אחוז בקולמוס
  • צדוק עלון

    נולדתי בירושלים ב – 1954 לאסתר וחביב עלון. אני נשוי לרונית ואב לרות, אֵסי ושירה.

שפינוזה – רציונליסט ומיסטיקן

חבריא, אני שמח על שהגשמתי שאיפה; ספרי על שפינוזה רואה אור היום ("רסלינג"). אני מביא כאן שורות אחדות מפתיחת הספר. חג אורים שמח — צדוק == את כתבי שפינוזה קראתי בגיל צעיר מאוד. לימים הסתייע בידי להשלים כתיבת דוקטורט על משנתו, ועל כך נתונה תודתי למי שבדברו נברא העולם. — חלפו כמעט שני עשורים מאז השלמתי את כתיבת הדוקטורט, ובמהלכם ...

קרא עוד »

תאסוף

בשש השנים שעברו הוספתי שורה, פעם לכבוד החנוכייה, פעם לכבוד אורהּ, פעם לכבוד הַשַּׁמָּשׁ, פעם לכבוד הברכה, פעם לכבוד הנרות ופעם לכבוד האור בפנים של האימהות שלנו המאיר את אור הנרות: http://blogs.bananot.co.il/309/?p=367 http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=18687&blogID=309 http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22282&blogID=309 http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=24894&blogID=309 http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=27315&blogID=309 http://blogs.bananot.co.il/309/?p=200 גם השנה אני מתפתה להוסיף שורה – לכבוד אורות בראשית הנובעים מאורו של החג: תֶּאֱסֹף – אָמַרְתִּי לְעַצְמִי – תֶּאֱסֹף לְךָ אוֹרוֹת חֲנֻכָּה ...

קרא עוד »

תשמעו סיפור על דובר ומיקרופון

תשמעו סיפור על דובר ומיקרופון חמישה דוברים בממוצע בכל אירוע; וחמשתם (בממוצע…) מכווננים את המיקרופון – זה מרים; זה מוריד; זה מוציאו מנדנו; וזה מקיש ושואל אם שומעים וזה שואל אם אי אפשר לדבר בלי המיקרופון ובתוך כך נוטלו. יש כאלה שהמיקרופון מייד הופך להיות כאיבר מאיבריהם, ויש כאלה שכגוף זר הוא להם והם מנסים לדחותו כל אימת שהם מדברים. ...

קרא עוד »

"The Times They Are A-Changin"

חבריא, מכך שבוב דילן זכה בפרס נובל לספרות אני לומד כי יותר משביקשו אנשי האקדמיה להראות כי איכותם הספרותית של ענקי הספרות עומדת בשורה אחת עם איכות יצירותיו ביקשו הם להראות כי האיכות הספרותית של דילן עומדת בשורה אחת עם האיכות הספרותית של ענקי הספרות. בעיניי מקבלי ההחלטות מבטאים את דעתם על התפתחות האנושות; הם מצביעים על כך שמעתה כל ...

קרא עוד »

שמעון ויחזקאל

מזכרוני, ש"י עגנון בספרו "בחנותו של מר לובלין" מתאר את ההרהורים שלו בעקבות דפדוף בספר הטלפונים (מהספרים היחידים שהיו בחנותו של מר לובלין…). חושב הוא מה מצא לעצמו בורא עולם לשים בסמיכות שני אנשים שונים בתכלית שהמשותף להם הוא אך האותיות הראשונות של שם משפחתם. ביום אחד הלכו לעולמם שניים – שמעון פרס ויחזקאל קדמי. עם שניהם נפגשתי. ליוויתי את ...

קרא עוד »

מקהלת ילדים

מקהלת ילדים בתי בסמינר מוזיקה באחת מערי איטליה, ואני מכין בביתי שבמבשרת ציון רוטב בולונז. כלבתי ממקומה מביטה בי מפעם לפעם, ספק בתמיהה ספק בגעגוע; אולי חשה בגעגועיי. אני טועם מן הרוטב ומשתאה; יכול להיות שהטעם של רוטב הבולונז שהכנתי היום הוא כל כך דומה לטעמו מלפני למעלה משלושים וחמש שנים כשאכלתי אותו באיטליה בעודי עלם שנסע לאירופה לאחר שירותו ...

קרא עוד »

תשמעו סיפור על סיגרים, זבובים ומילואים

הציעו לי היום סיגר. קובני, אמרו. כמובן שסירבתי בנימוס – צריך להתאמן כדי ליהנות מסיגר, והחיים לא זימנו לי אפשרות לכך. מכל מקום, נזכרתי בסיפור על הסיגר, הזבובים והמילואים. מדובר על שנות השמונים. עשיתי מילואים באחד ממוצבי הבקעה – ארבעים דקות נסיעה מירושלים ורבע שעה מגיהנום… חם. חם מדי. והמזגן? חוץ מלקרר הוא עושה הכול – מרעיש, מטרטר, מחמם, מתקלקל ...

קרא עוד »

דודי שמחה, ילד שלי מוצלח

החודש מציינים תשעים שנה להולדתו של ע. הלל. בזהירות אומר כי אינני יודע איך הייתי יכול להתמודד עם טקסטים פילוסופיים בבגרותי אלמלא בורכתי בצעירותי בחווית קריאה מזהירה בשיריו של ע. הלל. הנה אמחיש בכמה שורות מקולמוסו של ע. הלל: הִרְגַּשְׁתִּי מִבְּלִי מֵשִׂים שֶׁמִּישֶהוּ מְחַיֵּךְ אֵלַי. / אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי אֲנִי זֶה וְאֶפְשָׁר זֶה הָעוֹלָם, / וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעַרְבַּבְנוּ שְׁנֵינוּ. מי יכול לעמוד ...

קרא עוד »

מעוז הקובה

חבריא, השתתפתי ביום רביעי האחרון בפסטיבל הקובה שהתקיים במעוז ציון (מעוז הקובה…). זה היה מפתיע ומהנה. שמחתי שהסכימו לשתפני בתחרות אף שידעתי כי הדבר נובע לאו דווקא מיכולותיי הטבחיות אלא מפאת העובדה שהצעתי קובה טבעוני (אגב, אני לא יודע האם "קובה" זה זכר או נקבה…). כל הקובה שהכנתי נחטפו בדקות ספורות ושמחתי שרבים גילו עניין בעובדה שמדובר בקובה טבעוני; היה ...

קרא עוד »

מתדלקים

חבריא, בשלושת הימים האחרונים מילאתי דלק פעמיים (נסיעות נסיעות…). בפעם הראשונה נעמדתי לאחר רכב בתור של השירות העצמי. המתנתי והמתנתי והרכב לפניי אינו זז. מה קורה כאן, אני שואל את עצמי, תוך שאני שם לב שבתור השני בינתיים כבר הספיקו מספר מכוניות לתדלק. אני מתבונן ורואה שמזמן התדלוק הסתיים. היכן הנהג? מתחוור שהנהג "קפץ" לקנות וישרים. בפעם השנייה – אותו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לצדוק עלון