שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

"בדרך לקולנוע" – שיר מסרט אחר

            את הפוסט הזה תכננתי לפרסם היום עוד לפני שקראתי את שירו היפה של גיורא פישר, "רצנזיה", שפורסם הבוקר. השיר שלי "בדרך לקולנוע" מופיע בספר שירי "עירומה על גב סוס במונגוליה". פרסום שני השירים – של גיורא ושלי – ביום אחד (פלוס מקטע "פופקורן" פיוטי של ארז פודולי) מלמד כי לכל אחד הסרט שלו. מצורף לינק-יוטיוב ...

קרא עוד »

ניקול ופייר – טעימה

                "כתבי יד אינם נשרפים". כך האמין יוצרו של "האמן ומרגריטה", הלוא הוא מיכאיל בולגקוב. לא כך הוא בלִבּות רוב יוצרי הספרים בימינו. אולי, אומרים רבים מאיתנו, לא נשרפים חלילה ספרינו, אבל הם בהחלט נגנזים עוד לפני שטעמו אווירו של עולם. כשכתבתי את "ניקול ופייר" במשך שלוש שנים, ספר צנום – קצת יותר ...

קרא עוד »

הקול קול בתי – תמר שם אור – והשיר שלי

  אנא הקליקו על הלינק והאזינו לבתי בכורתי, השחקנית והזמרת תמר שם אור, שרה את שירִי "מכבסת תולה" מתוך ספר השירה "עירומה על גב סוס במונגוליה" שראה אור בתחילת 2010 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. תודתי העמוקה לתמר ולמלחין חגי גינסבורג שהגשים גם הוא חלום עתיק יומין שלי – יצירת מלבוש מוסיקלי שיעלה את מילות הפיוט מתוך הנייר. תודה מיוחדת שלוחה ליאיר ...

קרא עוד »

איך ספר נולד? כמו ילדה – תכירו בבקשה את ורה, ותאהבו אותה

     לא בכל יום זוכה עורך/כת להיות מיילד/ת של ספר ושל סופר/ת. אני זכיתי לכך לא מכבר. יילדתי את הספר הנפלא שיצא לאור השבוע בהוצאת מטר, מסעותי עם ורה, ואת הסופרת אדית זק. ולא, אל תהא טעות ביד הקורא/ת. לא אני "המצאתי" את הסופרת וספרה. אני פשוט הושטתי יד רכה ואיתנה ובעיקר אוהבת להוציאם אל אוויר העולם. הספר והסופרת ...

קרא עוד »

יציאה לאור כנס חנוכה

    אתמול, נר ראשון של חג החנוכה, נחתם חוזה ביני לבין הוצאת הספרים כינרת זמורה ביתן. זה יהיה ביתה של "יומנה של אישה מודרנית". ברוח ולכבוד הנס הגדול הזה שאירע לי, נכתבו השורות הבאות.   אלוהים ברא את האור מתוך החושך, אבל הותיר בעולם את הלילה – להזכיר יומיום כי האור פורץ ובא מתוך האפלה הגמורה. מעשה נסים. אות ...

קרא עוד »

עשה/י לך חבר/ה

        נאמר "לא טוב היות האדם לבדו". וכנגד זאת נאמר גם "אדם לבדד ישכון". אז טוב או לא טוב לאדם שלבדו, אם מעצם טבעו הוא נועד לשכון בדד? האם מרגע התחברותו של אדם לזולתו אין שיבוש מהותי במהותו, וסופו שיחזור לעצמו מתוסכל ואבוד משהיה לפני שיצא למסע התחברותו עם זולתו? פתיחה מסובבת מעט לפוסט פשוט. ובראשיתו רציתי ...

קרא עוד »

שיר-מכתב אישי לסיסרא

          לפני חודשים ספורים יעץ עמיתי למטע, צדוק עלון, שאם יש חפץ לשתף בשיר-לא-גמור, כדאי לציין זאת: זוהי טיוטת שיר. לפני חודשים ספורים אבחן אותי  ש.י. כאדם בודד מאוד, שרואה באנשי המטע פיצוי ומילוי לחסכי רגש עמוקים. כולנו אנשים בודדים, גם כאשר אנו מוקפים בהמון. יתרון ההשתתפות במטע הבננות – שאפשר לכוון מינונים במדויק. ללכת ולחזור, ...

קרא עוד »

הרומן שלי עם הרומן שלי

        המשורר הנפלא משה יצחקי חגג לי כאן אתמול יום הולדת יחיד ומיוחד. איש מעולם לא חגג לי כך, כשלראשי זר עשוי ממילות שיר כה יפה. אז קודם כול תודה, משה, לך ולכל מי שהגיע למסיבה ובירך והרים אותי על כיסא…  אתמול כמעט באותו זמן שבו החלה המסיבה לכבודי במטע חגגתי בחשאי עוד יום הולדת – יום ...

קרא עוד »

תחת סוכת שמי הלב

    תחת סוכַּת שְמֵי הלֵב פְּרוּצָה לרוח ולמטר שעוד מעט יֵרד וירווה את היושבת לבדה, ידיה נְשוּאוֹת בתפילה לשאת תוֹרתה בשמחת יום הולדתה שיזוּכּה השנה בארבעה מינֵי בְּרכה שלא ידעה.     * את השיר הזה אני מקדישה לעצמי ולכל מי שנולד/ה כמוני אי אז ביום יחיד ומיוחד, חג שמחת תורה. אשרינו שזכינו. חג שמח לכל דרי ודרות סוכת ...

קרא עוד »

הצדעה למשוררי המטע – "פוסט" יום הכיפורים

      גם השנה לא צמתי ביום הכיפורים. כך היה ויהיה תמיד (כנראה…). אני נגד צומות ותעניות יזומים. עינויי נפש למען הזדככות יש לי די והותר בימי חולין, ולא אחת או בעצם בדרך כלל הם נכפים עלי. אני נגד עינויי נפש! אני בעד שמחת הנשמה במלואה ורוב הזמן.  באשר לחשבון נפש. את זה אני עושה כל יום, אם יש ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לענת לויט