שלושים – מתוך "תיקון אב"

שלושים

 

 

א

 

עֵת הַמְּחִילָה הִגִּיעָה וּכְבָר הִתְחַלְנוּ לִדְחֹק

אֶת הָעֲווֹנוֹת לִמְחִלּוֹת הַלֵּב

שֶׁתּוּכַל לָנוּחַ בָּהֶן בְּשַׁלְוָה

שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ בְּחַיֶּיךָ.

 

 

ב

 

בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי אַדְלִיק נֵר לְתִקּוּן נִשְׁמוֹתֵינוּ כְּגֶשֶׁר

לְהַלֵּךְ עָלָיו שְׁנֵינוּ יַחְדָּו.

בַּאֲשֶׁר אֵלֵךְ תִּהְיֶה לִי

אָב רַחוּם וְחוֹנֵן וְנוֹתֵן

אֶת שֶׁלֹּא נָתַתָּ בְּחַיֶּיךָ.

 

 

ג

 

מַה שֶּׁהֶחְסַרְתָּ מֵרֵאשִׁיתִי

לֹא תּוּכַל לְמַלֵּא אַחַר אַחֲרִיתְךָ

וְעָלַי לִכְרֹת אֶת מִשְׁאַלְתִּי

שֶׁתְּמַלֵּא אֶת הַבּוֹר שֶׁכָּרִיתָ בִּי

וְלִהְיוֹת אֲשֶׁר הִנְנִי – בִּלְעָדֶיךָ

עַד מוֹתִי.

 

 

ד

 

מֵהִוָּלְדִי נִלְקַחְתִּי אֶל חַיֶּיךָ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

לֹא רָאִיתִי שֶׁגַּם אַתָּה

יָכוֹל לְהִלָּקַח אֶל חַיַּי

אִם רַק תָּמוּת.

 

ה

 

תֵּן בִּי רוּחַ לַעֲבֹר מֵעַל כָּל שֶׁהֶחְסַרְתָּ

מִהְיוֹתִי שְׁלֵמָה

עִם בְּאֵר רֵיקָה

שֶׁתִּתְמַלֵּא בִּיצִירָתִי

אוֹתְךָ.

 

 

ו

 

מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים שֶׁהֵקַמְתָּ בִּי

כְּבָר מִתְגַּלְגֵּל הֵד הָרַעַשׁ

שֶׁמְּהַדְהֵד אֶת נְשִׁימָתִי מִתַּחַת לֶהָרִים

וּמֵעֲלֵיהֶם אַתָּה מֵת

יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם – לְתָמִיד.

 

 

ז

 

לְאַט מוּסָר הַלּוֹט מֵעַל נִשְׁמַת אָבִי

וּמֵעַל נִשְׁמָתִי שֶׁתָּעֲתָה בּוֹ

כַּאֲשֶׁר תִּעְתְּעָה בִּי אַהֲבָתוֹ

אוֹתִי שֶׁהִטְעֲתָה אֶת אַהֲבָתִי

לְעַצְמִי עַד מוֹתוֹ.

 

 

ח

 

מִי שֶׁלָּקַח אוֹתְךָ נוֹתֵן לִי

אֶת שֶׁגָּזַלְתָּ מִמֶּנִּי

שֶׁאוּכַל לִהְיוֹת בְּצַלְמוֹ

וְזוֹהִי מַתְּנָתִי לוֹ

עַל שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת מוֹתְךָ

כְּמַתָּנָה.