך בטחי תמיד רק לא באושרם של אחרים. ואם בלוגי העגמומי לעיתים גורם לך אושר, אני שמחה ולו רק לרגע.

השאר תגובה ל אורה ניזר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר