אחוז בקולמוס
  • צדוק עלון

    נולדתי בירושלים ב – 1954 לאסתר וחביב עלון. אני נשוי לרונית ואב לרות, אֵסי ושירה.

פרק חיים

פרק חיים   רָאִיתִי כֵּיצַד הוּא מִשְׁתַּטֵּחַ אַרְצָה, מִתְהַלֵּךְ יָחֵף, מְפַזֵּר נְשִׁיקוֹת מֵעֹמֶק לִבּוֹ, מְחַבֵּק לְלֹא סְיָג, מֵנִיף, מִתְחַכֵּךְ בָּעֵצִים וּבַכְּלָבִים וּבְכָל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכּוֹ, רוֹקֵד וּמְקַפֵּץ וּמַעֲשָׂיו מְבִיאִים אוֹתוֹ אַל הַטֶּבַע וְאֶל בְּרִיוֹתָיו שֶׁל הָקָּבָּ"ה וְגוּפוֹ לוֹ כְּמַתָּת-אֵל   רָאִיתִי כֵּיצַד הוּא מוֹצִיא לְעַצְמוֹ סִיגָרִיָּה, בַּעֲדִינוּת כְּנוֹגֵעַ בְּחַיִּים עַצְמָם, מַצִּית אוֹתָהּ וְאוֹחֵז בָּהּ, וְשׁוֹאֵף אֶת הֶעָשָׁן עֲמֻקוֹת לְקִרְבּוֹ, כִּמְבַקֵּש לַהֲפֹךְ ...

קרא עוד »

עמוד מ"עמוד-שניים ליום"

  היום, תקוה חוזרת ואומרת, כל אחת יכולה לצבוע את שערה באיזה צבע שהיא רוצה – לא להאמין. והגברים קלקלו את משמעות העניבה – איזה עניבות הם שמים? הכול בדוי ואין מאחורי השיער והעניבות דברים אמיתיים.      כך הלך יעקב וחשב וחשב וחשב. הוא חשב על האמת והשקר השלובים זה בזה, ועל העדויות שמעידים העדים בפניו, ומחשבתו נסבה על עצמו, ...

קרא עוד »

אני קולף בצל

אני קולף בצל אֲנִי קוֹלֵף בָּצָל וּמַשְׁלִיך אֶת הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנִית הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁנַּעֲשֵׂית הַקְּלִפָּה הַבָּאָה לְחִיצוֹנִית אֲנִי מַשְׁלִיך גַּם אוֹתָהּ וְכָךְ הָלְאָה וְחוֹזֵר חָלִילָה שִׁכְבָה פְּנִימִית שֶׁנֶּהְפְּכָה קְלִפָּה חִיצוֹנִית – נִדְמֵית לִי כְּאַחַת שֶׁאִבְּדָה מֵאֲמִתּוּתָהּ עֵקֶב מַגָּעָהּ עִם הָעוֹלָם הַחִיצוֹנִי וְעָלֶיהָ לְהִשָּׁלֵךְ.   כַּעֲבוֹר זְמַן קָצָר גּוֹמֶלֶת הַחְלָטָה בְּלִבִּי וְאָז אֲנִי אוֹסֵף חֵלֶק מִשִׁכְבוֹת הַבָּצָל – חֵלֶק שֶׁאֲנִי חוֹשְׁבוֹ רָאוּי לְמַאֲכָל ...

קרא עוד »

אישה

אישה   אִשָּׁה נוֹשֵׂאת אֶת בִּתָּהּ בָּאוֹטוֹבּוּס. כָּל הֲוָיַת הַיְּקוּם עַל מַחְלְפוֹתֶיהָ  נִתְקַפְּלָה לְתוֹךְ פָּנֶיהָ, כַּדֶּרֶךְ בָּהּ מְקֻפֶּלֶת מַפַּת שֻׁלְחָן בְּטֶרֶם הִכַּנְסָה לָאָרוֹן לִקְרַאת אֲרוּחַת עֶרֶב בְּלֵיל שַׁבָּת, אֲבָל לֹא כַּדֶּרֶךְ בָּהּ מְקַפֶּלֶת אִשְׁתִּי – בְּהַצְמָדַת קְצוֹתֶיהָ בְּדַיְקָנוּת פְּשׁוּטָה אֶלָּא כַּדֶּרֶךְ בָּהּ אֲנִי מְקַפֵּל – בִּתְפִישָׂתָהּ מִן הַמֶּרְכָּז וּבַהִסְתַּבְּכוּת שֶׁבַּחִפּוּשׂ אַחַר קְצוֹתֶיהָ.  

