שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

שמחה משפחתית ששיעור בצדה

  פוסט השבת שלי מוקדש בהצדעה אמהית גאה במיוחד לבתי בת העשרים ושתיים, דנה. בליל חמישי האחרון, בשעה אחת-עשרה, היא טלפנה בסקייפ (כבר ארבעה חודשים לא התראינו, לראשונה בחיינו, אבל בזכות הסקייפ כאילו לא נפרדנו ולו ליום) להודיע לי שנתבשרה כי מבין שישים סטודנטים מרחבי העולם שלמדו היסטוריה (באנגלית) ובוונציה, במשך שלושה חודשים, היא הוכתרה יחד עם עוד שבעה סטודנטים ...

קרא עוד »

טיהור ברוח חתולית

  על סיפור האהבה שלי עם חתולים אתם כבר יודעים. ולא, הוא לא בא לי מבטן אמי ואף לא בירושה מאבי. זרעיו נטעו בי עם בקשת בנותי שאביא הביתה איזשהו בעל חיים במקום אביהן הציפור שפרח מהקן. כולי תקווה שאוכל יום אחד לכתוב על מסע האהבה הנפלא הזה ספר שלם – בלי יומרות ספרותיות, ברוח כתיבת הפוסטים שלי – ככה ...

קרא עוד »

היהפוך כושי עורו?

      לא פעם שמעתי את הטענה המעצבנת/מייאשת שאדם מעבר לגיל מסוים (יש כאלה שנוקבים בספרה שש:) ) לא יכול להשתנות. עיקר אופיו נקבע. על כך כנראה נסמך הפסוק המקראי "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו". אם כך – תהיתי לא אחת – לשם מה כל מסענו בעולם הזה, מסע שעיקרו דע את עצמך?! מה כבר יש כל כך הרבה ...

קרא עוד »

מה בין מוזיאון רודן לנס הווירטואליה לכל יוצר

    הנה מה שעושה חברות וירטואלית למשוררת. עד הצטרפותי לעולם הווירטואלי, ומשום שאני ממעטת להופיע עם שירתי בפני קהל חי, לא מעט סבלתי מתחושה שאני "מדברת" לעולם/אולם ריק על אף חמשת ספרי השירה שפרסמתי עד כה ובמשך שלושים שנים בדיוק. מאז חברותי באולם הווירטואלי – עם הצטרפותי למטע הזה ואחר כך לפייסבוק – אני חווה מגע בלתי אמצעי – ...

קרא עוד »

קללת/ברכת אין לנו ארץ אחרת

נוכח עוולות ועיוורונות מנהיגינו, המתחלפים לבקרים ולערבים (חוץ מהגדול מכולם ביבי, המגדיל את המעל ואת החור הלאומי בלב כולנו) נזכרתי במילותיו היפות של אהוד מנור עליו השלום: אין לי ארץ אחרת  גם אם אדמתי בוערת  רק מילה בעברית חודרת  אל עורקיי, אל נשמתי  בגוף כואב, בלב רעב  כאן הוא ביתי  לא אשתוק, כי ארצי  שינתה את פניה  לא אוותר לה,  ...

קרא עוד »

אישה חדשה

ערב גירושי הפתאומיים והמפתיעים לפני 19 שנה, ולאחר שבע שנות שתיקה משוררית (כמניין שנות נישואי) פרצו מתוכי כמתוך הר געש כבוי שירי ספרי "עובדת אלילים". גירושי היו בעצם תוצר לוואי של קריאה לצאת למסע, שבלעדיו לא הייתי מי שאני כיום –  ועדיין לא סיימתי את תהליך הניקוי היבש. אך אז חוויתי אולי לראשונה איזה כוח נבואי מפרה יש לשירים בעבור ...

קרא עוד »

געגועים לאבא

  אחרי שאבי עלה השמימה בסערה לפני קצת יותר מעשור ובגיל 65 בסך הכול, אמרתי בראיון שפורסם ב"ידיעות אחרונות" עם צאת ספר שירי "תיקון אב", שנכתב בשלושים ימי האבל הראשונים: "אוי להורים שבמותם העניקו לילדיהם את שהיה עליהם להעניק להם בחייהם". כשהורים הולכים לעולמם, לא בהכרח אנחנו מתגעגעים אליהם. לפעמים נדרשות שנים של תיקון וניקוי פנימי –  ובעיקר שיכחה או ...

קרא עוד »

ה"איך" הוא הקובע גם ב"שקרים מהבוידעם"

    תמרה אבנר/ שקרים מהבוידעם/ מטר/ 222 עמ'   כשאני קוראת ספר מכורך או עורכת כתב יד, מה שמוליך אותי זהו בראש ובראשונה מה שאני מכנה "קסם המילה". מה שחשוב ומהותי בשבילי זה המנעד, המשלב, הנימוחות המילולית, הזרימה. קריאה בשבילי היא ממש כמו האזנה למוזיקה – קלאסית בעיקר. לא חשוב לי ה"על מה" כמו ה"איך". ה"איך" הוא שקובע את ...

קרא עוד »

מילים, מילים, מילים

  זה מכבר, במסגרת התבגרותי המאוחרת וקץ עידן תמימותי הדי מכאיבה לא אחת, השלמתי גם עם הגילוי שחיינו רוויי פרדוקסים (חלקם לא קלים כלל לבליעה ולעיכול). גם גיליתי שכמעט לכל דבר בעל משמעות בחיי יש שני פנים (לפחות) –  טוב ורע הדרים בתוכי ממש בכפיפה אחת. כפתור ופרח ממש. אחד הדברים הכי משמעותיים בחיי מרגע היותי בעלת מודעות עצמית הוא ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לענת לויט