בננות - בלוגים / / צדוק עלון – הספר – היום בחנויות
כבר כעט
  • הלנה מגר טלמור

    כבר כעת-  אֶסוף את שנבלו בי באפלה באין רואה  ואת חלומותיי שאבדו בעלטה באין חומל.  ורק ריסי עיניךָ, בין שקיעות תלתליי  יעפעפו על מילותיי חשוכות המרפא  כמרגיעות געגועיי – לעולם.  אֶסוף את מחשכיי כבר כעת,  אֶסוף, אל תרפה.  כותבת.  עורכת ספרותית  מבקרת בספרות  מנחה סדנאות כתיבה וערבי קריאה.

צדוק עלון – הספר – היום בחנויות

  • כך
    בצניעות
    בענווה נדירה
    יוצא היום לחנויות ספרו של צדוק עלון –
    עמוד-שניים-ליום.
    סיפורו של אדם ההולך למכולת. 
    כן. 
    אלא, שהוא משקף אלינו הגות קיומית ויקומית
    תוהה, אך נוכחת ונושאת אמירה.
    קווים דקים, חדים, שקופים – ל-הֶיות האדם.
    כך
    בהוד אורך הרוח, כל כך יוצא הדופן
    אבל כל כך אופייני לסופר
    יוצא ספרו של צדוק עלון היום לחנויות.
    עמוד-שניים-ליום –  הוא ספר שאף ארון ספרים לא יהיה שלם בלעדיו
    כך זה עם תבונה. 
    כך זה עם יופי
    הם אלמותיים. 
    באצילות הלב, פסיעה ופעימה –
    יוצא ספרו של צדוק עלון היום לחנויות –
    עמוד-שניים-ליום.
    תודה, צדוק.

14 תגובות

  1. מזל טוב והרבה לצדוק בעל הרוח הצדיקית. והייתי מציעה לצדוק לקחת משפטים קסומים ממה שכתבת, הלנה, למודעת פרסומת לספרו. גם בתחום הזה הכה חשוב אפשר לשדרג ולהפוך זאת לאמנות.

    • הלנה מגר טלמור

      אהובה,
      כל כך תודה, ולו מכל תגובתייך שהן מתת אלוה, על תגובתך זו,
      לא הייתי רוצה שיוותר הכתוב ריק ממבט.
      ……………………….
      היום, כבמידי יום רביעי, ב'הארץ' מופיע מוסף הספרים.
      היום, כבמידי יום רביעי, גמעתי כל מילה בכל כתבה, מסגרת צידית, הכל.
      ולפתע, היום, נעצרתי, עוד בטרם הגעתי לעמוד האחרון.
      שוב, אותם הספרים הזוכים ביחסי הציבור הנרחבים.
      תהיתי,
      ולרגע, מה היה לפני לא באמת הרבה זמן. עשור שנים, נניח.
      לפני שיחסי השיווק והפרסום לספרים היו כה בחריש שטח עמוק ולא מרפה.
      לפני תפוצת האינטרנט, לפני ההחדרה בכוח לכל אייטם טלוויזיוני.
      כאשר היה הסופר וההוצאה מוציאים את הספר ומשלחים אותו לחנויות הספרים, כך – להיותו. לבחינת קיומו.
      איני נוסטלגית. לא בפנימיותי, לא בפעימתי.
      גם איני מתיימרת להחליט – מה טוב יותר ולמה, ומה פחות טוב.
      אבל התהייה הזו ניקרה בי –
      כאילו הייתה יש מאין
      ואז,
      הגעתי לעמוד האחרון במוסף
      ושם ראיתי את ספרו של צדוק –
      כמו משיב ומנשיב את תהיותיי.
      הנה,
      יצא ספרו – ואין רחש. אין תפוצת פייסבוק, אין גדלים עצומים של מודעות בעיתונים, אין קישורי אינסוף לאתרים מקוונים, לראיונות רדיו, טלוויזיה…
      הספר להיותו.
      כמה צניעות וענווה צריך, במיוחד כיום, כדי להוציא כך, כך, ספר.
      ואיזו אמירה נוכחת היא זו –
      הנה כתבתי את ספרי
      וכעת – הוא להיותו-היותכם.
      אני מרכינה ראש ולב בפניו.
      והיה חשוב לי לומר זאת.
      מותר להיעצר להרף הרגע הנצחי
      כדי להכיר תודה –
      למקום הכותב באמת.
      …………………
      תודה, אהובה. תודה.

