ארכיון חודש: ינואר 2011

הליכה (פרוזה לירית)

הליכה אדם עובר מבוא מקורֶה ומואָר אל גן חשוך. השביל, צעדים אחדים לפניו, נעלם, ומכל עבר פושטים עליו הריחות. מבושם לבושם הוא נישא חרֵד. המבוא, קשת אור הרחק מאחריו, וקשת אחרת, היציאה, מבוא אחר, הרחק לפניו. אוושה אופפת אותו או רוח שמגיחה כמִשבָר בעצים מכה, ואיזו נהימה של ציפור תועה וחבטה. חצץ נרמס תחת צעדיו. האדמה, בנפלו אליה, שוב ושוב ...

קרא עוד »

עולם

עולם היום הרה עולם, כיסהו חמלה ומגן. תפילות נישאו, בערפילים חיתלוהו. גברים נתנו נפשם בעבורו. ליצנים קיפצו סביבו להסיחו אל משחקיו. כשיירדם יימסר אל חיק שאין יודע מהו. ורק נודע זכרון הלידות אשר נשאו את העיר הזאת לכאן. בחשכה נשמעת אנחת הרגע יולד רגע.

קרא עוד »

שחרית

שחרית חלונות כבויים מעל חצרות שיחים שנשתתקו. עולם שיקיצה בו נובטת מהססת לפני הציפורים. מנוע שרחש כל הלילה מטפטף לשלולית. האויר לשון חמה ורטובה ובקפליו צינה. אור ראשון נופל על הספרים, מסורת שגונחת ללא קול לקראת ממשיכיה. דפי עבודה על השולחן עליהם מחכות הוראות לאילוף הזמן.

קרא עוד »

רק חול (פרוזה לירית)

    רק חול א ילדה שרצה לאורך סמטא אל אֵם קשָה שבזה לפַחַד.  רגע לפני כניסתה לבית היא עוצרת, מסתתרת בילדה רצינית ושקולה, השפחה הטובה מוכנה לקראת עבודות הבית. אם באמת אני זוכר אותך, את כול כולך, אולי אזכור גם איך התנהלת בזהירות למצוא לך שדה משחק חסר פחד. בקצה הסמטא מדבר, ולאורכה מי שופכין, דליי פח, עז קשורה. ...

קרא עוד »

ידידים

  ידידים כפר של ידידים בעיר הגדולה. המרחק בינינו עשוי מִזָרים בלתי עֲבירים. העלילות חבויות בערימת להטוטים. במה מתייחד ידיד מזר? ההבדל הולך ומטשטש. בעולם הצפורים והחתולים הלב מוצא מנוחה.  

קרא עוד »

דיבור

    דיבור אין כאן פָנים ואת פנַי אינני רואה. יש רהיטים, בחדר השני יש ראי, ואור, מַרְאות החלון, ובתוך זה משהו עדיין מחפש עיניים. ישנה היד ואחריה שובל מילים נשרך על דף, והמשהו שמחפש דיבור של מישהו אחר. המשהו הזה מתעייף. תחת כפות רגלי גדולה תומכת האדמה, חלל מקיף כתמיד, הגוף נושם. השָלֵם דומם. רק בַקרעים עולה נאחז הדיבור, ...

קרא עוד »

הכתם

הכתם חורים זעירים בלתי נראים בַכֶתֶם דרכם מהבהבים נופים, נשמעת נגינה, תחושות חולפות כחבורת נערות תחת עלווה ושמש. תנועת יד במחול שאין בו ראווה. ועיניים נענות לקרנית האינסופית.

קרא עוד »

עוד שירי מים

סירה סירה ספוגה טחב, שקועה למחצה, אגרטל על פני הבצה, דפנותיה איזוב, בתוכה לוטוס. מסעה לא תם, רק סטה. את החותר בה לא תישא, הוא נושא אותה. בבואה אל יעדה יגע בה מזח מופשט, פועלי מים יפרקו את הלוטוס.                                 פרייבורג 1993 וידוי פתחתי חלון והערב נעשה אפשרי. ריח חמלה פשט באויר כריח האורן אחר הגשם, הענף בחלון רטט כוידוי ...

קרא עוד »

שני שירי מים

הנחייה לך למטבח. אתה הולך? משמאל לכיור, אתה רואה? על המדף. קח ספל. הבא לי מים. פרח פרח את בחלון. אל החדר תביטי ואותי לא תראי. אני אראה, מבטך שואל עלי אך עובר דרכי. כשיגבר צערך אגש, אשקה אותך.

קרא עוד »

על החוף

  על החוף "על חוף הבלתי ידוע, העקבות המוזרים, הם עקבותינו". קרחונים שמעבר נמסים. החוף זוחל לעברנו. מה שיימחק יימחק. המעט שנבין יתמעט. לו לפחות יכולנו להשלים עם שכנינו. לחגוג בחצרות פשוטות את היותנו. שלוש השורות הראשונות הן ציטוט מ-א.ס.אדינגטון Time and gravitation, Cambridge, 1923, pp.200 – 201   

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לדן ערמון