אחוז בקולמוס כותב
חבריא, אפילו הסבלנות שיש לי לסבלנות שלי פקעה.
הייתי מציע מבחן קטן שיסייע לנו להבין יותר טוב האחד את משנהו.
אם אתה מהשמאל ויש לך ריב עקשן עם חבר/בן משפחה מהימין, תשאל אותו את השאלה הבאה:
״האם תחת הבטחה שנחיה בביטחון גמור תהיה מוכן לוותר על השטחים ולחזור לגבולות 67 (בתיקונים כאלה ואחרים)?״
ואם אתה מהימין ויש לך ריב עקשן עם חבר/בן משפחה מהשמאל, תשאל אותו את השאלה הבאה:
״האם תחת וודאות שנסיגה מהשטחים תסכן עד אובדן את בטחון המדינה היהודית – האם גם אז תמשיך לדגול בנסיגה מהשטחים?"
אני יודע כי יש כאלה – ה"עקשנים" נכנה אותם – שיאמרו כי שתי השאלות הן "נוגדות מציאות" וכי אין להן משמעות. איך אפשר להניח – כך יקשו – הנחות היפותתטיות לגמרי?
העקשנים הללו למעשה מסרבים לגלות את דעתם האמיתית וצריך להתעקש ולקבל מהם תשובה.
מותר לנו לשאול שאלות "בהנחה שיתקיימו תנאים מסויימים". אנו יצורי אנוש המסוגלים להניח הנחות היפותתיות כאלה.
המדע וההגות רוויים ב"ניסויים מחשבתיים" מן הסוג הזה. לא ניתן להם להימלט ונלחץ עליהם ליתן תשובה.
לא יודע, אבל לי השאלות הללו מסייעות, ויש בהן גם כדי לדחות את "שנאת האחים" הנגלית מכל דלת.
ומבטיח שהסבלנות שלי לסבלנות שיש לי תשוב; ומבטיח גם שהדבר הבא שאעלה יהיה שיר.
צדוק