בננות - בלוגים / שלמה אביו / השתקפות מלחמת האזרחים הספרדית בשירה
שלמה אֲבַיּוּ: שיר ושיח
  • שלמה אביו

    יליד איזמיר, תורכיה (6.2.39), עליתי כילד עם הורי (1949) גרתי בנס ציונה ולמדתי תיכון בראשון לציון. באוניברסיטה העברית בירושלים עשיתי (כשהייתי צעיר ובלתי אחראי למעשי...) ב.א. בערבית ובהיסטוריה של ארצות האסלאם, ולאחר מכן עבדתי שנים אחדות כמורה תיכון (שאני מעדיף להתכחש ולשכוח אותן!). למילוי טפסים מגדיר את עצמי כמשורר עברי-ישראלי וכמתרגם שירה מספָרדית, קָטָלָנית ותורכית (פרוזה כתבתי ותרגמתי מעט). אבל, עם יד ללב, מעדיף את ההגדרה: "אני האיש שמָרִיבֶּל אֶסְפִּינוֹזָה אָגִילָר אהבה לרגע קט", ומן הכַּן הזה איש לא יוריד אותי... לפני צאתי לגמלאות עבדתי שנים אחדות באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן: בראשונה כעורך לשוני ב"מכון לחקר הציונות" ובשנייה ב"מרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה", אליו חזרתי אשתקד (2009) לצורך פענוח ותרגום כתבי יד נדירים של בני כַּת הדוֹנְמֶה (= השבתאים שהתאסלמו), הכתובים לדינו ותורכית-עות'מאנית. פרסים בתקופה האחרונה: פרס ראש הממשלה ל 2008, ופרס מדור הספרות בקרן חבצלת (של השומר הצעיר) ל 2009. מ 1979 – חבר קיבוץ געש. גרוש, השבח לאל, אבא לליאור וסבא לשלושת ילדיה. שתי התנסויות הטביעו חותמן עלי כאדם וכמשורר: נוף המטע בעשרים שנות עבודתי בגידולי האבוקדו והאפרסמון, ונוף המדבר בעשרים השנים האחרונות של שירות המילואים כ"תצפיתן ארוך טווח" לאורך הירדן ובדרום. ולסיכום: השירה, הספרות, והאמנות (ציור ומוזיקה בעיקר) אינן חייבות לי דבר וחצי דבר, אני חייב להן את טעם חיי ותכליתם. ספרים שלי שפרסמתי: 2010 – מֵעֵין הבטחה, שירים, קשב לשירה 2009 – Cambio de piel en Estambul, הוצאת Diputacíón de Granada, גרנדה, ספרד 2007 – Vigia de largas distancias, הוצאת Juan de Mairena y de libros לוּסֶנָה-קורדובה, ספרד 2007 – ניווט בגבעות גורל, שירים, קשב לשירה 2006 – רוקי מרציאנו, גיבור נעורי, שירים, קשב לשירה 2000 – Monte de beatitudes, הוצאת Aleph, קָרָקָס, ונצואלה 2000 – El fin de los naranjales, הוצאת El pez soluble, קָרָקָס, ונצואלה 1994 – Caballos en Jerusalén, פלפוט, הרצליה 1994- זְקִיפֵי אַהֲבָה וּנְטִיפִים, סיפורים, ספרית פועלים 1987 – תעוקת השכבות, שירים, ספרית פועלים 1984 – צל מוּכָל, שירים, הקיבוץ המאוחד 1980 – אנקת מדרגות, רומן, הקיבוץ המאוחד 1979 – שורשי הים, שירים, הקיבוץ המאוחד 1976 – במראות הצובאות, שירים, הקיבוץ המאוחד 1973 – עשב על הסף, שירים, מ. ניומן # ספרי אחרים שתרגמתי: 2010 - לוּאִיס סֶרְנוּדָה, (מספרדית), תשוקה ומצוקה, שירים, קשב לשירה 2008 – ז'וֹאָן מַרְגָּרִיט (מקָטָלָנית), מבט במראָה הפנימית, שירים, קשב לשירה 2006 – לוּאִיס גַּרְסִיָּה מוֹנְטֶרוֹ (מספרדית), שיעורים באינטימיות, שירים, קשב לשירה 2004 – ז'וֹאָן מַרְגָּרִיט (מקטלנית), מעולם לא ראיתי עצמי יווני, שירים, קשב לשירה 2001 – "Ausiás March - 10 poemes 10 llengues" Ediciones 3i4, Valencia, España אָאוּזִיאַס מָארְצ' (בתרגומי מקטָלנית לעברית), ספר מחווה לקלסיקון הרנסנסי. 1997 – אוֹרְחָן פָּאמוּק (מתורכית), הספר השחור, רומן, כתר 1997 – לָארִי קִינְג (מאנגלית), לדבר צריך לדעת, ספר-יַעַץ, אחיאסף 1996 – לוּאִיס סֶפּוּלְבֶדָה (מספרדית), הזקֵן שקרא סיפורי אהבה, רומן, כתר לקראת פרסום: 2011 - מעבורת בְּיַם השַׁיִשׁ (בתרגומי מתורכית), אנתולוגיה מהשירה התורכית החדשה, קשב לשירה 2011 – ז'ואן מרגריט (מקָטלנית), "זה לא היה רחוק, זה לא היה קשה" שירים, קשב לשירה #

השתקפות מלחמת האזרחים הספרדית בשירה

 

 
 
שלמה אֲבַיּוּ
 
 
דפי חלוקה להרצאת-אורח בכיתת
לימוד של המשורר רפי וייכרט,
באוני. חיפה, דצמבר 2010
.
קווים כלליים למלחמת האזרחים בספרד
(יולי 1936- אפריל 1939)
.
1. מבוא לטרגדיה (1936-1931)
 
ב 14 אפריל 1931 – עם הכרזת "הרפובליקה השנייה" נפתחה תקופה דמוקרטית שעקרונותיה בוטאו בחוקה מתקדמת. בתמיכה עממית בוצעו רפורמות שאפתניות (בצבא, בחינוך, בחקלאות ובהקמת "אוטונומיות"). אלה עוררו מורת רוח נמרצת בקרב מפקדי הצבא, הכנסייה וה"אוליגרכייה" (האליטות השליטות). בפברואר 1936 – ניצחה בבחירות "החזית העממית" (ברית של שמאל ומרכז מתון). הדבר גרר רדיקליות פוליטית ואי שקט חברתי חמור. ב 18 ביולי 1936 – התחוללה הפיכה צבאית (בפי הימין "התקוממות לאומית"). החלה מלחמת אזרחים בין "המחנה הרפובליקני" ל"מחנה הלאומי", שהסתיימה באפריל 1939 במפלת הרפובליקנים. מפקד הכוחות הלאומיים, ה"גנרליסימו" פרנציסקו פראנקו ישלוט עד מותו ב 1975 כדיקטאטור של מדינה אוטוריטארית.
 
