כללי

מחבואים-זה שמאחורי וזה שמצדדי

 זה שמאחורי וזה שמצדדי-                                לידיה גורדון קנכט   מין הארכיון של "בצלם": אנאא אחמד  אבו מעתק בת שנתיים. תושבת בית חאנון, מחוז צפון עזה, נהרגה ב- -2008-28-04 בבית חאנון מירי טיל ממסוק. לא השתתפה בלחימה בעת שנהרגה. דיווח "בצלם"   בוקר של שמש ואבק. חליל התעורר מקרן השמש המכה בעיניו. המיטה רטובה. מוניר שוב הרטיב הלילה. חליל קם, הולך החוצה ...

קרא עוד »

כמה מחשבות על ד"דון קיחוטה"

 כמה מחשבות על "דון קיחוטה" אני אתייחס בעיקר לשני פרקים: 1-8 מתוך  אותו הספר שמתחיל במשפט שכמעט כל נער מ-300 מיליון דוברי הספרדית יודע לחזור עליו:En un lugar de la Mancha de cuyo nombre no me quiero acordar  חי לפני זמן לא רב הידאלגו מהללו המחזיקים חנית בנדנה, מגן עתיק יומין, סוס כחוש וכלב קל רגליים." אמר חוקר ספרדי שסרוונטס ...

קרא עוד »

כחול-סיפור

כחול היה לנו קיר כחול. נועה, עיניים כחולות, עור שחום וחירשת, אמרה: "אני קוראת לבית הזה הבית הכחול".  היה לה חיישן בתוך הראש, וכך היא שמעה. יופייה ניתן לה יחד עם חירשותה כשהיא נולדה. עכשיו היא הייתה בת שמונה והיא ישנה אצלנו בסוף השבוע. לא ידעתי עד כמה היא מבחינה בדקויות הקולות שמסביב, למרות שעם השנים גם אני נעשיתי כבדת ...

קרא עוד »

שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו

אז אמרתי משהו כמו "בשביל מה לכתוב? אולי עשיתי את שלי" כביכול לא אכתוב יותר? ובאותו שבוע חזרתי וכתבתי. כנראה סוג של גרפומניה. כנראה זה מה שאני יודעת(?) לעשות. כמובן שיש לי חיים, חיים אפרוריים, שיש בהם כל מה שיש אצל חיים של אחרים. או חלק מזה. הכל כלכך נדוש, והכתיבה שלי חלק מהבנאליות הזאת. ואין אומץ לשיפ נקודה ו-THE ...

קרא עוד »

חזרתי

אחרי המון זמן (כמעט שנתיים) פתאום הרצןן הזה לכתוב כמה מילים בבלוג, אולי להגיע למישהו, אולי הרצון לשתף, אני כותבת סיפור חדש שעוד לא החליט מה הוא בדיוק. אולי ספור תעלומה, אולי "סיפור מתח" כבר כמה זמן אני לא באמת כותבת. יותר חושבת מה איך להמשיך, או אולי לעזוב בכלל. לעזוב את הכתיבה. כביכול "עשיתי מה שיכולתי, אולי זה מספיק". ...

קרא עוד »

עוד משהו על ילדות. קטע מתוך סיפור שבכתובים

עוד משהו על ילדות רחוקה, בארץ אחרת, בשפה אחרת. מילים שאבדו לי כשלא כל כך רכשתי את השפה שבה אני כותבת עכשיו, שפה שהיא לעיתים כמו קוצים על לשוני.    מילים הסתכלתי על הלוח הירוק שאבא הביא מתנה. לידו עמדה ויולטה, הבת של בעלי המכולת, הארמנים. היא החזיקה גיר ביד, היא המורה. אני יושבת על כיסא עץ קטן, עם משענת ...

קרא עוד »

מחפשת את משטח השבלולים

מחפשת את משטח השבלולים   היא הולכת ומתרחקת מהבית. יורדת בכביש המערכת, יוצאת מהשער הצר המיועד לאנשים- שער הברזל הכבד, המיועד למכוניות, סגור. עוברת את הכביש, נכנסת מתחת לגדר תיל הדוקרנית, גחונה על האדמה. אחר כך לכיוון מטה, אל הוואדי. בחורשה נגמר לפתע השביל. הסבך הירוק מושיט ענפים דקים עם ציפורניים חדות שמחפשות את בשרה. קיסוסית דקיקה, ירוקה בהירה, עם ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ללידיה גורדון-קנכט