בננות - בלוגים / / זכרונות אינם
אחוז בקולמוס
  • צדוק עלון

    נולדתי בירושלים ב – 1954 לאסתר וחביב עלון. אני נשוי לרונית ואב לרות, אֵסי ושירה.

זכרונות אינם

זכרונות אינם

 

זִכְרוֹנוֹת אֵינָם מִסְמָכִים שֶׁעָבַר זְמַנָּם

וַאֲשֶׁר עָבְרוּ צִלּוּם בְּזִעוּר

וְאֻחְסְנוּ בְּטֶרֶם נִגְרְסוּ

עַד שֶׁיִּקְרֶה הַמִּקְרֶה וְיִדָּרְשׁוּ

לְשַׁמֵּשׁ כְּתַקְדִּים.

 

מָה אֶעֱשֶׂה עִם זִכְרוֹנוֹתַי

וְהֵם אֵינָם שְׁמוּרִים אֶצְלִי

עַל-פִּי סֵדֶר קַבָּלָתָם

וְאַף לֹא עַל-פִּי סֵדֶר הָעִנְיָנִים הַהֶגְיוֹנִי,

אֶלָּא הֵם כְּגַלֵּי הַיָּם הַטְּמוּנִים בְּמַעֲמַקָּיו

הַרְחֵק מֵעֵבֶר לְכָל אֹפֶק,

הֵיכָן שֶׁרַק מְטוֹסִים חוֹצִים אוֹקְיָנוּסִים מֵעֲלֵיהֶם,

אֲשֶׁר יֵשׁ וְהֵם נִבְלָעִים וְנֶעֱלָמִים

בְּטֶרֶם יַגִּיעוּ אֶל הַחוֹף,

וְיֵשׁ אֲשֶׁר הֵם מִתְגַּלְגְּלִים וּמִתְפָּרְצִים

וְשׁוֹטְפִים בְּאַחַת אֶת הַחוֹף

וּנְסוֹגִים – כַּאֲנוּסִים עַל-פִּי חֹק הַכֹּבֶד –

בְּרַעַשׁ רַב אֶל חֵיק הָאוֹקְיָנוּס,

נוֹטְלִים עִמָּם כֹּל שֶׁיִּמָּצֵא בְּדַרְכָּם,

וְגַם אִם אֲנִי עוֹמֵד אֵיתָן עַל הַחוֹף וְאֵינִי זָז מִמְּקוֹמִי

אֲנִי נִשְׁטָף בָּהֶם וְנִסְחָף אֲחוֹרַנִּית בְּעַל כָּרְחִי.


ראיתי שלאחרונה אנחנו מתעסקים בזכרונות, וזה עשה לי חשק להביא את השיר הזה מתוך "בהמולת היום והלילה אני שוכח וזוכר".

23 תגובות

  1. גיורא פישר

    אני חושב שזה השיר המתאר הכי ממצה שקראתי את נפלאות הזכרון.
    שיר מעולה .אשמור אותו.

    • לצדוק,
      אם אתה מתעסק בזכרונות, סימן שסיימת לנמנם בשיעורי היוגע/ה

      אני יושבת שבעה.
      ובימים האחרונים עלו בי זכרונות והרבה. ציירתי את הנפטר כדמות האולטימטיבית של חייו, כפי שאני ראיתי אותוואותם.
      השאר נדחק.

      כדבריך הזכרונות הן כתנועה בלתי פוסקת. חלקן אנחנו מדחיקים וחלקן אנחנו שוכחים וחלקם נמחקים.

      אבל, עדיף להזיח אותן הצידה לחיות את הרגע ואת המחר.
      ואם אנחנו לא נעשה כאן משהו.

      המדינה הזאת תהפוך להיות זיכרון.
      גם אם היינו גאים על מספר שבועות של מחאה, אנחנו לא עם שנעלה על הכנסת ונשבור זכוכיות.

      אנחנו הם המתאבדים של מצדה שנופלת ונופלת ונופלת.

      אנחנו זיכרון קולקטיבי של קורבן.

      והשיר שלך צדוק באמת מתאר את אופיין של הזכרונות.

      חוה

      • חוה שלום,
        אני שולח לך תנחומים.
        אחת מהשאלות הפילוסופיות החשובות בעיניי היא — אם אנו חיים, למה אנו מתים; ואם אנו מתים, למה אנו חיים. לעיתים ניתן למצוא נחמה בהגיגים הפילוסופיים (שאינם בלתי קשורים בזכרונות שלנו אודות יקירינו שהלכו לעולמם).
        תודה על מילותייך.
        מהשמים תנוחמי.
        צדוק

        • לצדוק שלומות,

          אני אישית רואה את המוות כסוג של גאולה, אפילו חסד מסויים ולכן אין לי הגיגים בקשר למוות. אני מכירה הרבה תפיסות פילוסופיות, אם כי הצורה בה הצגת את הדברים היא מעניית. אנשים אומרים אנחנו חיים ורגילים שסוף כל בשר הוא מוות.