2. מהפכה, מהפכת-נגד וטרור
 
במרוצת מלחמת האזרחים חייה הרפובליקה במשבר תמידי, ובהתנגשויות פנימיות בלתי פוסקות בין האנרכיסטים-הסינדיקליסטים כנגד ה Poum, התחברות של קומוניסטים וכוחות רפובליקניים. זה החליש את הממשלה. הקומוניסטים חתרו לספח את ספרד כגרורה של ברית המועצות, אך היו מוכנים לדחות את תחילת המהפכה החברתית לאחר הניצחון בקרבות, בעוד אשר האנרכיסטים דגלו בניהול הקרבות ובהגשמת המהפכה בה-בעת. הניצחון של פראנקו סיכל את תכניות שני היריבים כאחד.
 
3. מלחמת האידיאליסטים
 
מלחמת האזרחים הספרדית לא היתה רק מאבק צבאי פנימי, כי אם מבוא ל"מלחמת העולם השנייה". גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית ופורטוגל הדיקטטורית תמכו במחנה הלאומי, ובצורה פחות פתוחה "בנות הברית" עם ברית המועצות ומקסיקו המהפכנית – עזרו למחנה הרפובליקני.
ההתנגשות האידיאולוגית באירופה בין שתי מלחמות העולם היתה בין הדמוקרטיות לבין הדיקטטורות פשיסטיות, בין השמאל לימין, בין חילוניים לדתיים וכו'- ההתנגשות הזאת הפכה לצבאית ולקטלנית במלחמת האזרחים הספרדית.
בארצות הדמוקרטיות היתה אהדה גדולה לרפובליקנים ואלפי מתנדבים לא-ספרדים נטלו חלק בקרבות במסגרת "הבריגדות הבינלאומיות". אידיאליסטים אלה ראו בספרד אחת החזיתות למלחמה הכוללת כנגד הפשיזם. למרות שמתו במלחמת האזרחים בספרד "רק" חצי מיליון איש, לעומת עשרות מיליונים ב"מלחמת העולם השנייה" – עולה הראשונה על השנייה בכמות הביבליוגרפיה, וב"מיתוס" הפוליטי-תרבותי. היא גם הותירה עקבות לא יימחו בספרות, בשירה, בציור ובקולנוע.
 
4. פראנקו והמחנה הלאומי
 
פרנקו החל את דרכו בקריירה צבאית מזהירה שהפכה אותו, כבר ב 1926, לגנרל הכי צעיר באירופה כולה. הוא שרת את הממשלה הרפובליקנית ואפילו דיכא באוקטובר 1934 התקוממות שמאלנית-קיצונית נגד הממשלה בחבל אסטוריאס, והפך למפקד "לגיון הזרים" הספרדי. אולם תמך בהפיכה הצבאית של ה18ביולי והפך במהרה למנהיג המחנה הלאומי ולמפקד כל כוחות הצבא שצידדו בהפיכה. עם ניצחונו החלו ארבעים שנות דיקטטורה בספרד, הדיקטטורה הארוכה ביותר באירופה של המאה העשרים.
 
5. פניה הכפולים של המהפכה
 
הממשלה הרפובליקנית ניצבה מול קונפליקטים בין אידיאולוגיות שונות. חוסר האחידות וההתנגשויות הממשיות בין קומוניסטים, סוציאליסטים ואנרכיסטים – אפשרו את ניצחון המחנה הלאומי שנעזר בחילות האוויר, הים והיבשה של גרמניה ושל איטליה. למחנה הלאומי היתה אידיאולוגיה אחת, צבא מאוחד וגנרלים מצליחים. עם הניצחון הקימו ממשלה, כלכלה וחברה בהתאם לאידיאלים שלהם.
 
6. ניצחון מול מפלה
 
ב 1 באפריל 1939 הסתיימה המלחמה. פראנקו הפך למנהיג "התנועה הלאומית" וריכז בידיו את השלטון. התקופה "שלאחר המלחמה" אימצה כלכלה אוֹטַרְקִית, התאפיינה בבידוד בינלאומי של ספרד, בשמרנות תרבותית ובעוני משווע של מרבית אזרחיה. המשטר הרודני רדף עד חרמה ומרר את חיי המנוצחים. מלחמת האזרחים קרעה לקרעים את החברה הספרדית, ולמרות שעברו עשרות שנים מאז – קשה לומר שספרד החלימה לחלוטין מן הטראומה הזאת.
#
מכתבו של ידידי אנטוניו-ברנרדו מגרנדה
 
