שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים

    את אמונתי השלמה בבורא עולם כבר הסגרתי. לא רק זאת. אני גם מאמינה בהשגחה פרטית. ככל שמדובר בי, ההשגחה צמודה מאוד. לפעמים ממש בייביסיטר עשרים וארבע שעות.  האל הוא בעצם כאב רחום וחנון לי, מוחל ונאתר בכול, בדרך שלו כמובן ובתנאי שתפילותי באות באמת מעומק הלב.  אז ככה, אתמול בצר לי על לבי וברצוני האחד והיחיד בהתרת כאביו, ...

    לפני יומיים פרסמתי את השיר "למתחזה לאיכר" שהייתי שמחה מאוד אלמלא היה נכתב. חשפתי בו יותר מטפחיים אישיים של מצב לא קל שאני נתונה בו. מסיבותי האישיות החלטתי למחוק אותו על שלל תגובותיו שחיזקו את רוחי. ועל כך תודותי. שמחתי בתגובות, כי הן חיזקו את תחושתי זה שנים באשר למהי "אהבה", מהי "רומנטיקה" מהי "אינטימיות". רוב חיי הבוגרים, ...

שפתותיךָ לוֹחכוֹת, מעלות קְרוּם לב כמסך מעל הצגה נודדת מזיקוקי ערים לאפלת מדבריות, ממִקוות סואנים לבארות שחונות, לְמֵדָה להרפות מתפילה לתשואות על גילום אהבה חָפַה מתפקיד, לְבַד מִהיוֹתי כִּנְתִּינתִּי לךָ.    

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                   הֶיֵה איתי בִּשתיקה או בְּקול, הרבֵּה או מעט ובלבד שתהיה, שאוכל לפרוח אחרת, לפתוח עוד עלה כותרת לָאור, שלא אבּוֹל, שלא אסגר מפניו, מפניךָ, לפני שאתלש מגינתי הסמויה מעיניךָ, לנוח באגרטל לבךָ ימים רבים ככל שיאפשרו המים לשנינו.      

        אני לא אדם דתי, אבל אני אדם מאמין. אני מאמינה באמונה שלמה בבורא עולם. כן, באלוהים. לא תמיד האמנתי. הייתי חסומה. בשבר שלפני גרושי לפני שש-עשרה שנה, היתה לי הארה פנימית. קוראים לזה קונוורסיה. קפיצה באפלה. כמו באהבה. אני אוהבת את אלוהים אהבה חופשית. ללא שום מסגרת מחייבת. וכל הפתיח הזה נועד לתיאור החוויה הבאה, הכה ...

        לפני שנים רבות – שנתיים בערך! – הופיע בארצו של עם הספר, המתרחק לא אחת מספרות יפה, ספר נפלא. הקוראת המלכותית שמו, והוא נכתב על ידי אלן בנט. הסופר, המחזאי והשחקן האנגלי כתב ספר שנון ומצחיק, חכם ומחכים, ובנושא ישן נושן כעתיקותם של הספרים כולם – מהי ספרות יפה לקוראיה. על אף שמאז הופעת הבכורה שלו ...

      ביצרתי חדרים פנימיים בְּסוֹללוֹת דימויים וְחרוזים סגורים ופתוחים לְמזון ומים. ולא צלְחה דרך הפּוֹלְשים שהובסו בְּאֵלם היותי מוּגנת בְּרוּח אלוהים.   *   מילים מְבארות נְגעים כִּנבואה שניתנה בְּשוֹטים מצליפים בְּעשבים סביב גזע חבוּש משפטים,  נרגע לרגעים שלפני הסופה הבאה.        

בדיוק עכשיו צלצלו לי בדלת. אני מתגוררת בלב תל אביב. גברת ועד הבית. ידעתי מיהו המצלצל. סאלח, מנקה המדרגות שלנו זה ארבע שנים. התיידדנו קצת. אני אחראית למענו על משכורת בזמן והוא למעני על ניקוי חדרון ארגזי החול של החתולים שלי, תמורת בונוס כמובן. אין ניצול, רק עזרה הדדית וחיוך אמיתי משני הצדדים.  אז פתחתי עם הצ'ק בידי. סאלח הושיט ...

    עיקר הסיפור על אודות אשת פוטיפר נסב סביב שתיים מתכונותיה. התכונה האחת היא יצר מיני מוגבר, ואילו התכונה השנייה הינה דחף נקמנות מהול  בתחמנות ובתככנות.  שתי תכונות אלה מתמזגות לרשעות בטהרתה.  הכתוב המקראי אינו מציין קיום רגש כלשהו של אשת פוטיפר כלפי בעלה הסריס. נעדר גם ביטוי כבוד לעצם היותה אשת-איש, ועוד מבכירי אנשי מצרים. אפשר בנקל להניח ...

  אתמול הופיע פוסט עם ציור מדהים של איריס קובליו, לכבוד תערוכת ציוריה שתיפתח בשבת הבאה. אישה מוטלת על האדמה ובמרחק מה ממנה ילדה מביטה לאחור – אל אמה? אל עצמה הבוגרת? כדרכו של ציור נִשמתי רב השראה הוא פתוח לפרשנות המתבונן.  כל התגובות שאיריס זכתה בהן על ציורה היו אף הן רבות רגש ותובנות.  ואפילו התפתח מעין דיאלוג והסגרת ...