אחוז בקולמוס כותב

בְּאַחַד הַיָּמִים כְּשֶׁהָיִיתִי בְּדַרְכִּי לָעֲבוֹדָה, בַּדֶּרֶךְ בֵּין בֵּיתִי לְבֵין תַּחֲנַת הַמֶּטְרוֹ, פָּקְדָה אוֹתִי שׁוּב הַהַרְגָּשָׁה שֶׁאָכֵן הַכֹּל כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, כִּי כָּךְ טוֹב וְלֹא אַחֶרֶת. הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה וְהֵאִירָה בְּאוֹר מֻחְלָט אֶת מַעֲשֵׁה הַבְּרִיאָה וְהָאֲוִיר הָיָה נְטוּל  הַפְרָעָה וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ בִּמְּסַנְּנִים גּוּפָנִיִים אֵלּוּ אוֹ אֲחֵרִים עַד הַגִּיעוֹ לַנְּשָׁמָה. בְּעוֹדִי חוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת אֵלּוּ, וּמַנְגִּינַת  הַיְּקוּם מִתְנַגֶּנֶת בְּתוֹכִי, פָּגַעְתִּי בְּעִוֵּר  שֶׁהָלַךְ בְּדַרְכּוֹ, ...

  אבל אבא ישֵן / גל קוסטוריצה   קֶמֶט חָרוּץ בֵּין גַּבּוֹת וְרִיד תָּפוּחַ לְנֹכַח מַעֲשֶׂה נְבָלָה                             סֻלָּמוֹת שֶׁל בְּנֵי מֶלֶךְ בְּרִיחִים שַׁלְשְׁלָאוֹת מֹאזְנַיִם חוֹרְקִים שֶׁל זְמַן – מָה עוֹד יָבִיא שֶׁלֹּא בָּא? וְלָשׁוֹן הַמְגַמְגֶּמֶת אֶת הַלְמוּת הַמַּחְשָׁבָה – יְרוּשַׁת אָבִי.   אֲבָל אַבָּא יָשֵׁן. יָשֵׁן הֵיטֵב, מְהַדֵּק עֵינַיִם. מַפְלִיג מִפְּנֵי כָּל הַמְּאַכֵּל אֶת עַצְמוֹ.  אֶת אָבִי. אוֹתִי אִתּוֹ   ...

       יצאתי בבוקר עם כלבתי. בפתח הבית היא נעמדה והיססה האם לפנות ימינה או שמאלה. אני נוהג לספר בבדיחות הדעת כי על פי המסלול שבוחרת הכלבה אני יכול לדעת איזה יום היום. כשאנו עומדים בפתח הבית ואני נותן לכלבה להחליט איזה מסלול רוצה היא, אני מהרהר, אולי באמת אוכל לקבוע איזה יום היום על פי המסלול שבוחרת היא. אבל ...

דויד מחנך את עצמו להתגבר על הבושה, ואני מאושר מהיותי רוקד, כי יש לי תחושה שעל רחבת הריקודים יצר הטוב גובר על יצר הרע   תקוה אומרת, הריקודים האלה שיגעו את הבת של חנה, והיא התגרשה בגללם. דויד היה מספר לי כי גם הוא הולך לרקוד ריקודי עם. תחילה היה מתבייש, הן בשל כך שבא בגפו, מה שהיה מחשידו כמי ...

תעודת לידה   צִלַּמְתִּי אֶת תְּעוּדַת הַלֵּדָה שֶׁל אָבִי – מִסְמָךְ עַל דַּף גָּדוֹל מִן הָרָגִיל וּמוּזָר עִם חוֹתָמוֹת שֶׁל הַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּאֶרֶץ הֻלַּדְתּוֹ.   הַצִּלּוּם הוּפַק אַךְ לֹא מִהַרְתִּי לִטֹּל אוֹתוֹ; הִמְתַּנְתִּי  קִמְעָה.   בְּזִכְרוֹנִי עָלוּ תְּמוּנוֹת מֵאֹסֶף תְּמוּנוֹת הַמָּצוּי בְּבֵית הוֹרַי, הַמֵּכִיל צִלּוּמִים יְשָׁנִים נוֹשָׁנִים שֶׁל הוֹרַי וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם.   מָה יֵעָשֶׂה עִם אֹסֶף זֶה בְּבֹא הָעֵת,   יַחֲלִיטוּ ...