השיר "האי כרמלה!" הוא חלק מהמיתוס על הרפובליקה שיצרו אותו מתנדבי הבריגאדות. קשה לדבר על מלחמת האזרחים (תן דעתך: היא הייתה בסך הכול עוד אחת ממלחמות דומות ורבות שספרד סבלה מהן. רק במאה ה 19 היו כמה מהן הידועות בכינוי "המלחמות הקַרְלִיסְטִיּוֹת")
אני כן מאמין שהיא הייתה מבוא למלחמת העולם השנייה וחברו בה כמה אירועים טראגיים: המאבק הספרדי הטיפוסי בין ריאקציונרים לבין ליברלים, מאבק ממושך ומתמיד שהשתקף גם ברפובליקה השנייה. הבעיה הדתית (הפרדת הכנסייה מהמדינה), הענקת זכות בחירה לאישה (היינו הראשונים באירופה!), בעיית השליטה בקולוניות ומעמדו של הצבא. עליית הפשיזם מצאה בני ברית בכוחות הספרדיים המסורתיים. אוזלת ידם של המגזרים המתונים הרפובליקנים. עמדתן של התנועות הלאומיות הפריפריאליות (הקאטאלאנים והבאסקים) כלפי הרפובליקה שהתחברו אליה למרות שחלק מחסידיהן, כגון הבאסקים באו דווקא מן המגזרים היותר ריאקציוניים בהיסטוריה הספרדית. כל זאת מבלי לשכוח שספרד שימשה שדה ניסיונות לנשק ולאידיאות של הנאצים ושל הקומוניסטים כאחד. זהו נושא רגיש ומסובך אולם יש לברוח מסטריאוטיפים ואידיאליזציות. כך למשל, משפחתי, כרבות אחרות, הייתה קרבן של המלחמה הזאת: שני הסבים שלי היו אנשי צבא מקצועיים (אחד מהם היה מנתח צבאי) והם דווקא נשארו נאמנים לרפובליקה, ויחד עם זאת – נרדפו על ידי הקומוניסטים שבמחנה הרפובליקני."
אנטוניו מָצָ'אדוֹ, Antonio Machado
( 1939-1875 פברואר)
 
שירו הקצר של אנטוניו מצ'אדו, המשורר הדגול מן הדור שקדם ל"דור ה 27" (לורקה ובני דורו), מעיד, כעשרים שנה לפני פרוץ מלחמת האזרחים בארצו על השסע המתרחב והולך בחברה הספרדית… מעין נבואה שחורה, שהפכה גם את אנטוניו עצמו לאחד הקרבנות של אותה מלחמה. מצ'אדו עצמו, שהיה כבר בשנות השישים לחייו לא נטל חלק בקרבות, ועבר את שנות המלחמה תחילה במדריד ולבסוף בוולנסיה. זמן קצר לפני נפילת קטלוניה חצה את הפירנאים ונפטר בהגיעו לצרפת.
ממליץ לקרוא את "מסביליה עד קסטיליה – על אנטוניו מצ'אדו ושירתו", אחרית דבר קצרה, תמציתית ומחכימה שכתבה המתרגמת המצוינת טל ניצן, בספרה "אנטוניו מצ'אדו – רק מילה בזמן", קשב לשירה, 2001.
יש המתייחסים לשיר הבא כ"שתי המדינות בספרד", דהיינו, ספרד המפוצלת לשני מחנות, ""Las dos Españas. לקוח מהחטיבה "שירים ומכתמים" "Proverbios y Cantares", מהספר "שדמות קסטיליה", "Campos de Castilla", שירים מהשנים 1917-1907.
 
 שיר LIII ("שתי המדינות בספרד")
.
קַיָּם כְּבָר הַסְּפָרַדִּי הַחוֹתֵר
לִחְיוֹת, וְלִחְיוֹת מַתְחִיל,
בֵּין סְפָרַד אַחַת שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת
לִסְפָרַד אַחֶרֶת שֶׁמְנַמְנֶמֶת.
.
סְפָרַדִּי פָּעוֹט, בְּבוֹאֲךָ
לָעוֹלָם – יִשְׁמָרְךָ הָאֵל!
אַחַת מִסְּפָרַד הַנִּכְפֶּלֶת
אֶת לִבְּךָ תַּקְפִּיא וָמֵת.
#
 
שיר 1 "הפשע"
El Crimen
.
(מתוך המחרוזת LXV, שכותרתה "הפשע בוצע בגרנדה – לפדריקו גרסיה לורקה"
.
נִרְאָה צוֹעֵד בֵּין הָרוֹבִים,
בְּסִמְטָה אֲרֻכָּה,
בְּדַרְכּוֹ לַמִּגְרָשׁ הַצּוֹנֵן,
כּוֹכְבֵי שַׁחַר זָהֲרוּ עֲדַיִן.
רָצְחוּ אֶת פֶדֶרִיקוֹ
כְּשֶׁהִפְצִיעַ הָאוֹר.
חֲבוּרַת הַתַּלְיָנִים
לֹא הִרְהִיבָה לְהַבִּיט בְּפָנָיו.
כֻּלָּם עָצְמוּ עֵינַיִם וְלָחֲשׁוּ:
"אֲפִלּוּ הָאֵל לֹא יַצִּילְךָ!"
פֶדֶרִיקוּ נָפַל מֵת,
דָּם בַּמֶּצַח, עֹפֶרֶת בְּמֵעָיו…
… בִּגְרָנָדָה אֵרַע הַפֶּשַׁע,
דְּעוּ, מִסְכֵּנָה גְּרָנָדָה! בִּגְרָנָדָה שֶׁלּוֹ…
#
שיר LXVI
הרהורי יום
Meditación del Día
.
מוּל הַדֶּקֶל הָעוֹלֶה בָּאֵשׁ
שֶׁהַחַמָּה מַפְקִירָה בַּשְּׁקִיעָה,
בְּעֶרֶב הַדְּמָמָה,
בְּגַן הַשָּׁלוֹם הַזֶּה,
כְּשֶׁוַלֶנְסְיָה הַמְפֹרַחַת
שׁוֹתָה אֶת נְהַר הַגּוּאַדַלַבְיָאר
וַלֶנְסְיָה שֶׁמִּגְדָלֶיהָ עֲדִינִים,
בָּרָקִיעַ הַלִּירִי שֶׁל אָאוּזִיאָס מַארְצ',*
הַמֵּמִיר לִוְרָדִים אֶת חֶלְקַת הַנָּהָר
טֶרֶם יַגִּיעַ אֶל הַיָּם –
הֲרֵינִי מְהַרְהֵר בַּמִּלְחָמָה. מִלְחָמָה
הַנּוֹפֶלֶת כִּנְפוֹל הַהוּרִיקָן
מִישִׁימוֹן הַדּוּאֶרוֹ** הַגָּבֹהַּ,
דֶּרֶךְ הַמִּישׁוֹרִים לְהָבִיא לֶחֶם
מֵאֶקְסְטְרֶמָדוּרָה*** הַפּוֹרִיָּה
לְפַרְדְּסֵי הַלִּימוֹנִים הָאֵלֶּה,
מִשָּׁמֶיהָ הָאֲפוֹרִים שֶׁל אַסְטוּרְיָאס****
לִבְרֵכוֹת הַמֶלַח בְּמֵי הָרָקָק –
הֲרֵינִי מְהַרְהֵר בִּסְפָרַד שֶׁנִּמְכְּרָה כָּל כֻּלָּהּ
מִנָּהָר עַד נָהָר, מֵהַר עַד הַר, מִיָּם עַד יָם.
 