          ותודה על מילותיך החמים
          חוה

    • גיורא הי,
      מה אוכל לומר מלבד "אזכור את דבריך"…
      תודה — צדוק

    • גיורא אני איתך בכל מילה

  2. אכן זכרונות כמו גלי ים עולים ברגע לא צפוי ולא קרוי לשטוף את חוף הוויתנו
    אהבתי את האנלוגיה בין תמונת המסמכים המקוטלגים והמסדורים לבין דימויי הים וסערתם כאמצעי להבלטת כוחו ושליטתו הפתאומית והסוחפת של הזכרון בחיינו,
    כופה עלינו תנועה פנימה והחוצה אף אם נסרב לזוז
    שבת יפה וזכרונות חמים

  3. אכן, גלי הזיכרון מציפים לפעמים כמו צונאמי. וגם הרס דומה הם משאירים…
    השיר מיטיב לתאר את תהפוכות הזיכרון.

    • רוחה שפירא

      צדוק שלום!
      היטבת לצייר ולשורר את גלי הזיכרון והתודעה על דרך היפוכם (זכרונות אינם).
      מעניין הקשר בין תהליכי הזיכרון לתנועת המים -ים – מעיין. כמו הטבע המחייה כך הזיכרון נובע, מזכך, שוטף וסוחף, וכמו גם הגשם מאפשר לנו להגשים ולהחיות את תודעת חיינו החולפים.
      שבת שלום!

    • נורית שלום,
      תודה על הדברים ותודה גם לשירייך (שהזכירו לי…).
      שבת טובה ומיטיבה (בזכרונות ממנה לעתיד) — צדוק

  4. שלום לך צדוק
    תיארת יפה מצב מדוייק
    והיום יותר מתמיד מעלה אני זיכרונותיי
    קרובים ורחוקים שקועים עמוק או צפים במרחב הזמן

     
    בְּדֶרֶךְ זִכָּרוֹן שׁוֹקֵעַ
    נִרְעַד בְּאֶצְבְּעוֹת הָאוֹר
    אטלטל בין טֵרוּף
    הָאֶתְמוֹל לריקוד
    העכביש
    אחֱצֶה אֶת קַו הַיּוֹם
    הָאַחֲרוֹן
    וַעֲדַיִן לֹא באתי
    לא הִגַּעְתי
     

    • דוד הי,
      ממש בא לי להגיד לך — נעים זמירות ולא בתרתי משמע אלא בתלתי משמע…
      תודה וכמה טוב שעדיין הדרך לפנינו — צדוק

      • שבת שלום צדוק
        תודה
        נעים לי לקרוא את דבריך
        נעים לי לשמוע את שירך
        ואנחנו דרכינו לפנינו
        וכך נגשים חלום

  5. רות בלומרט

    צדוק,
    ניסוח מרתק לזכרונות. עשיר ומרתק.
    תודה
    רות

    • רות שלום,
      צרור תודות למילותייך היפות.
      (גם אני מסתבך עם הממשק פה…).
      שבת מנוחה — צדוק

  6. היי צדוק
    יופי של בטוי נתת לזכרונות .הם אכן גלים ושרויים במעמקים והם שוטפים ומציפים .הם מעשירים את חיינו ומכוננים את הווייתנו כבני אדם. כדבריו של גיורא אזכור את שירך ואלך עמו.
    עפרה

    • עופרה הי,
      לעיתים מתהרהרת לה מחשבה שאל לי לתהות – מה קרה לי, אלא עלי לתהות מה קרה לזכרונותיי.
      כשאני קורא את שירייך העדינים והיפים הרהור זה עולה בי ביתר שאת.
      תודה על המילים ושבת ברוכה — צדוק

  7. וְגַם אִם אֲנִי עוֹמֵד אֵיתָן עַל הַחוֹף וְאֵינִי זָז מִמְּקוֹמִי
    אֲנִי נִשְׁטָף בָּהֶם וְנִסְחָף אֲחוֹרַנִּית בְּעַל כָּרְחִי.

    כל כך יפה חוף הגעגועים הזה !

    ובמיוחד אני אוהבת שירושלמים כותבים על ים 🙂

    • ריקי הי,
      תודה. גם ירושלמים יודעים לשחות ימה וקדמה צפונה ונגבה…
      ד"ש — צדוק

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לצדוק עלון