בננות - בלוגים / / אני לוקח עמי את הלילה
אחוז בקולמוס
  • צדוק עלון

    נולדתי בירושלים ב – 1954 לאסתר וחביב עלון. אני נשוי לרונית ואב לרות, אֵסי ושירה.

אני לוקח עמי את הלילה

 

 

בשנתיים שעברו הוספתי שורה לכבוד החנוכיה:

http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=18687&blogID=309

 
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=22282&blogID=309
 

גם השנה אני מתפתה להוסיף שורה, לכבוד אור הנר המשמש להדלקת יתר הנרות – הַשַּׁמָּשׁ:

 

לְעִתִּים כְּשֶׁהַלַּיְלָה שֶׁלִּי נוֹתָר עֵירֹם וְעֶרְיָה

אֲנִי רוֹאֶה אֶת

אוֹרוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ שֶׁבִּידֵי אָבִי

הָעוֹבֵר מִנֵּר לַנֵּר וּמַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכִּיָּה  

==

חג אורות שמח לכולנו.

==

 

אני לוקח עמי את הלילה

 

בִּנְסִיעוֹת לְמֶרְחַקִּים

אֲנִי לוֹקֵחַ עִמִּי אֶת הַלַּיְלָה שֶׁלִּי

 

לְעִתִּים אֲנִי מוֹצִיא אֶת הַלַּיְלָה

בַּיּוֹם

וְהָרַכֶּבֶת מַמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ

חוֹלֶפֶת עַל פְּנֵי בָּתִּים וּכְפָרִים וְעֵצִים

וְהַגֶּשֶׁם מוֹסִיף לָרֶדֶת עַל הָאָרֶץ

מִתּוֹךְ שִׁבְרֵי עָנָן מְחֻצָּפִים

 

לְעִתִּים אֲנִי מוֹצִיא אֶת לֵילִי

בַּלַּיְלָה

וְאוֹרוֹת הָעִיר מְסַמְּנִים 

אֶת תָּוֶיהָ הַפְּנִימִיִּים

וְדֶרֶךְ לֵילִי אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָעִיר

כְּמוֹ רוֹפֵא הָרוֹאֶה אֶת הַגּוּף

דֶּרֶךְ קַרְנֵי רֶנְטְגֶן.

 

לְעִתִּים

עִם רֶדֶת הַלַּיִל,

הַלַּיְלָה שֶׁלִּי עוֹזֵב אוֹתִי

– כְּמוֹ הַיּוֹנָה שֶׁאָכְלָה מִכַּף יָדִי

וְעָזְבָה אֶת בֵּין-הָעַרְבַּיִם –

וְעוֹלֶה עַד הָרָקִיעַ

 

לְעִתִּים

אֵין עוֹלֶה בְּיָדִי

לְהוֹצִיא אֶת לֵילִי

 

וְאָז

בְּאוֹר הַלַּיְלָה

אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת

אֶת הַלַּיְלָה יוֹרֵד עַל הָעוֹלָם

וּבִמְקוֹם לְכַסּוֹת אֶת הָעוֹלָם בְּחֻפָּתוֹ

הַלַּיְלָה שֶׁלִּי נוֹתָר לְבַדּוֹ

עֵירֹם וְעֶרְיָה.

 

10 תגובות

  1. אוהבת את המשחק בין הלילה הפיזי ללילה המטפורי הלילה הפנימי מקבל משמעות של אור וראיה עמוקה ,הוא מאיר את עולמו האינטימי האינטואיטיבי של המשורר
    והלוואי שלילה כיום יאיר באמת
    חנוכה שמח

  2. רוחה שפירא

    צדוק ~ לילה..טוב!
    יפה לי הלילה שלך בשיר הזה. חלק המשפט "אֲנִי מוֹצִיא אֶת הַלַּיְלָה" או "את לֵילִי" מזכיר לי (לצערי) את הביטוי "לא הוציא את לֵילוֹ".. לכן אני מציעה להשתמש בפעלי השורש מ-צ-א בשיר הזה כך:
    – לְעִתִּים אֲנִי מַמְצִיא אֶת הַלַּיְלָה
    – לְעִתִּים אֲנִי מוֹצֵא אֶת לֵילִי
    – לְעִתִּים/ אֵין עוֹלֶה בְּיָדִי/ לְמְצֹא אֶת לֵילִי

    אני בטוחה שתמשיך לשמור על הלילה שלך ולהוציא ממנו שפע של סודות וברכות.
    בקישור השני שהבאת גיליתי שכבר לפני שנה כתבתי לך הערות על "אירע" השיר מלפני שנתיים. כנראה בהשפעת האורות המרובים הגנוזים בשיריך. חג יפה!
    רוחה

    • רוחה הי,
      תודה על ההערות וההארות — טעם רב בהן.
      בסך הכול אני מסכים עימך (ראי במייל האישי).
      שתהיה שבת ברוכה ומוארת — צדוק

  3. נורית פרי

    היי צדוק, תודה על הלינקים שהחזירו אותי גם לשירים הקודמים.

    איזה יופי של ביטוי "לפעמים אני מוציא את הלילה ביום". מתאר כל כך יפה את הלכי הנפש…
    נורית

    • נורית הי,
      התערובת של יום ולילה יש לה ניחוח משכר.
      שיהיו לנו הרבה לילות בימים והרבה ימים בלילות ושהכול יואר באור הנכון — צדוק

  4. כמה כיף לקרוא את השיר ולחלוף איתך ביום ובלילה עם רכבת המילים החכמות שלך
    יופי של יצירה
    כמובן שנזכרתי בקטע שכתבתי

    חֹשֶךְ

    בְּתוֹךְ אֵין סוֹף שֶׁל

    חֹשֶךְ

    אִיֵּי אוֹר דְּלוּקִים

    כְּנֵרוֹת הַתָּמִיד

    וְרַק שַׁמָּשׁ אֶחָד יַעֲלִים

    אֶת נֵרוֹת הַלַּיְלָה

  5. עקיבא קונונוביץ

    צדוק, אני אוהב את השיר. היסוד הלירי מבוטא על-ידי היסוד הסיפורי.
    חג אורים שמח

    • עקיבא הי,
      תודה רבה על דבריך ועל ההבחנה המעניינת בין היסוד הלירי ליסוד הסיפורי.
      חג אורות שמח — צדוק

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לצדוק עלון