  2. שמחה על דבריך הרגישים ,יקירה
    מזל טוב לצדוק
    שעליו בוודאי כתב המשורר:
    "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא"
    הייתי חייבת להגיב על אף התנזרותי הזמנית מאוד מהמטע

    • הלנה מגר טלמור

      חנה, יקירה,
      הנה בימים שאני תוהה אודות היותי במטע
      באת, על אף התנזרותך הזמנית מכאן
      והגעת אליי, אל צדוק
      ולו כדי לומר את המילים הנכונות במקומן הנכון, בעט הנכון, בעת הנכונה.
      ושוב מהדהד בי עד כמה בורכתי בך, יקירה.
      …………….
      ראוי צדוק לדברי משוררים
      וכתיבתו – פיוט בפני עצמה. אבל זהו אינו פיוט שאולי התרגלנו לראותו
      זוהי השתרגות מטאפיסית.
      עמוד-שניים-ליום, לא יותר.
      לפעימות יש בי הרצון לקרוא זאת כך- עמוֹד
      שניים באישוניך ליום.
      והצניעות, הענווה הזו.
      ………………
      תודה, יקירה.
      שולחת ופורשת אלייך זמן מיטיב, רוצה לקוות כי את יודעת ומרגישה.

  3. גליה אבן-חן

    נקרא מסקרן!

    • הלנה מגר טלמור

      תודה, גליה.
      ה-נקרא, הוא עיקר כאן, בספרו של צדוק.
      תודה שקראת ושכתבת.
      תודה.

  4. איריס אליה כהן

    מזל טוב וברכות הרבה לאיש שאכן כשמו הוא. אין כבר ענווה וצניעות כזאת במקומותינו.
    תודה, הלנה מקסימה, על רוחב הלב.

    • הלנה מגר טלמור

      איריסי, יקירה,
      כן, מבורכים אנחנו באיש ובסגולתו.
      אני לא חדלה מלהתפעם מבוקר זה. היכולת הגדולה הזו, לשלח את הספר לדרכו מעצם היותו. אני חוזרת על מילותיי שוב ועוד, ועדיין מתפעמת.
      ובד בבד
      אני בטוחה ובוטחת כי האיכות הנדירה של הספר – תישא ותיפרש ותגיע ותיגע.
      והלא – הספר – בתום פרקו ולעת ערב – צריך לשוחח רק עם האחד – עם הקורא.
      והוא, הקורא – יאמר את עצמו, עם ובתוך ספרו של צדוק. אני יודעת שכך יהא.
      אי אפשר ולא יכול להיות אחרת.
      ……………..
      ולך איריסי,
      ברכות על המשכן של ביקורות מענגות
      תמונות נרגשות
      אוויר עוטף של פסגות. כן, של פסגות.
      ראויה את, יקירה.
      ………………
      ואנא, אל תכעסי כי לא כתבתי עוד עלייך ועל הכתוב במכתוב,
      היום הוא יומו של צדוק.
      עמוד-שניים-ליום.
      אורך הרוח של הדעת.
      ………………
      תודה איריסי שהגעת לכאן
      שקראת
      שכתבת
      תודה,יקירה.

  5. הלנה הי,
    תודה. באמת אינני יודע מה מה עוד אוכל לומר על רוחב לבך ואצילות נפשך המקבלים ביטוי בדברייך. תודה.

