בננות - בלוגים / צדוק עלון / תשמעו סיפור על סיגרים, זבובים ומילואים
אחוז בקולמוס
  • צדוק עלון

    נולדתי בירושלים ב – 1954 לאסתר וחביב עלון. אני נשוי לרונית ואב לרות, אֵסי ושירה.

תשמעו סיפור על סיגרים, זבובים ומילואים

הציעו לי היום סיגר. קובני, אמרו. כמובן שסירבתי בנימוס – צריך להתאמן כדי ליהנות מסיגר, והחיים לא זימנו לי אפשרות לכך.

מכל מקום, נזכרתי בסיפור על הסיגר, הזבובים והמילואים.

מדובר על שנות השמונים. עשיתי מילואים באחד ממוצבי הבקעה – ארבעים דקות נסיעה מירושלים ורבע שעה מגיהנום… חם. חם מדי. והמזגן? חוץ מלקרר הוא עושה הכול – מרעיש, מטרטר, מחמם, מתקלקל ועוד. רק היינו פותחים את החדר הזבובים והיתושים ועוד כל מיני מעופפים למיניהם היו רבים מי יצליח להיכנס לחדר (למרות המזגן הטיפשי עדיין היה עדיף להיות בחדר מאשר בחוץ). כל מי שפתח את הדלת כולם צעקו עליו בהיסטריה, תסגור, תסגור.

אנחנו, מילואימניקים עייפים, התעסקנו כל הזמן לסלק אותם מהחדר, אך ללא הצלחה.

תחילה השתמשנו באמצעים שהצבא סיפק, דהיינו בסוג של פליט נגד יתושים כזה. זה לא עזר.
החייל הראשון שיצא הבייתה התבקש להביא עמו קיי 300, אך זה לא עזר. הבא חזר עם קיי 700 – ללא הועיל. אני יצאתי לחופשה וחזרתי עם קיי 78956 אך גם זה לא עזר.
חיים דוד יצא וחזר עם מיכל גדול של חומר לא מזוהה, אך זה גם לא עזר.
אחריו יצא לחופשה דוד חיים (כן, הם תמיד התבלבלו בסדר השמירה שלהם…) והוא טען שהוא יביא חומר מיוחד ש״יסלק כל זבוב״. לא עזר. נואשנו.

אבל בדיוק אז בא פרופסור יתושנקו זבובלף מטעם קצין חינוך לשאת לנו הרצאה בנושא ״האם חרטט הראשון הטביע את מטבעות חרטט השני״. עכשיו תגידו לי – מי נותן שם כזה להרצאה שלו? באותה עת כמובן איש מאיתנו (כולל עבדכם הנאמן) לא ידע שחרטט הראשון וחרטט השני היו מלכי הנבטים שנודעו בכך ובכך…

ואכן, מייד כשציין זבובלף שנושא הרצאתו הוא 'האם את מטבעות חרטט הראשון הטביע חרטט השני' פרצה המולה גדולה בחדר. חיים דוד צעק, מה זה החרטט הזה? עובדים עלינו? ואילו דוד חיים פרץ בצחוק קולני עד כי המ"פ נאלץ להתערב ולהשקיט את האווירה (לא לפני שהוא עצמו עשה מאמצים להצפין את רצונו לצחוק…).
העניין הוא שיתושנקו הגיע למוצב עם הרצאתו על החרטטים כחמש שעות לפני תחילת ההרצאה (הוא לא האמין שהמוצב כל כך קרוב לירושלים…), והיה צריך לשכנו (שינוח מהדרך…).

הצענו לו מיטה בחדר המפורסם והוא נכנס בשמחה לחדר. רק פתח הדלת ומייד חטף צעקות, תסגור, תסגור. נראה שהשים עצמו לא שם לב לוויכוח הנואש בין הזבובים – מי יזכה להיכנס לתוך החדר, אך איני יכול להיות בטוח בכך.

ואז נשכב במיטתו ובהה בתקרה ובחלל החדר שבו התרוצצו להם מאות זבובים, יתושים ומה לא. הייתה תחושה כי יתושנקו מתעמק במשהו. לפתע שאל אותנו אם ניסינו למגר את תופעת הזבוביאדה. הבטנו בו בביטול ומלמלנו שאין בעולם חומר שיכול להם. ואז שאל, קיי 9000 ניסיתם? ניסינו גם קיי 90000, ענינו. הוא השתתק.

כעבור זמן שאל בנימוס אם הוא יכול לעשן. הבטנו בו בזלזול, מהי סיגריה לעומת סבל המעופפים האלה? הוא הודה שהסכמנו, ואז שלף מתיקו קופסה יקרה והוציא ממנה סיגר. הוא הציע לנו לעשן אך כולנו סירבנו בנימוס. הוא החל מתעסק בסיגר וכל שוכני החדר הביטו בו כיצד בטקס מוזר הוא מכין את הסיגר ואת עצמו לעישון.
ואז הוא הצית את הסיגר.

מה אומר?

באותו רגע נתהפך העולם; ברגע שבו נפתחה הדלת הזבובים שבתוך החדר התווכחו מי ייצא ראשון… הזבובים מבחוץ, שהמתינו שהדלת תיפתח כדי שיוכלו להתפרץ לחדר, נדהמו וברחו מהמקום במעופת אמוק.
תוך שלוש שאיפות ופתיחת הדלת לרווחה החדר נוכה (וגם נוקה…) מכל מעופף (לימים התחוור כי כולם היגרו למוצב הסמוך שהיה במרחק של כעשרה ק״מ – המג״ד סיפר לנו שבמוצבים השכנים יש מגפת זבובים ואין יודע סיבת הדבר…).

לאחר שיתושנקו הנחמד התעמק בהרצאתו בסוגיית החרטטים, מלכי הנבטים, הוא שלף סיגר ושאל אם אנו רוצים להתכבד. כולנו התנפלנו. לא עישנו, אלא פשוט השארנו בחדר סיגר תורן כשהוא דולק…
במילואים הבאים (רק כחודשיים לאחר מכן; כך היה בשנות השמונים), גם חיים דוד וגם דוד חיים הגיעו עם סיגרים…
פליט נגד יתושים

2 תגובות

  1. תענוג לקרוא!
    מתברר שזרעי מרכז המבקרים של ב"י נבטו בערבות נבטיה העתיקה – באותה הרצאה על מטבעות חרתת א וחרתת ב'.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לצדוק עלון