ולנסיה, פברואר 1937
 
הערות:
* אָאוּזִיָאס מַארְץ' (מת ב 1458), איש צבא ומשורר בולט שהביא לספרד את חידושיה של שירת הרנסאנס האיטלקית. חי בוולנסיה וכתב קָטָלָנִית.
** הדוּאֶרוֹ – נהר שמקורו בקסטיליה הישנה, זורם מערבה ונשפך לים ליד העיר פורטו, בפורטוגל.
*** אֶקְסְטְרֶמָדוּרָה – חבל ארץ במערב ספרד הגובל בפורטוגל.
**** אַסְטוּרְיָאס – חבל ארץ בצפון-מערב ספרדעל שפת האוקינוס האטלנטי.
 
שלושת השירים בתרגום: שלמה אביו
#
פדריקו גרסייה לורקה
Federico Garcia Lorca
(1936-1898, אוגוסט)
 
משורר ומחזאי, צייר,מלחין ופסנתרן, המייצג הבולט של "דור ה 27" והמוכר כאחד האמנים הגדולים של ספרד במאה העשרים. יצירותיו הפיוטיות (כגון: "רומנסרו צועני" (1924), "שירת הקנטה חונדו" (1931), "הקינה על איגנסיו סנצ'יס מחייאס" (1935) ועוד),
ומחזותיו הרומנטיים, הקומיים והטראגיים (כגון: "הסנדלרית המופלאה" , "חתונת הדמים", "ירמה", "בית ברנרדה אלבו" ועוד) הם מנכסי צאן ברזל של התרבות והמיתוסים בעולם כולו.
סגנון כתיבתו ויצירותיו טבועים בחותמה של תרבות הפלמנקו, הפולקלור הצועני-אנדלוסי, הרומנסות העתיקות, הסוריאליזם על גישתו הפילוסופית וחידושיו בתחומי אמנות השיר והציור. רבים משיריו הנערצים הולחנו בספרד ומחוצה לה והפכוהו לדמות מיתית המאפילה עד היום על אמנים ספרדיים טובים וגדולים לא פחות ממנו.   
 
קצידה* II – על הקינה
Casida II – Del Llanto
.
סָגַרְתִּי אֶת הַמִּרְפֶּסֶת
כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ אֶת הַקִּינָה,
אוּלָם מֵעֵבֶר לַקִּירוֹת הָאֲפוֹרִים
אֵין לִשְׁמֹעַ דָּבָר – זוּלַת הַקִּינָה.
.
מְעַט מְאוֹד מַלְאָכִים שָׁרִים,
מְעַט מְאוֹד כְּלָבִים נוֹבְחִים,
לְאֶלֶף כּינוֹרוֹת יֵשׁ מָקוֹם בְּכַף יָדִי.
.
אוּלָם הַקִּינָה – כֶּלֶב אַדִּיר,
הַקִּינָה – מַלְאַךְ אַדִּיר,
הַקִּינָה – כִּינוֹר אַדִּיר,
הַדְּמָעוֹת מַשְׁתִּיקוֹת אֶת הָרוּחַ
וְאֵין לִשְׁמֹעַ דָּבָר – זוּלַת הַקִּינָה.
 
 
* קצידה – סוגת שיר ערבית קדם-אסלמית, שכל שורותיה מסתימות באותו חרוז. בראשיתה היא קינה על חלופיות המאהל הננטש, כשיושביו נודדים במדבר. נימת הקינה, ולא המונוטוניות, היא שגרמה ללורקה לאמצה.
#
 
קטטה
Reyerta
.
א.
 
בְּאֶמְצַע הַמּוֹרָד
אוֹלָרֵי אַלְבָּסֶטֶה*,
יָפִים מִדַּם יְרִיבִים,
נוֹצְצִים כְּדָגִים.
אוֹר קְלַף קָשִׁיחַ
מְשַׁסֵּף יָרֹק שַׁבְרִירִי,
סוּסִים מְשׁוּסִים,
צְלַלִיּוֹת פָּרָשִׁים.
בִּגְבִיעוֹ שֶׁל  עֵץ זַיִת
זוּג זְקֵנוֹת בּוֹכִיּוֹת.
פַּר שֶׁל קְטָטוֹת
מְטַפֵּס עַל הַקִּירוֹת.
מַלְאָכֵי שְׁחוֹר מְבִיאִים
מִמְחָטוֹת וּמֵי-שְׁלָגִים.
מַלְאָכִים אֲרֻכֵּי כְּנָפַיִם
הָאוֹלָרִים שֶׁל אַלְבָּסֶטֶה.
חוּאָן אַנְטוֹנְיוֹ מִמּוֹנְטִילְיָה
בַּמּוֹרָד מִתְגַּלְגֵּל מֵת,
גּוּפוֹ מָלֵא חֲבַצָּלוֹת
אֹדֶם הָרִמּוֹן בָּרָקוֹת.
צְלַב אֵשׁ רוֹכֵב עַתָּה
בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת.
 
ב.
 
שׁוֹפֵט וּמִשְׁמַר-אֶזְרָחִים**,
קְרֵבִים מִבֵּין עֲצֵי הַזַּיִת.
דָּם בַּהַחֲלִיקוֹ רוֹחֵשׁ
זֶמֶר-נְחָשִׁים אִלֵּם:
מִשְׁמַר-אֶזְרָחִים נִכְבָּד,
כָּרָגִיל מֵאָז-מִקֶּדֶם פֹּה,
אַרְבָּעָה רוֹמָאִים מֵתוּ
וַחֲמִשָּׁה מִבְּנֵי קַרְתָּגוֹ.
 
