שלמה אֲבַיּוּ: שיר ושיח
  • שלמה אביו

    יליד איזמיר, תורכיה (6.2.39), עליתי כילד עם הורי (1949) גרתי בנס ציונה ולמדתי תיכון בראשון לציון. באוניברסיטה העברית בירושלים עשיתי (כשהייתי צעיר ובלתי אחראי למעשי...) ב.א. בערבית ובהיסטוריה של ארצות האסלאם, ולאחר מכן עבדתי שנים אחדות כמורה תיכון (שאני מעדיף להתכחש ולשכוח אותן!). למילוי טפסים מגדיר את עצמי כמשורר עברי-ישראלי וכמתרגם שירה מספָרדית, קָטָלָנית ותורכית (פרוזה כתבתי ותרגמתי מעט). אבל, עם יד ללב, מעדיף את ההגדרה: "אני האיש שמָרִיבֶּל אֶסְפִּינוֹזָה אָגִילָר אהבה לרגע קט", ומן הכַּן הזה איש לא יוריד אותי... לפני צאתי לגמלאות עבדתי שנים אחדות באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן: בראשונה כעורך לשוני ב"מכון לחקר הציונות" ובשנייה ב"מרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה", אליו חזרתי אשתקד (2009) לצורך פענוח ותרגום כתבי יד נדירים של בני כַּת הדוֹנְמֶה (= השבתאים שהתאסלמו), הכתובים לדינו ותורכית-עות'מאנית. פרסים בתקופה האחרונה: פרס ראש הממשלה ל 2008, ופרס מדור הספרות בקרן חבצלת (של השומר הצעיר) ל 2009. מ 1979 – חבר קיבוץ געש. גרוש, השבח לאל, אבא לליאור וסבא לשלושת ילדיה. שתי התנסויות הטביעו חותמן עלי כאדם וכמשורר: נוף המטע בעשרים שנות עבודתי בגידולי האבוקדו והאפרסמון, ונוף המדבר בעשרים השנים האחרונות של שירות המילואים כ"תצפיתן ארוך טווח" לאורך הירדן ובדרום. ולסיכום: השירה, הספרות, והאמנות (ציור ומוזיקה בעיקר) אינן חייבות לי דבר וחצי דבר, אני חייב להן את טעם חיי ותכליתם. ספרים שלי שפרסמתי: 2010 – מֵעֵין הבטחה, שירים, קשב לשירה 2009 – Cambio de piel en Estambul, הוצאת Diputacíón de Granada, גרנדה, ספרד 2007 – Vigia de largas distancias, הוצאת Juan de Mairena y de libros לוּסֶנָה-קורדובה, ספרד 2007 – ניווט בגבעות גורל, שירים, קשב לשירה 2006 – רוקי מרציאנו, גיבור נעורי, שירים, קשב לשירה 2000 – Monte de beatitudes, הוצאת Aleph, קָרָקָס, ונצואלה 2000 – El fin de los naranjales, הוצאת El pez soluble, קָרָקָס, ונצואלה 1994 – Caballos en Jerusalén, פלפוט, הרצליה 1994- זְקִיפֵי אַהֲבָה וּנְטִיפִים, סיפורים, ספרית פועלים 1987 – תעוקת השכבות, שירים, ספרית פועלים 1984 – צל מוּכָל, שירים, הקיבוץ המאוחד 1980 – אנקת מדרגות, רומן, הקיבוץ המאוחד 1979 – שורשי הים, שירים, הקיבוץ המאוחד 1976 – במראות הצובאות, שירים, הקיבוץ המאוחד 1973 – עשב על הסף, שירים, מ. ניומן # ספרי אחרים שתרגמתי: 2010 - לוּאִיס סֶרְנוּדָה, (מספרדית), תשוקה ומצוקה, שירים, קשב לשירה 2008 – ז'וֹאָן מַרְגָּרִיט (מקָטָלָנית), מבט במראָה הפנימית, שירים, קשב לשירה 2006 – לוּאִיס גַּרְסִיָּה מוֹנְטֶרוֹ (מספרדית), שיעורים באינטימיות, שירים, קשב לשירה 2004 – ז'וֹאָן מַרְגָּרִיט (מקטלנית), מעולם לא ראיתי עצמי יווני, שירים, קשב לשירה 2001 – "Ausiás March - 10 poemes 10 llengues" Ediciones 3i4, Valencia, España אָאוּזִיאַס מָארְצ' (בתרגומי מקטָלנית לעברית), ספר מחווה לקלסיקון הרנסנסי. 1997 – אוֹרְחָן פָּאמוּק (מתורכית), הספר השחור, רומן, כתר 1997 – לָארִי קִינְג (מאנגלית), לדבר צריך לדעת, ספר-יַעַץ, אחיאסף 1996 – לוּאִיס סֶפּוּלְבֶדָה (מספרדית), הזקֵן שקרא סיפורי אהבה, רומן, כתר לקראת פרסום: 2011 - מעבורת בְּיַם השַׁיִשׁ (בתרגומי מתורכית), אנתולוגיה מהשירה התורכית החדשה, קשב לשירה 2011 – ז'ואן מרגריט (מקָטלנית), "זה לא היה רחוק, זה לא היה קשה" שירים, קשב לשירה #