קרא עוד »

אקורדיון

אקורדיון   בְּאַחַת מִתַּחֲנוֹת הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית בִּנְיוּ-יוֹרְק (לֹא מִן הַסּוֹאֲנוֹת שֶׁבָּהֶן), עָמַד עִוֵּר וְנִגֵּן בְּאַקּוֹרְדְּיוֹן גָּדוֹל. אַרְגַּז הָאַקּוֹרְדְּיוֹן הָיָה פָּתוּחַ לִרְוָחָה, פָּתוּחַ לְקַבֵּל תְּרוּמוֹת. בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת הָיָה הַדָּבָר, וּמְעַט אֲנָשִׁים פָּקְדוּ אֶת הַמָּקוֹם, מְעַט מִדַּי. מְעַט אֲנָשִׁים תּוֹרְמִים, מְעַט מִדַּי. נְגִינָתוֹ בְּאַקּוֹרְדְּיוֹן לִוְּתָה אֶת הַמְּצִיאוּת, כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה הַדָּבָר בְּמִישׁוֹר הַמַּקְבִּיל לִמְצִיאוּתֵנוּ. רוֹמַנְטִית, רוֹמַנְטִית מִדַּי הָיְתָה נְגִינָתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁמַּשֶּׁהוּ בְּאַרְגַּז ...

קרא עוד »

תשמעו סיפור על מפתח שנפל וכדור הארץ לא חיבק אותו לתוכו

תשמעו סיפור על מפתח שנפל וכדור הארץ לא חיבק אותו לתוכו   במילואים אמרו פעם שאהיה מפקד מוצב באחד מן המוצבים המבודדים ביותר. איתי היו עוד חמישה חיילים, כולם מבוגרים ועייפים, ובינינו לבין עצמנו הייתי אומר – אפילו חצי–מעולפים. ימות המילואים היו שקטים ושלווים, ונהנינו מן האווירה הפסטורלית ומן המראות הבראשתיים של העמקים וההרים שסובבו אותנו. זכורות לי במיוחד שעות ...

קרא עוד »

מטמונים

מטמונים   הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבְּחֵיקִי טוֹבִים לְחִכִּי   וּבְטוֹמְנִי רֹאשִׁי בְּחֵיקֵךְ וְיָדִי מֻנַּחַת עַל  חָזֶךְ   מַטְמוֹנִים מַטְמוֹנִים בְּחֵיקִי וּבְיָדִי  

קרא עוד »

בדיקות תקופתיות

  בְּדִיקוֹת תְּקוּפָתִיּוֹת   אֲנִי פּוֹסֵעַ עַל הַהֲלִיכוֹן שְׂמֹאלִי מְחֻבֶּרֶת לִרְצוּעוֹת נַעֲרָה בְּחָלוּק לָבָן הַזְּכוּרָה לִי מִשָּׁנִים עָבָרוּ בּוֹדֶקֶת אֶת לַחַץ הַדָּם הַבּוֹקֵעַ מִלִּבִּי הִיא מַתְרִיעָה בְּפָנַי הַקֶּצֶב מִתְגַּבֵּר עַכְשָׁו   אֲנִי מַמְתִּין לַשִּׁנּוּי ולִבִּי מֵאִיץ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה מִתְרַגֵּשׁ לִקְרָאתוֹ אִם מְדֹרָג יִהְיֶה אוֹ פִּתְאֹמִי   אֲנִי מַסִיחַ דַּעְתִּי בִּמְכֻוָּן לִפְסֹחַ עַל הַחֲשָׁשׁ   הַנַּעֲרָה מְנַפַּחַת אֶת הַמַּכְשִׁיר  וַאֲנִי ...

קרא עוד »

דליקה

אני מצטרף לכולנו בתקווה ובתפילה ומייחל שנשמע טובות מהצפון. אני חורג ממנהגי ומצרף קטע משיר.   דליקה   הַמְּדוּרָה דּוֹלֶקֶת בַּחוּץ וְהַדְּלֵקָה כָּאָדָם – כְּיִצְרוֹ וּכְנִשְׁמָתוֹ – מַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים וּתְחִלָּתָהּ בְּהִסּוּס-מָה וְאַחַר-כָּךְ הִיא כְּמוֹ עֲצוּרָה וְאַחַר-כָּךְ הִיא בּוֹעֶרֶת בְּכֹחַ וּבְעָצְמָה וְהִיא בְּשִׂיאָה וְאַחַר-כָּךְ הִיא בְּחִפּוּשׁ אַחַר חָמְרֵי דְּלֵקָה בַּסְּבִיבָה לְכַלּוֹת וְאַחַר-כָּךְ הִיא בִּדְעִיכָה וְאַחַר-כָּךְ הִיא נִגְמֶרֶת וּמִתְחֲדֶשֶׁת מֵעַצְמָהּ ...

קרא עוד »

ארע

בחנוכה אני מקפיד ללכת להוריי ולהדליק איתם – ולו פעם אחת – את נרות החנוכה. הוריי מדליקים את הנרות באותה חנוכיה כבר עשרות שנים, אפילו שיש להם מספר חנוכיות, חדשות יותר או חדשות פחות. החנוכיה שלהם אינה נוצצת ואינה מלוטשת ואינה מהוקצעת כמו החנוכיות החדשות, אבל היא מפיצה אור מיוחד.   אני מוסיף לכבודה:   אֵרַע שֶׁהִבַּטְתִּי עַל יַלְדוּתִי כְּנַעַר, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לצדוק עלון