* אַלְבָּסֶטֶה – עיירה בצפון-מזרח אנדלוסיה, ומוֹנְטִילְיָה – עיירה סמוכה לקורדובה.
** "גּוּאַרְדְיָה סִיבִיל" המוכרת משירת לורקה ומשוררים אחרים היא מעין משטרת-כפרים, הקיימת עד היום.
 
שלושת השירים בתרגום: שלמה אביו
#
רפאל אַלְבֶּרְטִי (1999-1902)
 
משורר ומחזאי ספרדי שנולד ומת בעיר הנמל "פואירטו דה סנטה מרייה". דמות בולטת של "דור ה 27" שהאריך לחיות יותר מחבריו. החל לפרסם שירה בסוף שנות העשרים: "ימאי על היבשה" (1925), "האהובה" (1926), "שחר (עשב) המנתור" (1927) – שירה המושפעת מהרונסרו הספרדי המסורתי, משירתו של גונגורה (משורר הבארוק הספרדי, מאה 17), ומן הסוריאליזם האבאנגארדי של התקופה. ספרו  Cal y   Canto(מילולית "סיד ואבן", ביטוי אידיומטי שמשמעו "בנוי כהלכה") – נחשב לטוב שבספריו.
בשל נטיותיו הקומוניסטיות הופכת כתיבתו בשנות השלושים – ליותר ויותר פוליטית. תומך נלהב של הרפובליקה השנייה ובשל מעורבתו במלחמת האזרחים נאלץ לברוח לארגנטינה בה שהה שנים רבות אולם גם נדד לרומא ולפאריז, בין היתר – עד לשובו לספרד ב 1977.
מעין יצירתו בשירה ובדרמטורגיה לא דלל כל השנים ובין היתר אף חיבר שיר תהילה לשוער של "ברסה" – קבוצת הכדורגל האגדית של ברצלונה.. זכה ב"פרס לנין" ופרסים אחרים והיה נשוי לסופרת מרייה טרזה ליאון.
לא מזמן הוציא המשורר הספרדי לואיס גרסייה מונטרו את כל כתביו. קיבלתי אותם ממנו החילותי להכין את מבחר שיריו בתרגומי לעברית, אולם המינון הפוליטי של כתיבתו היה גדול מכח העיכול שלי, ובעצתו הנבונה של המשורר הקאטאלאני ז'ואן מרגריט – החלטנו ב"קשב לשירה" להוציא את מבחר שיריו של לואיס סרנודה – עוד גאון-שירה מבני "דור ה 27".
.
מלאכי מלחמה
(צפון-דרום)
Los angeles belicos
Norte-sur
.
רוּחַ מוּל רוּחַ,
אֲנִי, צָרִיחַ בְּלִי מְפַקֵּד, בַּתָוֶךְ.
.
עַלְעוֹלֵי עָרִים
יוֹרְדִים מִשְׁעוֹלִים.
עָרֵי רוּחַ צָפוֹן,
שֶׁרָאוּנִי.
.
בֵּין שְׁלוּגִיּוֹת מִדַּרְדְּרִים
כְּפָרִים.
כְּפָרִים שֶׁאֵינִי מַכִּיר,
עָרֵי רוּחַ דָּרוֹם,
שֶׁלֹּא רָאוּנִי.
.
הֲמוֹן-אָדָם שֶׁל יָם וְיַבָּשָׁה,
שֵׁמוֹת, שְֹאֵלוֹת, זִכְרוֹנוֹת,
חֲזִית מוּל חֲזִית,
מִצְבּוֹרֵי קֹר מַשְׂטֵמָה,
גּוֹף נוֹגֵעַ בְּגוּף.
.
אֲנִי, צָרִיחַ בְּלִי מְפַקֵּד, בַּתָוֶךְ.
צָרִיחַ כְּחַלְחַל עַל בְּלִימָה
שֶׁל נְשָׁמוֹת מֵתוֹת שֶׁרָאוּנִי,
שֶׁלֹּא רָאוּנִי.
.
רוּחַ מוּל רוּחַ.
#
 
מלחמה במלחמה, למען המלחמה
Guerra a la guerra por la guerra
.
(מִלְחָמָה בַּמִּלְחָמָה, לְמַעַן הַמִּלְחָמָה.) בּוֹא,
הַפְנֵה אֶת גַּבְּךָ. הַיָּם. פְּתַח אֶת פִּיךָ.
מוּל מוֹקֵשׁ מִתְנַגֶּשֶׁת סִירֶנָה
וּמַלְאַךְ עֶלְיוֹן טוֹבֵעַ אָדִישׁ.
.
עֵת מִלְחָמָה. שָׁלוֹם רַב. בִּדְחִיפוּת
עֲצֹם עֵינַיִם. זֶה הָהָר. גַּע בּוֹ.
פְּסָגוֹת מְדַלְּגוֹת, מַתִּיזוֹת סֶלַע
וּמַלְאַךְ עֶלְיוֹן טוֹבֵעַ, אָדִישׁ.
.
דִּינָמִיט גַּם עַל הַיָּרֵחַ? הָבָה נֵלֵךְ
מָוֶת לַמָּוֶת לְמַעַן הַמָּוֶת: מִלְחָמָה.
אָכֵן, מְהַרְהֵר הַפַּר, עוֹלָם יָפֶה.
.
הֵם מִתְלַקְּחִים, אַהֲבָה, עֲנָפִים,
פְּתַח אֶת הַפֶּה. (הַיָּם. הָהָר.) עֲצֹם
אֶת הָעֵינַיִם וְהָתֵר פֶּרַע אֶת הַשֵּׂעָר.
 
