אחוז בקולמוס כותב
חישובים
כַּלְבָּתִי אֵינָהּ מְחַשֶּׁבֶת חִשּׁוּבִים
כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ
הִיא אֵינָהּ מְחַשֶּׁבֶת שֶׁאֶחֱזֹר
כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר
הִיא אֵינָהּ זוֹכֶרֶת שֶׁהָלַכְתִּי
אֲבָל הִיא מְצַפָּה
פורסם באחד מהגליונות האחרונים של "עתון 77".
חישובים
כַּלְבָּתִי אֵינָהּ מְחַשֶּׁבֶת חִשּׁוּבִים
כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ
הִיא אֵינָהּ מְחַשֶּׁבֶת שֶׁאֶחֱזֹר
כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר
הִיא אֵינָהּ זוֹכֶרֶת שֶׁהָלַכְתִּי
אֲבָל הִיא מְצַפָּה
פורסם באחד מהגליונות האחרונים של "עתון 77".
נפלא. והיא גם לא כותבת הכלבה, לאושרה
שולמית הי,
תודה. הערתך ("לאושרה") מעוררת מחשבה. (נשמח אנו שאולי בכתיבתנו אנו מזכים את עצמנו ואת הרבים.)
תודה — צדוק
זה יפה ומעורר מחשבה. אולי לא בציפייה טמון הקושי. תודה.
לי הי,
תודה על הקריאה והתגובה. הערתך אודות הציפייה (המודעת והלא מודעת) אכן מעוררת מחשבה.
תודה — צדוק
מצוין.
מי אמר ש"חיי כלב" זה רע?
שחר-מריו הי,
תודה (השאלה היא האם הכלב יודע ש"חיי כלב" זה לא רע…. ואם הוא יודע – האם יודה בכך?).
ד"ש — צדוק
האם הזכרון של הכלב הוא כל כך גרוע או שזאת הנאמנות שדופקת אותו ?
וחתולים מחשבים את קיצם לאחור 🙂
ריקי הי,
תודה על תגובתך — כשקראתי אותה עלתה בי מחשבה שמא לא בכלב נעוץ העניין אלא בזיכרון שלנו ובנאמנות שלנו…
תודה — צדוק
אהבתי, צדוק. תיאור מזוקק של מצב מזוקק
זהר הי,
תודה על מילים מזוקקות (וזכות).
ד"ש — צדוק
צדוק, שיר נפלא. מהחזקים שלך. רני
רן הי,
נעימים דבריך.
תודה וד"ש — צדוק
מאיר עיניים ולב!
אגב, זה מה שאני אוהבת אצל כלבים ומכוניות. ללא חישובים וללא איווי, מממתינים כאילו אין זמן, רק לך, מזומנים למלא (חלק מ-)צרכיך: זה לאהבה וזו לתנועה.
שלומית הי,
מעניינת ההאנשה שעשית.
תודה — צדוק
צדוק אתה יודע בדיוק מה דעתי עליך
הינך חד כתער , כיף לקרוא אותך בכל עת.
אורה הי,
כיף גם לקרוא תגובות כשלך…
תודה וד"ש — צדוק
אני אוהבת מאוד את השיר."אבל היא מצפה" תמצית הכלבה
חני הי,
תודה על תגובתך היפה ושמח שאהבת.
צדוק