שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

וידוי קיומי

    השורות הבאות לא יהיו בחזקת וידוי חושפני, אינטימי, סטרפטיזי, כי אם בחזקת וידוי קיומי, אכזיסטנציאליסטי. לא פחות. זה שנים רבות אני במסע, מפרך ומרתק, שמתבצע בשני צירים – חוץ ופנים. חוץ, קרי אירועי מציאות חיי; ופנים, קרי חקר נשמתי. השני הוא עיקר העיקרים. הראשון מתבצע באמצעות שליחים בדמות אנוש שנשלחו לחיי, נבחרו להם בפינצטה ממש. את זאת אני ...

קרא עוד »

בשר בבשר

ראיתי אותךָ בַּחלוֹם, מוּטב כך, אמרתָּ, מאשר לעולם לא, שלא אפגע בּךְ, שתוכלי לעשות בי כל אשר תבקשי עד שתקיצי ממני, תחלימי להבין שלא הייתי כי אם חלום מעשֵן כל שיכולנו להיות אילו לא הייתי בּשר בִּבְשָר אהבתךְ המְדַמֵּם.            

קרא עוד »

מהי שמש בגבעון

        מהי שמש בְּגבעוֹן לעומת זו שבְּחלוֹן בֵּיתי אם רק אסיר קוּרֵי שֵינָה לופתים כְּעכביש נוֹאש להשתחרר מִכְּבָלי, אסיט בְּיד קלה וילוֹן עינַי, אכָבֵּה את הלְבָנה שמעל עוֹמְקֵי הבָּכָא של אתמול ואשלַח חיוך איילה דמוּמה אל קרני האור שבחֲצי שְמֵי מסעִי הראשון כְּאחרון.                

קרא עוד »

אישה חדשה

רוּחוֹת מְרַפְּאוֹת גוֹרְפוֹת בִּי עֲלֵי מַחְשָבוֹת צְהוּבּוֹת, יְבשוֹת, מתפּוררות בְּדַרְכִּי לְהתנקוֹת, לְהִתְחַדֵּש. ענפֵי המוֹח ריקים לִזמן מה. אַל בּהלה. הגזע יודע לְחדֵש את עצמו, להתכונן לִפְריחה, לְטיפּוֹת האור שירווּ אותה. הגריפה רכָּה. עלים מתים אינם יודעים כאב. תני להם להיעלם, אל תרוצי אחריהם. הרוחות יסחררו אותם הרחק ממך. הישארי עירומה וממתינה ללא ציפייה לַהתחדשוּת שתבוא כשלא תְּצַפּי לה, כשתהיי רגועה ...

קרא עוד »

לי עברון-ועקנין – אלופת סוד הצמצום הפואטי

    אומרים, ובצדק, יפה שתיקה לחכמים/חכמות. ואם כבר נדרשים לדבר כדי ליצור חִבְרוּת – מוטב במעט מאוד מילים, ובלבד שהאומרים חכמים דיים כדי להיטיב לגלות ולבצע בגלוי את סוד הצמצום. המשוררת לי עברון-ועקנין ב"יבשות נעות", ספר שיריה החדש, הצנום, השווה ושובה כל נפש הוא ההוכחה שאכן ניתן לבצע את המשימה הכה לא פשוטה ובאופן מושלם. ספר חובה לכל אדם ...

קרא עוד »

ברוך נוטע גפן באדם

ברוך נוטֵעַ גֵפֶן בַּאדם, ולא רק בְּכוֹסוֹ יְרפֵּא עיצבונו או יגדיל שמחתו, כי אם ייעצֵב לְשָדוֹ בפאֹרוֹת ובקנוֹקנוֹת שישתרגוּ בו,  ובלבד שלא יכְריתן למען יוכל להתפאר בבוא יומו באשר הנו בעיני עצמו.  

קרא עוד »

כל משברייך וגלייך

כל משברייךְ וגלייךְ בתוכךְ פנימה. יכולת להיות ימָה רגועה כשסביבךְ סערה. יכולת להיות ים בחוֹרבה ולהעביר בתוכך את אהובייךְ, כשאת בראשם, משה ואהרון באישה אחת. יכולת להיות דבורה המתנבאת בתוך ביתה, חותרת להתגשם בנחלים תת קרקעיים שלא ידעו אכזב וכזב. יכולת לקומם עצמך בגן עדן משלך ולרחוץ במימיו עירומה, בלי להסתתר או להסתיר מעצמך דבר מה שעלול לרגוש עלייך ולהחטיא ...

קרא עוד »

סליחה

לא אותךָ אני לומדת לשחרר, להניח לך, לסלוח, לשכוך ולהשכיח, כי אם את עצמי מלמדת לשחרר ממי שהייתי איתך ולהניח אותי היכן שאוכל לשכוח, לסלוח ולשכך את צער חטאַי לעצמי על לא עוול.      

קרא עוד »

הסיפור האמיתי על מהי אמהות… ועל "סופר נני" כמשל

        הפוסט הראשון שלי בבננות, שפורסם לפני כשנתיים וחצי, כלל כמה משירי מחזור האמהוּת שלי. כותרת השיר הראשון שפורסם אז הייתה: אמהות אכלו בוסר. ובבית הראשון נכתב: " וּמָה עַל בָּנוֹת שֶׁקָהוּ יְמֵיהֶן/ משיגיונות אֵם, בְּאֵין מְרַפֵּא/ לְשִׁנֶּיהָּ הנעוצות בְּפֵרוֹת חלציה/שֶׁהִרְקִיבוּ מֵעֲוְלוֹת שֶׁלֹּא יָדְעָה/לִמְנֹעַ". מעניין שנושא האמהות כמעט לא היווה השראה – ואולי בכלל לא – לכתיבת שירה. ...

קרא עוד »

הפיוט מצוי בכול – צפו ו/או קראו בהמוניכם

          אתמול צפיתי בסרט החדש המוקרן במוזיאון תל אביב, "חיות הדרום הפראי" של הבמאי בן צייטלין. לפני כמה שבועות יצא לאור ספר שזכיתי לערוך "קיץ בלתי מנוצח" (מאת רותה ספטיס ובתרגום נועה בן פורת, הוצאת משכ"ל). מה המשותף בין השניים? קודם כול הפיוט. מסתבר, לי לפחות, שפיוט כשהוא מצוי ביצירות אמנות כמו סרט, הצגה או ספר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לענת לויט