השיר לקוח מהספר "הציפורן והסיף", 1940-1939.
שני השירים בתרגום: שלמה אביו
#
מיגל הרנאנדיז ( Miguel Hernandez)
( 1942-1910 מרץ)
 
משורר ודרמטורג בולט בספרות ספרד של המאה העשרים. נחשב כמצטרף צעיר ל"דור ה 27" (לפי גילו שיך למשמרת הבאה בשירה – ל"דור ה 36"). נולד באנדלוסיה למשפחת מגדלי עזים. ביקר בבתי ספר יסודיים של נזירים, קיבל מלגה מה"ישועים" ללמוד בתיכון, אולם בגיל 15 נאלץ להפסיק ולהתעסק רק במרעה. מאז היה אוטודידקט ולמד משפטים וספרות תוך כדי רעיית העזים. כהן מקומי השאיל לו ספרי שירה קלסיים ובקבוצת משכילים מקומית התיידד עם חבר שקרבו לאמנות הפיוט, ומיגל קרא ולמד מספריהם של גדולי הקלסיקונים – סרוונטיס, גרסילסו, קלדרון והעיקר – גונגורה.
חיפש עבודה במדריד ונשכר כמזכיר ל"המיסיון הפדגוגי" (מעין "אמנות לעם"), ונתפס לרעיונות השמאל. בקיץ 1937 השתתף במדריד ובוולנסיה בקונגרס הסופרים האנטי-פשיסטים, ונשלח על ידי הרפובליקה לביקור קצר בבריה"מ. הוא הוצב כחייל לדיביזיה ה השישית של מדריד.
בתום המלחמה שב לעיירת הולדתו. אנשיו של פראנקו דנו לשרפה ספר שירה שלו שעמד להופיע. ברח לפורטוגל אולם הוסגר לספרד ונידון למוות. חברים-כמרים הצליחו להמיר את גזר הדין למאסר 30 שנה.
בדצמבר 1937 נולד בנו הראשון שמת בטרם מלאה לו שנה. בינואר 1939 נולד בנו השני, מנואל מיגל, ש"שיר הערש לבצל" מוקדש לו. הוא עבר מבית כלא אחד לאחר וחלה בדלקת ריאות, טיפוס ושחפת. מת בבית הסוהר. פבלו נרודה ניסה להצילו מהכלא, ונכשל.
שירתו מבטאה בנאמנות גדולה את תנאי החיים האכזריים שלו ושל בני דורו, אבל אין להסיק מכך, שזאת שירה "עממית", פשטנית ודלת-אמצעים. אדרבא, הוא אהב והִפנים את הקלסיקונים. שירתו נוגעת ללב ובה-בעת מורכבת ומתוחכמת. לא מעטים משיריו הולחנו ונערצים גם כיום על אוהבי השירה בכל העולם.
#
 
שיר 21
(בגלל זה לָעונות)
Por eso las estaciones
.
בִּגְלַל זֶה לָעוֹנוֹת
טַעַם מָוֶת, וְהַנְּמֵלִים.
בִּגְלַל זֶה כְּשֶׁאָנוּ מַפְלִיגִים
מִמְחָטוֹת נוֹשְׁרוֹת שָׁלֶכֶת.
.
אָנוּ גְּוִיּוֹת חַיּוֹת
בָּאֹפֶק, הַרְחֵק.
#
 
שיר 25
(פעמים שלש פגוע אני בא)
Llego con tres heridas
.
פְּעָמִים שָׁלֹשׁ פָּגוּעַ אֲנִי בָּא:
מִן הָאַהֲבָה,
מִן הַמָּוֶת,
מִן הַחַיִּים.
.
פְּעָמִים שָׁלֹש פָּגוּעַ בָּא:
מִן הַחַיִּים,
מִן הָאַהֲבָה,
מִן הַמָּוֶת.
.
פְּעָמִים שָׁלֹש פָּגוּעַ אֲנִי:
מִן הַחַיִּים,
מִן הַמָּוֶת,
מִן הָאַהֲבָה.
#
 
שיר ערש לבצל
Nanas de la cebolla
.
הַבָּצָל כְּפוֹר
סָגוּר, אֶבְיוֹן:
כְּפוֹר יָמֶיךָ
וְלֵילוֹתַי.
רָעָב וּבָצָל:
קֶרַח שָׁחוֹר וּכְפוֹר
גָּדוֹל, עָגֹל.
.
בַּעֲרִיסַת רָעָב
בְּנִי מוּטָל.
דַּם בָּצָל
יוֹנֵק.
דמו מְסֻכַּר
בָּצָל וְרָעָב.
.
אִשָּׁה שְׁחַרְחֹרֶת,
פּוֹחֶתֶת כַּלְּבָנָה
לְחוּטִים נִפְרֶמֶת
מֵעַל לַעֲרִיסָה.
צְחַק, יֶלֶד,
מְעַלֵּעַ לְבָנָה
בְּלֵית בְּרֵרָה.
.
עֶפְרוֹנִי הַבַּיִת,
צְחַק הַרְבֵּה,
צְחוֹקְךָ בָּעֵינַיִם
אוֹר עוֹלָם, צְחַק עַד
שֶׁבַּנְּשָׁמָה, בְּשָׁמְעָהּ,
יוֹפַע מֶרְחָב.
.
צְחוֹקְךָ לִי דְּרוֹר,
מַצְמִיחַ כָּנָף,
מַרְחִיק בְּדִידוּת
עוֹקֵר מִתַּא כֶּלֶא.
פה מפרפר לב
בְּרָקִים בִּשְׂפָתָיו.
.
צְחוֹקְךָ סַיִף
עֲתִיר נֵצָּחוֹן
מַדְבִּיר פְּרָחִים
וְעֶפְרוֹנִים.
יָרִיב לַשֶּׁמֶשׁ,
עֲתִיד עַצְמוֹתַי
וְאַהֲבָתִי.
.
בָּשָׂר פּוֹרֵשׂ כָּנָף,
בָּרָק בָּעֵינַיִם,
וְהַיֶּלֶד אֲדַמְדָּם
שֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵּלוֹ.
כָּמָּה חוֹחִיּוֹת
מִתְעוֹפְפוֹת
מֵעַל גּוּפְךָ!
.
חָדַלְתִּי מֵהֱיוֹת יֶלֶד,
לְעוֹלָם אַל תֶּחְדַּל!
טַעַם תּוּגָה בְּפִי.
הַתְמֵד לִצְחֹק,
תָּמִיד בָּעֲרִיסָה
צְחַק אֶת צְחוֹקְךָ
נוֹצָה אַחַר נוֹצָה.
.
הַמָּעוֹף גָּבֹהַּ
וְכֹה מִתְפָּרֵס,
עַד שֶׁדּוֹמֶה בְּשַׂרְךָ
לְרָקִיעַ מְנֻפֶּה.
אִלּוּ רַק יָכֹלְתִי
לְהַעֲפִיל גַּם אֲנִי
לְרֵאשִׁית נְתִיבְךָ.
.
בַּחֹדֶשׁ שְׁמִינִי צוֹחֵק
חָמֵש פְּרִיחות הָדָר
חֲמִישָׁה נִבְטֵי כֹּחַ
בַֹחֲמִישִׁיַּת שִׁנַּיִם,
חֲמִישָׁה יַסְמִינִים
נֶחְרָצִים לִצְמֹחַ.
.
גְּבוּל נְשִׁיקוֹת
יִהְיוּ בֶּעָתִיד,
בְּסוֹלְלַת שִׁנַּיִם
חָמוּשׁ כִּבְנֶשֶׁק.
כְּמוֹ בּוֹעֵר בָּאֵשׁ
תָּחוּשׁ כְּלַפֵּי מַטָּה
תָּר אַחַר הַטַּבּוּר.
.
פְּרוֹס כָּנָף, עוֹלָל,
עַל יַרְחֵי שָׁדַיִם.
הוּא, עֶצֶב בָּצָל,
אַתָּה, מָלֵא סִפּוּק.
אַל נָא תִּתְמוֹטֵט,
אַל תֵּדַע מַה עוֹבֵר,
אַל תֵּדַע מַה קּוֹרֶה.
 