למקרא ז'ורז' סימנון

  למקרא ז'ורז' סִימֶנוֹן* . בְּדַבְּרוֹ עַל מַה שֶּׁהִדְהִים אֶת מֶגְרֶה בִּצְעִירוּתוֹ, נִמְנִים "הַמְהֻגָּנִים, אַפְרוּרִיִּים, הַנִּלְחָמִים יוֹם אַחֲרֵי יוֹם… כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הָאַשְׁלָיָה, שֶׁהַחַיִּים אָכֵן רְאוּיִים שֶׁיִּחְיוּ אוֹתָם", כָּתַב סִימֶנוֹן. לְרֶגַע נִדְמֶה שֶׁכִּוֵּן אֵלַי בַּעֲשׂוֹר הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַיַּי, לִפְנוֹת עֶרֶב, בְּרֶדֶת עֲרָפֵל, בְּהִסְתַּבֵּר, פַּעַם אַחַר פַּעַם, שֶׁאֵין טַעַם לְדַבֵּר עַל כָּךְ. . כְּדֵי לִהְיוֹת סוֹפֵר נוֹגֵעַ לַלֵּב דַּי לִכְתֹב מִלִּים ...

קרא עוד »

מה עשו פה ליהדותי?!

שלמה אֲבַיּוּ   מה עשו פה ליהדותי?!   א.   הֲלָכָה, דַּת, מִצְווֹת אוֹ כַּשְׁרוּת – אֲנִי חָשׁ דַּחַף לַעֲרֹק לְמֵרָחוֹק. אוּלַי הָאֲבֵדָה אֵינָהּ כֹּה גְּדוֹלָה – מִכָּל מָקוֹם, אוֹתִי כְּבָר אִבַּדְתֶּם!   לֶטֶף פָּרֹכֶת שַׁחֲרִית מַקְדִּימִים בֵּית כְּנֶסֶת נִדָּח שֶׁשְּׁמוֹ פָּלָאצִ'י. אָבִי וְאָחִי וְאֵימָתִי מִן הַקְּרִיאָה לַלּוּחַ הַנּוֹרָא בְּתַלְמוּד הַתּוֹרָה.   תְּפִילִין רוֹצְעוֹת עֶרְיַת הַזְּרוֹעוֹת, בְּכַנְפֵי טָלִית רֹאשׁ עֵינַי ...

קרא עוד »

שני שירים ליום הנחמות (ט באב השבתאי)

‏יום שלישי 19 יולי 2011   שלמה אֲבַיּוּ: נספח לערב "יום הנחמות", עין הוד, ד אב תשע"א, 4 אוגוסט 2011   אמנם נולדתי בקרבת ביתו של שבתי צבי, בג'ודרייה, הרובע היהודי העתיק של איזמיר, לא רחוק מבניין החאמחאנה ("הרבנות הראשית") ו"בית הכנסת הפורטוגזי" – אבל על ביתו של שבתי צבי איש לא סיפר לי דבר. אי שם בשנות השבעים, בירושלים, ...

קרא עוד »

סמוך לחומת היקב

  סמוך לחומת היקב   לְכָל תַּחֲלוּאַי רוֹפְאָה, וּמִקָּצֶה לְקָצֶה אֶת חַיַּי גּוֹאֶלֶת הָיְתָה – אִלּוּ רַק סָמוּךְ לְחוֹמַת הַיֶּקֶב, בְּמֶרְחַק הוֹשַׁטַת כַּף יָד מִדַּם עֵנָב חוֹמֵר לְיַיִן, אִלּוּ חָלְצָה לִי שַׁד – וְעֵינַי, הוֹ, עֵינַי מֵחוֹרֵיהֶן, בְּגִּמְנַסְיָה רֵיאָלִית רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן בְּתוּלִית. . אֱלֹהִים לֹא הָיָה גּוֹאֵל אוֹתְךָ, לוֹעֵג אֲנִי, שֶׁכֵּן,אֲפִלּוּ הוּא אֵינוֹ נוֹטֶה מְאֻחָר לְהַקְדִים. . וְאוּלָם, לַיְלָה וָיוֹם אֵינִי ...