אב הרחמן   אָמַרְתָּ לִי  כִּי מְצִיאוּתְךָ תְּלוּיָה בְּהַחְלָטָתִי וְהָפַכְתִּי בַּדָּבָר וְהָפַכְתִּי גמר חתימה טובה ושנזכה לחתימות רבות, יפות ומאושרות על יצירותינו

רימונים   אֲנִי זוֹכֵר אֶת אָבִי קוֹלֵף אֶת הָרִמּוֹנִים שֶׁקָּטַפְתִּי בְּדֵי-עָמָל מֵעֵץ הָרִמּוֹנִים שֶׁבִּשְׁכוּנָתֵנוּ, וַאֲנִי – בְּלֹא רָצוֹן וּבְלֹא לָדַעַת מַדּוּעַ – נִגְרָר לַעֲשׂוֹת-כֵּן אַחַר יֶתֶר הַיְּלָדִים, וְאָבִי מֵסִיר מֵהֵם אֶת הַגּוֹלֵל וְחוֹצֶה אוֹתָם לִשְׁנַיִם וּמַגִּישָׁם לְאִמִּי, וַאֲנִי זוֹכֵר אֶת אִמִּי מְחַלֶּצֶת בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ הַפְּעַלְתָּנִיּוֹת מִשְּׁנֵי חֲצָאֵי הָרִמּוֹן אֶת גַּרְעִינָיו וּמְכַנֶּסֶת אוֹתָם לְצַלַּחַת עֲמֻקָּה אַחַת וּמַגִּישָׁה  לִי לְמַאֲכָל.   עָבַרְתִּי ...

            לכודים               אִם תִּרְצֶה לַדַעַת           אֶל מִי יָצְאָה חֶמְלָתִי             אוֹמַר לְךָ             אֶל עֶגֶל בֵּן שְׁלוֹשָׁה יָמִים           לְבָד בְּתָא סוֹרָגֵי מַתֶּכֶת           מְעֻטָּר בְּצִבְעֵי שָׁחוֹר-לָבָן טְרִיִים           כְּמֵיטַב הָאָמָנוּת שֶׁל הַטֶּבַע             מְנֻשָּׁל לַעַד מֵאִמּוֹ           כַּהֲפָרַת הַבְטַחַת אַהֲבָה יְחִידָה           הוֹזֶה אֶת לִטּוּף לְשׁוֹנָהּ           אֶת זִרְמֵי חֲלָבָהּ הַמְּחַיִּים             הַלֹּבֶן וְהַשְּׁחוֹר שֶׁל מְעִילִי           מְרַצְּדִים בְּעֵינֵי הָעֶגֶל הַמַּזְמִינוֹת           מְהַתְּלִים בְּחוּשָׁיו   ...

הרעננות המתפרצת   אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַיְּלָדִים ­– וְשֶׁלִּי בְּתוֹכָם – מִתְמַצְּאִים בִּדְבָרִים שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם מִחוּץ לִתְחוּם יְכוֹלוֹתַי; אֲנִי רוֹאֶה שֶׁיּוֹדְעִים הֵם בְּחוּשֵׁיהֶם אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁאֲנִי בְּכֹל כֹּחַ שִׂכְלִי מִתְקַשֶּׁה לְהָבִין; אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם מְּדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם בְּשָׂפָה מֻכֶּרֶת לִי אַךְ דִּבְרֵיהֶם אֵינָם מוּבָנִים לִי; אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָרַעֲנַנּוּת הַשְּׁרוּיָה בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וּמַחְשַׁבְתִּי עוֹבֶרֶת אֶל הָרַעֲנַנּוּת שֶׁבְּמַעֲשֶׂה הַבְּרִיאָה – וּמִתְרַעֲנֵן בִּי ...

זהבה מדברת בזכות שני החתולים שיש לה, ואריה טוען שאנשים מתעסקים באהבת כלבם רק כדי לטשטש בלבם את שנאת חולשותיהם   זהבה מדברת תמיד בזכות שני החתולים שיש לה. בזכותם, כך היא משבחת אותם, ביתה נקי מכל חרק. הייתה יוצאת בהפסקות הצהריים, ובמקום ללכת לנוח בביתה או לבוא עמנו לאכול באחת ממסעדות האזור, הייתה מסתובבת בעיר וחוזרת עמוסה קניות, ותמיד ...