מספרדית: שלמה אביו
#
סזר ואלייחו
(1938-1892 אפריל)
 
משורר פרואני. למרות שפרסם בימי חייו רק שלושה ספרים – נחשב לגדולי המחדשים של שירת המאה העשרים ובשל כך נערץ גם בקרב משוררים ומבקרי ספרות בעולם האנגלו-סכסי. נולד בכפר נידח בהרי האנדים, שתי הסבתות שלו היו אינדיאניות שחיו וילדו ילדים לכמרים ספרדים. הוא הצליח ללמוד באונביסטה של עיר שדה, טרוחיליו, אך נאלץ לעזוב ולעבוד כפועל בקציר קני הסוכר. הניצול המחפיר של הפועלים קרבו לרעיונות הקומוניזם. ב 1916 – עבר ללימה הבירה, למד ולימד באוניברסיטה והתקרב לחוגי הסופרים בארצו. ידע מחסור וסבל, אסונות משפחתיים ואף נאסר לתקופת מה. כדי להימלט ממאסר נוסף ברח ב 1923 לפאריז, שבה חי עד מותו ב 1938. ביקר בבריה"מ, ובגלל עוינות המשטרה הצרפתית יצא לגלות בספרד וחי בה בשנים 1932-1930.
חי בזו אחר זו עם שתי נשים צרפתיות שהאחרונה אף טיפלה בעיזבונו הספרותי. במלחמת ספרד היה מעורב רגשית ופוליטית, אסף תרומות וכתב את ספרו השלישי "ספרד, הרחיקי ממני את הקובעת" (1937).
באשר לחידושיו הגדולים בשירה שהתבטאו במעבר מן השירה הרומנטית לסוריאליסטית, שדגלה, בין היתר, בכתיבה אוטומטית ולא דיסקורסיבית, בחלום לא-רציונאלי ובשחרור התת-מודע וכו' – בעקבות דעתו של ז'ואן מרגריט – גם אני, הקטן, איני נמנה על מעריציה, ואשר לשירה פוליטית, כגון שירת ואלייחו על ספרד (ראו השיר הבא!) – לעניות דעתי היא גרועה, זרועה סיסמאות ומליצות מהפכניות המרגשות עד היום שמאלנים רבים, אך בניגוד לשירתם האישית-וידויית של מיגל הרנאנדיז לורקה או מצ'אדו – זו שירה פלאקאטית ופאתטית, רזה ואפילו דוחה.
 
שיר XIV "הישמרי, ספרד…"
.
הִשָּׁמְרִי, סְפָרַד, מִסְּפָרַד שֶׁלָּךְ!
הִשָּׁמְרִי מִן הַמַּגָּל בְּלֹא פָּטִישׁ,
הִשָּׁמְרִי מִן הַפָּטִישׁ בְּלֹא מַגָּל!
הִשָּׁמְרִי מִן הַקָּרְבָּן בְּעַל כָּרְחוֹ,
מִן הַתַּלְיָן בְּעַל כָּרְחוֹ
וּמִן הָאָדִישׁ בְּעַל כָּרְחוֹ!
הִשָּׁמְרִי מִמִּי שֶׁבְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל
יִתְכַּחֵשׁ לָךְ שָֹלֹש פְּעָמִים,
וּמִמִּי שֶׁהִתְכַּחֵשׁ לָךְ אֲחַרֵי כֵן שָׁלֹש פְּעָמִים!
הִשָּׁמְרִי מִן הַגֻּלְגָּלוֹת בְּלֹא עַצְמוֹת הַשּׁוֹק,
וּמֵעַצְמוֹת הַשּׁוֹק בְּלֹא גֻּלְגָּלוֹת!
הִשָּׁמְרִי מִן הַשַּלִּיטִים הַחֲדָשִׁים!
הִשָּׁמְרִי מִן הָאוֹכֵל אֶת פְּגָרַיִךְ,
מִן הָאוֹכֵל אֶת הַחַיִּים בָּךְ בְּמוֹתָם!
הִשָּׁמְרִי מִן הַנֶּאֱמָן בְּלֹא תְּנַאי!
הִשָּׁמְרִי מִן הַשָּמַיִם הַקְּרוֹבִים מִן הָאֲוִיר!
וְהִשָּׁמְרִי מִן הָאֲוִיר שֶׁמֵּעֵבֶר לַשָּׁמַיִם!
הִשָּׁמְרִי מֵאוֹהֲבַיִךְ!
הִשָּׁמְרִי מִגִּבּוֹרַיִךְ!
הִשָּׁמְרִי מִמֵּתַיִךְ!
הִשָּׁמְרִי מִן הָרֶפּוּבְלִיקָה!
הִשָּׁמְרִי מִן הֶעָתִיד!..
 