    אומר גם תודה לענת, לחנה, לגליה ולאיריס – שכרי (אם יהיה) בכך שתהיה לכם קורת רוח מעמוד-שניים ליום.
    והלוואי שנמשיך כולנו לזכות וּלְזַכּוֹת.
    צדוק

    • הלנה מגר טלמור

      צדוק,
      התודה היא לכך.
      כך, לעיתים נדירות אנחנו יודעים את ה-לָמה בחיינו. עם צאת ספרך, ננשבו ל-עצמי לא מעט תשובות, חשובות. יפות.
      זכינו אנחנו, צדוק.
      אני יודעת שספרך יצלח. כך הוא כשהמעשה נכון, מכוייל עם נגיעת האלוה.
      אני תודה לך, יקירי.

  6. והנה גם אני, בסוף השיירה. באתי להגיד לך הלנה שאהבתי את נדיבותך גם הפעם. ואת הזרקור שכיוונת אל האיש ויצירתו. ראוי לה צדוק, יפים ורגישים המראות שראיתי בכתיבתו. ועדינים. בהצלחה, צדוק. ברכות וחיבוק, הלנה.

    • הלנה מגר טלמור

      תלמה, יקירה,
      הנה כי כן, הגעת.
      (<וכבר אמרתי לך שאין זה מרגיש שלם בלעדייך, האין זאת?>)
      ראוי צדוק – אלה הן שתי המילים המדוייקות שראוי לומר על האיש ויצירתו.
      העדינות הנוקבת של כתיבתו הילכה אותי שבי, תלמה.
      דילוג בין הידיעה אל בתוך הדעת. אולם אין זה דילוג הרוצה לומר – שלא הייתה פסיעה –
      אלא זהו דילוג הקורע את דוק האוויר כדי ליצור בו מבע למימד אחר – של סיפור, של ספרות.
      ……………….
      תודה, יקירה.
      תודה.

  7. הלנה שלום,

    גל שלחה לי את דבריה, ואני מביאם כאן:

    צדוק היקר,
    הדרך היתה ארוכה. שמחתי ללכת בה מעט איתך, ולאמץ אל הלב את יעקב, את ישראל ואת האני שהוא חברי מחוץ לטקסט.
    הדרך, כך אני מקווה, תמשיך להתפתל ולצרף אליה הולכים.
    אני אתגעגע.
    מחכה לבאות,
    שלך,
    גל
    ==
    זכיתי וגל – יוצרת בעצמה – ערכה את הספר. היא קיבלה כתב יד גולמי והעניקה ל"עמוד-שניים ליום" בכללותו ולכול עמוד ועמוד שבו מהות קוהרנטית. והיא עשתה כה ברגישות, בתבונה ובנחישות.
    אני רוצה לאחל לכולנו שנמשיך במעשה היצירה, שאמירת תודה היא אחד מאופניו.
    צדוק

    • הלנה מגר טלמור

      צדוק, חברי,
      אנא, מסור לגל וכמובן – לך.
      ……………
      הספר שלך, כמוך
      זכה לעריכה האיכותית ביותר שאני מכירה, עריכתה של גל קוסטוריצה.
      גל, בהיותה אדם מיוחד, רגיש ומרגיש, אדם היודע את מהותן של המילים – וידעת לעשות בהן את החומר לרוח, ואת הרוח לחמֵר לצורה, ואת הצורה להנשים לאדם, ולאדם – לצמח כנפי מעוף –
      היא עורכת ספרותית בחסד העליון.
      אין בי ספק
      כי התהלכותם בדרך מלאכת הכתיבה, הייתה מרתקת, יפה ופורשת פלאים.
      ……………….
      כמו גל, גם אנוכי מחכה להמשך פסיעותיך. איכשהו, אין בי ספק כי אותן פעימות תגדלנה ספרים נוספים.
      …………………
      אני האחרונה שצריכה לומר לך, צדוק,
      כי הכתובים – רוטטים ומרטיטים
      בזמן-מקום אחר, מהכרותינו אותם
      כך גם כל אשר נכנה – סיבה-תוצאה
      כך גם כל אשר נערוך – ל- יותר או פחות
      וכך,
      בוטחת אני
      כי הצניעות והנכונות של יצירתך
      נרשמת ברקיעי על.
      …………………
      תודה, צדוק.
      תודה עמוקה, גל.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*

קטגוריות

© כל הזכויות שמורות להלנה מגר טלמור