שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים

שָׁנִים יָשַׁבְתִּי דְּמוּמָה אֶל מוּל פְּקַעַת הֱיוֹתְךָ, מִתְאַמֶּצֶת לְהַתִּיר, נוֹאֶשֶׁת לַעֲרוֹם עַד הַלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁבּוֹ בְּעִמְקֵי סְבַךְ חָשׁוּךְ שֶׁל חוּטֵי חֲלוֹם, נִגְלָה אֵלַי בָּאוֹר הַחוּט הַתַּחְתּוֹן, חוּט הַדִּמְיוֹן, וּמָשַׁכְתִּי אוֹתוֹ בְּאִבְחָה חַפָּה מֵהַכָּרָה בִּהְיוֹתְךָ וּמִכּוֹרַח בְּאוֹמֶץ לְהִוָּתֵר בִּלְעָדֶיךָ עַד יְקִיצָה וּמִמֶּנָּה אָקוּם פְּרוּמָה מֵהֱיוֹתְךָ שׁוֹבֵק חַיַּי עוֹדְךָ חַי.

  אַל תִּקְרָא בִּקְרִיעַת עוֹרִי, בִּבְגִידָתְךָ בֶּאֱמוּנָתִי כִּי לא תִּהְיֶה לְךָ אִשָּׁה זָרָה עַל פָּנַי תַּעֲבוֹר בְּלִי הַסֶּט מַבָּטְךָ מֵאֶבְלִי עַל מוֹת הֱיוֹתִי כְּלִפְנֵי קִדּוּשַׁי בַּקַּדִּישׁ.  עֶרְיַת יָדִי חַמָּה עֲדַיִן נִשְׁלַחַת לִמְרִיטַת כְּנַף בִּגְדֵּנוּ הַשָּׁלֵם לִפְנֵי שֶׁתֵּעָלֵם.      

    https://www.youtube.com/watch?v=9C6xcblGlOM מאחורי הלינק חבוי שירי "דיירים מוגנים", שכתבתיו בהיותי בת 24 – ומאז אני רודפת בחיי הפרוזאיים אחר מילותיו להגשימן.  באחרונה הרהרתי בצל "צוק איתן" עד כמה אולי היו עניינינו הלאומיים מתנהלים אחרת אילו הופנמו מילות שירי זה על ידי שני הצדדים הלוחמים. באחרונה אף הולחן "דיירים מוגנים" על ידי הזמר אלי זמיר, שמצא טעם בשילוב קולי המקריא את ...

  בהיותי ילדה הוכרתי על ידי מכרי הקרובים כילדה מוכת ירח. מעת לעת הייתי קמה ממיטתי ומתהלכת בשנתי ברחבי בית הורי עד שהיו משיבים אותי למיטה מבלי להעירני.    פעם אחת אפילו "נתפסתי" יושבת שקועה עמוק בשרעפי הלילה על אדן חלון חדרי, כששתי רגלי משתלשלות מעל חצר בניין מגורי (ולא מתוך שתת-המודע שידר חלילה רצון אובדני, שכן הייתי ילדה מלאת ...

  לפני שבועות ספורים פנתה אלי סופרת הילדים, נירה הראל, וביקשה שאכתוב על סופר או סופרת או ספר שאהבתי במיוחד בימי ילדותי. מיד ידעתי על מי אכתוב… והרי מסתי האישית שעצם כתיבתה במיוחד בימים קשים אלה הרוותה אותי נחת רבה והעניקה לי נשימה חדשה… יש משוררת אחת עברייה אשר לה אני חייבת כנראה את הציר המרכזי של חיי, כמעט מראשיתם. ...

בְּנֵי אָדָם הַקָּשִׁים לְעִכּוּל, חֶלְקָם אֲפוּיִים הֵיטֵב, מֻגָּשִׁים נָאִים עַד מְאוֹד עַל צַלַּחַת מְפַתָּה כְּמִבְחָן לִרְעֵבִים לְהִשָּׁמֵר עַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם מִגַּעַת.  

    פעם ראו בשבוע הספר העברי חגיגה רבתי –  של קוראים, של סופרים ושל מו"לים. לא הרבה נותר מהחגיגה המשולשת הזו, לתחושתי. אין זה סוד שעולם הספר בארץ ובכלל בעולם כולו מצוי במשבר, ושרוב כותבי הספרים רובם חווים שבר – שברו של החלום שספרם ימריא אל-על אל רשימות רבי המכר, גם אם לשבוע-שבועיים, שיישאר על המדף בחנויות ובמקום טוב באמצע, ושיימכר ...

  אחד המחדלים הגדולים של מערכת החינוך העברית, לדורותיה אולי, קשור בחגנו זה הנחוג היום –  חג מתן תורה. ואין הכוונה אך ורק לחגיגת עשרת הדיברות שירדו אלינו חקוקים על לוחות אבן שיכולים להחליף המוני קלסרים מעלי אבק בכל משרד עורך דין. מדובר בתורה כולה, שניתנה לעם ישראל – כגיבור וכנוצֵר הנכס הרוחני-תרבותי, שאין לא היה ולא יהיה כמותו אולי ...

  מאז ראשית עיסוקי וחיבורי הפנימי העמוק אל הספרות בכלל ואל השירה בפרט, אני נוטה לתפוס את המילה הכתובה בלבושה האמנותי כמראָה וכגשר הכי מיטביים שיש אל נפש האדם שאינה משתנה לעולם ואשר רב בה הדומה מהשונה בין אדם לאדם. שיאו של מירוק המראָה הזה בסוגה היצירתית הקרויה שירה לירית, שראשיתה במאה השישית והשביעית לפנה"ס ביוון העתיקה. ומה עומד ביסודה ...

לפני ימים ספורים, לאחר שהגעתי לסניף קופת החולים שלי, וחניתי ממש בפתחו (בזכות תו חניית הנכה האדיר), והוצאתי את מכשיר הפלא המסייע לי בהליכה –  הרולטור –  פגשתי מכר ותיק ואשיה תרבותית –  מבקר התיאטרון והספרות מיכאל הנדלזלץ, המסתייע זה כמה שנים בקלנועית מפאת מחלת הטרשת הנפוצה שהלכה והתגברה במרוצת שנותיו. שנינו חייכנו זה אל זה והחלפנו כמה משפטים רוויי ...