אמנית חומר ופורצלן וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים ב"מארב" וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה
בלוג עבודות מעודכן http://mirifleisher.blogspot.com /
טלפון להתקשרות: 03-5494799
כתובת אי מייל:
בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268
אגם קטן
קוטר 10 ס"מ (!) פורצלן
לסבינה הרוחצת מידי יום במי הכנרת הקרירים ומכירה תודה שירית רבת צבעים וצלילים על כך
ולאיריס לכבוד ציור השזיפים המרהיב ושמו הפיוטי PO-EM
העולם אומר שירה ואנחנו קערות קטנות להכילה ולהעבירה למשתמש ה"רואה"
אמיר הערתך נכונה
צריך כנראה לאמר"כמו"
אממה לתת למישהי מחמאה שזה כמו שיר בכל זאת יותר כיפי כמחמאה
ושיר שדומה לקערה-מחמאה מקסימה אבל השפה והאוזן האנושית תהדופנה באי רצון. חבל.
אמיר, אם מירי הייתה כותבת לי ששיר שלי הוא כמו קערה, או כלי אחר שהיא בידיה הנפלאות מפרצלנת, הייתי רואה זאת כמחמאה. אני קצת תמה על הריאליזציה שעשית למטאפורה.
גם אילו אתה היית אומר לי שהשיר שלי הוא קערה או אסלה בקונטקסט מסוים של אמנות הייתי מקבל זאת כמחמאה.
להגיד 'כמו שיר' במקרה זה נראה לי דווקא כפיחות ערך ולא העלעת המעשה האמנותי.
מוישלה, הוסף נא את החיוך ששכחתי להוסיף בסוף דבריי.
אני בטוח שאמרת מה שאמרת מעומק הלב, אבל באופן לולאתי משונה, כשאנחנו, האנשים שחוטאים בכתיבת השירים, אומרים זאת… 🙂
רונית
מה שבא לך אפשר להבין
בינתיים תדמייני
אני אסירת תודה כשמשהו יוצא מרגש בעבודתי ולא רוצה אותו אחרת. יהיה קשה להיפרד מ"האגם הקטן" מקווה שיגיע לידיים טובות.
כמה נפלא! קערה קטנה ליצוק שירה לתוכה! לא עוד קערות לפירות, קומקומים לתה, ואזות לפרחים! מהיום אמרו: קעריות לשירה! להשיג בחנויות המובחרות, הזהרו מחיקויים!
מעניין איך יראה כלי לפרוזה. בטח משהו עם בטן גדולה ופה כדי לספר.
עלעלית
את בעצמך משוררת הקרמיקה. כתבתי לך פעם
ואשר למיכל שירה
נדמה לי גם , מיכל לאור, עד כמה שזה יישמע מהלל-עצמו. אני פשוט חושבת שזהו סוג של נס לא לגמרי שלי על כן מותר לי להתבונן בו מהצד. לטוב ולרע. יצירה היא נס של הבריאה לא לגמרי שלנו.
ראית את התערוכה של עירית אבא במוזיאון?
איפה הוא?!
הנה הוא
רואה אגם קופצת ראש -סבינה?
אין, זהו, אני קופצת לאגם..:)
לא מאיימת, השבוע אבוא.
את הטלפון כבר העתקתי ושמרתי.
תמי אשמח!
נפלא מירי, רק בזהירות עם קפיצות הראש:) זוכר תמונה שלך קופצת לבריכה. הקערה הזו היא שיר
מוישלך נכון . מסכימה . הוא גם נס ולא לגמרי מעשה ידי . הקסם התערב.
אני כבר לא קופצת ראש. מפחדת
מוישלה, ההתפעלות במקומה, אבל הקערה הזו איננה שיר. תאר לך שמירי היתה כותבת לך על שיר שלך ש'השיר הזה הוא ממש קערה!'
אמיר הערתך נכונה
צריך כנראה לאמר"כמו"
אממה לתת למישהי מחמאה שזה כמו שיר בכל זאת יותר כיפי כמחמאה
ושיר שדומה לקערה-מחמאה מקסימה אבל השפה והאוזן האנושית תהדופנה באי רצון. חבל.
ברור שמוישלה התכוון להחמיא לך, זה פשוט צד את עיני 🙂
אמיר, אם מירי הייתה כותבת לי ששיר שלי הוא כמו קערה, או כלי אחר שהיא בידיה הנפלאות מפרצלנת, הייתי רואה זאת כמחמאה. אני קצת תמה על הריאליזציה שעשית למטאפורה.
גם אילו אתה היית אומר לי שהשיר שלי הוא קערה או אסלה בקונטקסט מסוים של אמנות הייתי מקבל זאת כמחמאה.
