שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

ממעמקי קראתיך

    מִמעמקַי קְראתיךָ וְלא שָעיתָּ. לא השתהיתָּ. לא עָניתָּ. עִינִיתָּ ממעמקיךָ שהכזיבוּ אֵמוּנִי שתעזוב עִמִּי מִדְבָּריוֹת שִיר את שוּרוֹתיו תִּזְכּוֹר. גַּלְעֵד לְחָלָל לֵב.        

קרא עוד »

כזה ראה וקדש

            קראתי הבוקר את הפוסט של יעל ישראל, ומכיוון שהוא חסום לתגובות ובגלל חיוניות נושאו – ולו בעיני – חרף טריותי במטע הבננות, אך לא בסיבוב הזה בעולם הזה, אני מוצאת נחיצות פנימית עמוקה לציין:   א.   למקרא כל סעיף בפוסט החשוב של יעל, אמרתי לעצמי מיידית – ראש ולב – כזה ראה וקדש. לא ...

קרא עוד »

רשמים צעירים מביקור בתערוכת וקסמן

                  אתמול בצהריים שאלתי את בתי הבכורה, תמר שם אור, אם היא רוצה להצטרף אלי לפתיחת התערוכה של ידידי האהוב יוסי וקסמן. תמר היא בת 21, אמנית בזכות עצמה, שחקנית תאבת תרבות ואמנות. זה מכבר היא שבה  משהות חניכה בת חודשיים בניו יורק, ולא שבעה מלספר על תערוכות מדהימות שבהן ביקרה ועל ...

קרא עוד »

תפילת איש באישה

      עונג שבת בלעדיךָ, הכי איתךָ. סירֵי הלב מבעבעים, חלה נבצעת בְּיד רפָה. אתה מעבר לְשולחן הזוי בְּעיניים כָּלוֹת, מברכים בְּקול אחד על הנרות, חולקים תפילת איש בְּאישה, לִראוֹת רוח אחרת מן ההבל שידענו.          

קרא עוד »

התורה על פי נוגה – ד'

  זהו החלק הרביעי והאחרון מתוך הפרק "התורה על פי נוגה" שמתוך רומן בכתובים "יומנה של אישה מודרנית". בסיום חלק זה יובא דבר הגבר – גיבור הרומן, דוב – על התורה כולה… חג שמח.     כנצר לאם כרבקה בוודאי לא היו זרים לרוחו של יעקב, בנה הגולה, נתיבי המאבק של בנות דודו על נכסי לבו וניכוסו לכל אחת מהן. ...

קרא עוד »

התורה על פי נוגה – ג'

  יצר הרס המשפחה נחשף במלוא העוצמה על ידי רבקה, אשת יצחק, בנם יחידם של שרה ואברהם. אם הבנים – שניים שיצאו מרחם אחד כמעט בעת אחת – נשבית באפלת רגשותיה המפלים בין תאומיה. תככנותה גרמה למלחמת אחים שהיתה עלולה לגרום לשפיכות דמים. בספר הקדוש מגלה אלוהים לרבקה ההרה – "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו ולאום מלאם יאמץ ...

קרא עוד »

התורה על פי נוגה – ב'

  התורה על פי נוגה: מצא אישה מצא רע – ב'   כאשר נתחוור לשרה כי אינה מסוגלת ללדת, היא מביאה אל מיטתו של  אברהם את שפחתה הגר. אין הכתוב המקראי אומר דבר וחצי דבר על רצונו של אבי האומה לבגוד באשתו הנאווה. הוא בסך הכול ביצע את שהוטל עליו והואיל בטובו לשכב עם השפחה.  לאחר שהגר הרתה, ולשרה נדמה ...

קרא עוד »

התורה על פי נוגה – א'

      הכתוב מטה הוא אינטרפרטציה, חומר למחשבה ופרק מתוך רומן בכתובים "יומנה של אישה מודרנית". הפרק יובא כאן בארבעה חלקים לכבוד חג השבועות, הלוא הוא חג מתן תורה.     התורה על פי נוגה: מצא אישה מצא רע – א'     עוד משחר בריאתה התגלתה האישה כשרמוטה.* מתפתה, ובמיוחד מפתה. לא פחות מהנחש אשר פיתה אותה ללמוד ...

קרא עוד »

מוסיקת נשמה

      שיהיו אהוּבַי כנגנֵי תזמורת מְמלאָה אולמִי בצלילים משתרגים בשרביט מַשגיבה  כסימפוניה בהרמוניה אלוהית.      *   מוסיקה מנגנת נשמה שמנגנת מוסיקה. בחילופי עתות מתחלפים כלים, נגנים באים והולכים באולמות מלאים או ריקים מאוזן, לבד אחת שבה ולה כְּחיים. גם לחירשים אילמים תפכֵּה במקדשהּ הדומֵם.          

קרא עוד »

דברים פשוטים מסתבכים והולכים

דבר המשורר לא פתר   דברים פשוטים מסתבכים והולכים, כדבר המשורר שלא פתר ולא התיר דבר, כי שיר אינו מרפא או מרפה געגוע אל מי שלא יגיע להתיר באחת שמחתי במלואי ובשתיקתי.   *   מיתר געגוע פקע. ממילא צליליו צרמו אוזן-לב. שני קצוות נפרדים מחברים דממה. לא מות המוזיקה, כי אם הרמוניה מנשימה שורת תווים שלמה הודות לכל אשר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לענת לויט