עוברת אורח כותבת ועורכת

בתור מתנת פרידה קיבלתי את הרגל שלו. שיהיה לך מה לחבק בלילה, הוא הציע בהתחשבות. ואני מיד הסכמתי כי באמת הייתי זקוקה לחום. לקבל ממנו עוד איברים, זה היה בלתי הגיוני. כמה אפשר לדרוש ממי שאת מגרשת מביתך. הרגל הייתה רגל גברית רגילה. מחוספסת בתלתלים כהים ומשורגת בשרירי כדורגלן לשעבר. הוא הסביר לי פעם שככה זה בנים. כשאתן חולמות להיות ...

אנחנו חיים בעידן הזיכרון, כך אמר חוקר הספרות ג'ון אקין (Eakin). מדפי הספרים עמוסים באוטוביוגרפיות וגם על מסכי הפלזמה שלנו מרצדים כוכבים בזמן אמת, נחשפים לפנינו ומתעדים את חייהם האישיים און ליין על המסך. בשנת 1992 הרבה לפני אופנת ההתערטלות, יורם קניוק, זוכה פרס ספיר לספרות לשנת 2011 כתב ספר חושפני על הוריו, מעין פורטרט שבו האני־המספר אינו מתועד בו ...

אז ככה אני, קצת מיושנת. חיה קצת מאחור. במקום לקרוא ספרים חדשים המדיפים עדיין ריח דפוס, חזרתי לקרוא ספר המדיף ריח חזק של ותק ספריות שיצא לאור לפני עשרים שנה – "פוסטם מורטם" של יורם קניוק. אין מה להגיד, הספר שהתפרסם ב – 1992 הקדים את זמנו והיה סוג של ספר ריאליטי, או אם נדייק בהגדרות הספרותיות, ספר מאוד אוטוביוגרפי ...