מספרדית: טל ניצן
#
האי כרמלה – הימנון שהיה למיתוס
 
 
"האי כרמלה! AyCarmela (לעתים: "האי מָנוּאֶלָה!") הימנון שהושר במחנה הרפובליקני במלחמת האזרחים בספרד, ולו שתי גרסאות עם שינויי טקסט קטנים. כתמליל שחובר מניה-וביה על ידי חיילים לא משכילים (יש שירת חיילים אנגלית מצויינת ממלחמת העולם הראשונה, למשל!)  או "פוליטרוקים" מתלהמים – אין לחפש כאן מעלות פיוטיות רבות מדי…
 
א.       "צליחת [נהר] האֶבְּרוֹ" El paso del Ebro או גם "צבא האברו" El ejercito del Ebro
ב.       "תחי הבריגדה החמש-עשרה" Viva la Quince Brigada. מקור הלחן החביב וה"מדביק" – בשיר עממי מראשית המאה ה 19.
.
תֶחִי הבריגדה החמש-עשרה
.
תֶּחִי הַבְּרִיגָדָה הַחֲמֵשׁ-עֶשְׂרֶה*
רומְבָּה-לָה-רוּמְבָּה-רוּמְבָּה-לָה
תֶּחִי הַבְּרִיגָדָה הַחֲמֵשׂ-עֶשְׂרֶה
רוּמְבָּה-לָה-רוּמְבָּה-רוּמְבָּה-לָה
שֶׁהִתְעַטְרָה בִּתְהִילָה!
.
הפזמון
הַאי כַּרְמֶלָה! הַאי כַּרְמֶלָה!
שֶׁהִתְעַטְרָה בִּתְהִילָה
הַאי כַּרְמֶלָה! הַאי כַּרְמֶלָה!
.
נִלְחָמִים אָנוּ נֶגֶד הַ"מּוֹרוֹס"**
רוּמְבָּה –
נִלְחָמִים אָנוּ נֶגֶד הַ"מּוֹרוֹס"
רוּמְבָּה -
שְׂכִירֵי חֶרֶב וּפַשִׁיסְטִים.
.
הפזמון-
.
רַק תְּשׁוּקָה אַחַת לָנוּ
רוּמְבָּה-
רַק תְּשׁוּקָה אַחַת לָנוּ
רומבה-
לְחַסֵּל אֶת הַפַשִׁיזְם.
.
הפזמון-
.
בְּחָזִית הַקְּרָבוֹת בְּחָרָמָה***
רוּמְבָּה-
בְּחָזִית הַקְּרָבוֹת בְּחָרָמָה
רומבה-
לֹא טַנְקִים לָנוּ, לֹא מְטוֹסִים, לֹא תּוֹתָחִים
.
הפזמון-
.
עוֹזְבִים אָנוּ אֶת סְפָרַד
רוּמְבָּה-
עוֹזְבִים אָנוּ אֶת סְפָרַד
רומבה-
כְּדֵי לְהִלָּחֵם בַּחֲזִיתוֹת אַחֵרוֹת.
.
הפזמון –
 
מספרדית: שלמה אביו
 
הערות:
*הכוונה לבריגדות הבינלאומיות של מתנדבים מכל מיני ארצות (כולל כאלפיים יהודים וערבי אחד מארץ-ישראל המנדטורית!) שהצטרפו ולחמו ב"מחנה הרפובליקני", El bando republicano כנגד "המחנה הלאומי" El bando nacional של פראנקו. לקראת סוף המלחמה, במסגרת "הרחקת הכוחות הזרים" מהמלחמה יצאו מתנדבי הבריגדות את ספרד.
** הכוונה לערבים-המרוקאים שגויסו לצבאו של פראנקו ונודעו לשמצה בגלל אכזריותם ומעשי האונס שלהם.
*** הקרבות בחזית לאורך נהר האברו, בטרואל וב Jarama ב 1938 ובראשית 1939 – הסתיימו בתבוסת הרפובליקנים ובנפילת אחרוני מעוזיהם.
#
 
 

 

4 תגובות

  1. הי שלמה, מרתק הפוסט שלך, מתבהרת מתוכו, לצורך תרגום, החשיבות לגלות את עולם המשוררים הזרים, התקופה שבה הם חיו והכוח שיצר בהם תנועה לכתוב.
    עם הרקע והסבריך המקדימים, השירים מצליחים לגעת ולחבר אליהם גם קוראים ישראלים וחשיבות רבה יש בעיניי למפעל תרגומים משפות ומעולמות אחרים.

    • שלום סיגל
      .
      תודה רבה על תגובתך החמה. בוודאי שהמשוררים, ככל בני האדם, אף הם נתונים במה שאני קורא "רשת הזמן והמקום" וללא ספר משקפים גם את זה ביצירתם. יחד עם זה המטען הביולוגי-האישי ומערכת דיעותיו של האדם וכו' קובעים הרבה מאוד.
      השירה הספרדית לדעתי הרבה יותר חמה, אנושית וחושנית מאשר השירה האנגלו-סאכסית או הצפון אירופית. ואולי זאת סתם העדפה אישית שלי.
      בידידות וברכות – שלמה אביו

  2. איריס אליה כהן

    מרתק ומחכים. תודה רבה.

    • שלום איריס חמודה
      .
      תודה על תשומת ליבך ועל הברכה. אם יזדמן לך לראות את הספר "תשוקה ומצוקה" של לואיס סרנודה הספרדי בתרגומי – תראי שירה ספרדית במיטבה.

      בידידות – שלמה אביו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לשלמה אביו