קרא עוד »

שיר אנטי שבתאי שנון

  אברהם גומיז סילוירה (?)        (אמשטרדם, מאה 17) . קורות דון שבתי צבי הנודע . הָיֹה הָיְתָה אַחַת מֻפְקֶרֶת, שֶׁבְּבֵית בֹּשֶׁת מִתְגּוֹרֶרֶת, גֶּבֶר חֲמוּדוֹת שֶׁהִתְיַחֵם – בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ – אֶתְנַן נוֹתֵן! . בַּעֲלָהּ הָיָה סַנְדְּלָר "מְלֻמָּד", שָׁרַת שֶׁל אַנְגְּלִי, אִישׁ "מְקֻרְנָן", שֶׁבַּת זוּגָתוֹ… "הַצִּבּוּרִית" – מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה "פְּרָטִית"! . וּבְלִי כָּל הֲלִיכִים נֶאֱצָלִים, שָׁרַת אַחֵר, אִישׁ מַעֲלָלִים, (אֱדֹם, לֹא ...

קרא עוד »

ברונים פירטים ממושבות יהודה

שלמה אֲבַיּוּ    בָּרוֹנִים פִּירָטִים מִמּוֹשְׁבוֹת יְהוּדָה . אֵיכְשֶׁהוּ בְּנֵי הַזְּנוּנִים עָבְדוּ עַל כֻּלָּם! אֶחָד מִצֶּאֱצָאֵיהֶם הֶעֱלָה מַשּׂוּאָה לְפָאֵר אֶת וַתִּיקֵי מוֹשְׁבוֹת יְהוּדָה חֲלוּצֵי עֲלִיָּה רִאשׁוֹנָה וְגַם שְׁנִיָּה, גּוֹאֲלֵי קַרְקַע לְאוּמִית,קוֹלְטֵי עֲלִיָּה; אָכֵן, בְּנֵי הַזְּנוּנִים עָבְדוּ עַל כֻּלָּם! . אַךְ הֶם נִבְנוּ מֵעֲבוֹדָה עֲרָבִית זוֹלָה, אַךְ הֶם נִבְנוּ מֵעֲבוֹדָה תֵּימָנִית זוֹלָה, וְלֹא בָּחֲלוּ גַּם בָּעֲבוֹדַת עוֹלִים זוֹלָה. עַל גְּאוּלַת קַרְקַע, ...

קרא עוד »

פרד אסטר בנס ציונה

  פְרֵד אַסְטֵר בנס-ציונה . פְרֵד אַסְטֵר הָיָה פִּסְגַּת הַגִּנְדּוּר וְהַחֵן לְאַלְבֶּרְטוֹ, דּוֹד מָכוּר לְטִפָּה מָרָה, (נָהַג לוֹמַר שֶׁאַלְכּוֹהוֹל, לֹא דָּם, זוֹרֵם בְּעוֹרְקָיו). . גַּם עִם כָּל אַלּוּפֵי הָאִגְרוּף דֶּרֶךְ בַּד-קוֹלְנוֹעַ הִתְרוֹעֵעַ דּוֹד אַלְבֶּרְטוֹ, דּוֹדִי מִדּוֹד; הִכִּיר-יָדָע בְּאֵיזוֹ מַכַּת אֳמָן זָכָה בָּאֲלִיפוּת כָּל אֶחַד וְאֶחַד. . מֵהַמַּעְבָּרָה בְּפַרְדֵּס חָנָה הוּעֲבַר עִם דּוֹדָה קָאדֵין לַצְּרִיף בְּ"מַחֲנֵה מַעֲבָר"; עָדוּי אַזְבֶּסְט-זֶפֶת כַּאֲדֶרֶת שֶׁבָּעָר ...

קרא עוד »

השתקפות מלחמת האזרחים הספרדית בשירה

      שלמה אֲבַיּוּ     דפי חלוקה להרצאת-אורח בכיתת לימוד של המשורר רפי וייכרט, באוני. חיפה, דצמבר 2010 . קווים כלליים למלחמת האזרחים בספרד (יולי 1936- אפריל 1939) . 1. מבוא לטרגדיה (1936-1931)   ב 14 אפריל 1931 – עם הכרזת "הרפובליקה השנייה" נפתחה תקופה דמוקרטית שעקרונותיה בוטאו בחוקה מתקדמת. בתמיכה עממית בוצעו רפורמות שאפתניות (בצבא, בחינוך, בחקלאות ...

קרא עוד »

שירת מקור ושירה בתרגום כתאומות סיאמיות

       שלמה אֲבַיּוּ שירת מקור ושירה בתרגום כתאומות סיאמיות לרגל השקת "תשוקה ומצוקה" של לואיס סרנודה, הר הצופים, 4.4.11 . איך מכל האפשרויות המשתלמות שבעולם חומרני-מצליחני – בחרתי להיות משורר ומתרגם? איך אדם שפוי מעולל דבר כזה לעצמו? שורשי הבעיה נעוצים בעובדה שכל דיאטות ההשמנה לא הועילו לי…  החל מינקותי הקדומה הייתי ילד, והפכתי לנער, לבחור ואפילו לאיש קשיש די ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לשלמה אביו