להגיד 'כמו שיר' במקרה זה נראה לי דווקא כפיחות ערך ולא העלעת המעשה האמנותי.
מוישלה, הוסף נא את החיוך ששכחתי להוסיף בסוף דבריי.
אני בטוח שאמרת מה שאמרת מעומק הלב, אבל באופן לולאתי משונה, כשאנחנו, האנשים שחוטאים בכתיבת השירים, אומרים זאת… 🙂
אמיר, אני לא מאמין שאתה מתייחס אל כתיבתך כחטא, אני גם לא מבין את כוונתך בלולאתיות, אבל הוספתי חיוך בסוף דבריך וחיוך בסוף דברי:):)
מוישלה, אולי לא ירדת לסוף דעתי, אבל בטוח שהבנת שגם לחוטאים מצורף חיוך. הנה אחד אקסטרה – 🙂
החיים הם שיר (שם של סרט)
הקערה חלק מהחיים (לפחות של מירי)
הקערה היא שיר (ע"פ מוישלה)
השיר הוא החיים של אמיר
לולאה?
אגם קטן, עושה אושר גדול. קערה מושלמת.
נכון לוסי המשפט שלך נשמע אידיאנית וטוב שכך
מירוש,
זה כל כך מזמין.
רוצה כזו בענק, ב 10 מטר במקום 10 סנטימטר, מלאה מים קרים ובערב חמימים.
שוב , פריט טבע שמקומו בטבע, אולי בענק.
רונית
מה שבא לך אפשר להבין
בינתיים תדמייני
אני אסירת תודה כשמשהו יוצא מרגש בעבודתי ולא רוצה אותו אחרת. יהיה קשה להיפרד מ"האגם הקטן" מקווה שיגיע לידיים טובות.
אני בפנים 🙂
אמיר תודה על התמיכה. לא כל אחד "יודע" קרמיקה כמוך
מרוב שהוא יפה האגם, יש סביבו הילה, מירי 🙂
תלמה
היטב קלטת את ה"הילה" .כשיש ברק מסויים בגלזורה צבעונית אני מרגישה כמו "דמעות"
כמה נפלא! קערה קטנה ליצוק שירה לתוכה! לא עוד קערות לפירות, קומקומים לתה, ואזות לפרחים! מהיום אמרו: קעריות לשירה! להשיג בחנויות המובחרות, הזהרו מחיקויים!
מעניין איך יראה כלי לפרוזה. בטח משהו עם בטן גדולה ופה כדי לספר.
עלעלית
את בעצמך משוררת הקרמיקה. כתבתי לך פעם
ואשר למיכל שירה
נדמה לי גם , מיכל לאור, עד כמה שזה יישמע מהלל-עצמו. אני פשוט חושבת שזהו סוג של נס לא לגמרי שלי על כן מותר לי להתבונן בו מהצד. לטוב ולרע. יצירה היא נס של הבריאה לא לגמרי שלנו.
ראית את התערוכה של עירית אבא במוזיאון?
באמת עושה הרגשה של אגם קטן וקריר לימות הקיץ.
יעלית
אגמימון דהרמת השרון
יפה יפה האגם שלך מירי. באמת משוחח עם השזיפים שנפלטו ממבוכי המחשב שלי אל המטע הרוחש הזה.
אוהבת את השתקפות הניאון בברק הקערה
איריסית
מה זה נפלטו
לא את ציירת אותם?
כמובן שכן, יש חתימה על אחד ה"עכוזים"
באמת אגם! התגלמות האגמיות! בתנך קוראים לכלי מסויים — ים, ים של שלמה, מה זה בדיוק? אבל זה מה שעולה על דעתי למראה האגם הנפלא הזה.
גם הטקסט שלך יפה כל כך– אנחנו כקערות להכיל את החיים.
יש דימוי כזה בשיר של אגי משעול, בו היא אומרת שהיא "קערה של הרגע."
תודה סבינה יקרה ודש לשפמנונים. קשה לחשוב על המגע שלהם,אבל את אשת טבע שכמוך…
נפלאה הקערה אגמית וגאה והכחול שבה על גווניו בוהק
תודה לך חני
אגם קטן, עבודה גדולה.
מרענן וצונן, מירי, ושובה את העין.
צינון נעים שחר מריו ודש לים של תל אביב
מירי, בארצנו הצמאה – אפילו קערת דמעות נספרת כאגם. וכאן באנגליה ירד כל היום גשם והאגמים מתפקעים מרוב מים – כמה שהעולם לא הוגן
תודה אהוד קערת דמעות הנספרת כאגם…
מקסים
לעטוף בשתי ידיים וללגום את האגם כולו 🙂
מאז הכוסות היפהפיות חיכיתי לאגם הקטן והנה הוא, מושלם בצורתו ובצבעיו. יופי.
תודה רות
אח ריקי ריקי